 |
| "אינטרס ציבורי באכיפת העבירה". שרון פרי |
פרקליט המדינה שי ניצן פרסם הנחיה חדשה שנועדה להתוות עקרונות מנחים לעריכת חקירה ושיקולי התביעה בהעמדה לדין של מפיצי תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני.
מדובר בעבירה על החוק למניעת הטרדה מינית – תיקון שנחקק בינואר 2014, הקובע כי הטרדה מינית תהיה גם "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום". העונש בצד העבירה הוא עד חמש שנות מאסר. התיקון לחוק נעשה נוכח התגברות התופעה של פרסום תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, ברשתות החברתיות ובאמצעות אפליקציית ווטסאפ.
בפרקליטות מציינים כי הפצת תוכן מיני ברבים, ללא הסכמת המצולם, הפך בשנים האחרונות למכת מדינה. בהקשר להנחיה החדשה אפשר לציין את מקרה שרון פרי: הטלפון הסלולארי שלה נגנב ותכנים אינטימיים שהיו בו פורסמו ברשות הרבים. לאחר גניבת הטלפון והפרסום, המשטרה האיצה את החקירה, ולנוכח מקרים דומים רבים אחרים, לא דווקא מפורסמים, דומה כי גם הליך יישום החקיקה בשטח צבר תאוצה.
בשלוש השנים שחלפו מחקיקת החוק, הגיעו אל פרקליטות המדינה עשרות רבות של תיקי חקירה בגין עבירות על "חוק הסרטונים", ועד כה הוגשו כ-30 כתבי אישום בגין עבירה זו. הנחיית פרקליט המדינה נועדה להכוונת גורמי האכיפה והתביעה לפעול ביעילות, לקבוע מדיניות אחידה בהעמדה לדין ולייצר הרתעה אפקטיבית.
ההנחיה מדגישה את העניין הציבורי שבהעמדה לדין בעבירה זו, לנוכח התגברות התופעה והפגיעה המשמעותית בקורבנות. בהנחיה נקבע כי "קיים אינטרס ציבורי ממשי באכיפת העבירה, גם כאשר מדובר בחשודים קטינים, נעדרי עבר פלילי. זאת, נוכח פגיעתה הקשה של העבירה והשלכותיה מרחיקות הלכת על קורבנות העבירה, ובשל הצורך להטמיע את האיסור הפלילי גם בקרב בני נוער".
במשרד המשפטים מנסים לפעול גם במישור המניעתי באמצעות קמפיין הסברה נרחב, ושיתוף פעולה בתכנית חינוכית למניעת הפצת תכנים מיניים ברשת. במסגרת זו שרת המשפטים, מנכ"לית המשרד ומאות פרקליטים העבירו בשבוע שעבר שיעורים בבתי ספר להעלאת המודעות להשלכות הפליליות של המעשה.
ההנחיה החדשה של פרקליט המדינה קובעת ככלל, כי חשודים שנמצאו לגביהם ראיות מספיקות להעמדה לדין בגין העבירה – יובאו לדין פלילי. סגירת תיק בנימוק שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין תישקל רק במקרים חריגים, למשל כאשר החשוד בן פחות מ-15, כאשר היקף תפוצת החומר הפוגע היה מצומצם, או כאשר חלקו של החשוד במעגל ההפצה לא היה משמעותי, למשל כאשר החשוד העביר תמונות לאדם או שניים, והם שהפיצו בתפוצה רחבה.
ההנחיה מדגישה את חשיבות ההתמקדות בחקירה ב"חוליה הראשונה" שהחלה את הפרסום, וכן בחוליה שהפיצה את הפרסום המיני ברבים (להבדיל מהעברת תמונות וסרטונים לאדם אחד בלבד).
 |
| פרקליט המדינה שי ניצן |
עם זאת, גם העברת סרט או תצלום לאדם אחד נוסף בלבד, כאשר אותו אדם העביר את הסרט הלאה לאנשים נוספים (בעצמו או בדרך של העברה ב"שרשרת" מאדם לאדם), עשויה לעלות לכדי "פרסום", ככל שהחשוד היה מודע או עצם את עיניו לאפשרות שמקבל הפרסום עלול להפיצו הלאה לאנשים נוספים. פירוש הדבר הוא שניתן לראות באדם כמי שאחראי להעברת הפרסום לקבוצת אנשים, ולא רק לאדם שאליו העביר את הפרסום המיני באופן ישיר.
ההנחיה מתייחסת גם למסלול האכיפה האלטרנטיבית, המתמקדת בהסרת התוכן הפוגע מהרשת, לצד המהלכים החקירתיים לאיתור מבצעי העבירה.
לצד גילוי החשודים ואיסוף ראיות נגדם, קובעת ההנחיה כי יש לפעול להסרת התכנים המיניים האסורים או צמצום הגישה אליהם, באמצעות יידוע נפגע העבירה על אפשרותו לבקש את הסרת התוכן מהפלטפורמה המקוונת – או באמצעות פעולה ישירה של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, על ידי הגשת בקשה "משפטית" של המדינה לספקיות השירות המקוונות.
הנחיה זו היא חלק ממדיניותו של פרקליט המדינה להתאמת דרכי עבודתה של הפרקליטות להתמודדות עם תופעות מפרות חוק במרחב הסייבר. ההנחיה התבססה על עבודת מטה בראשות ד"ר דותן רוסו מפרקליטות המדינה ומנהל מחלקת הסייבר, ד"ר חיים ויסמונסקי.
