 |
שופט בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן, עדי הדר, גזר שנת מאסר בפועל וכן קנס בסך 240 אלף שקלים על שלמה עמר, שהורשע באי קיום צו שיפוטי ועשה שימוש מתמשך במבנה שברשותו והפעיל ללא היתר דוכן פלאפל
כתב האישום נגד עמר הוגש בינואר 2013, בו נטען כי הצו השיפוטי קיים נגדו עוד משנת 1996, אולם הוא לא הוציא לפועל צווי הריסה שניתנו נגדו הן באותה שנה והן בשנת 2002. כמו כן נטען, כי בשנת 2012 התקיימה ביקורת בנכס המדובר, במסגרתה נמצא כי עמר לא קיים את צו ההריסה השני שניתן נגדו, ולא קיבל היתר כדין להפעלת הדוכן. בנוסף נטען, כי עמר המשיך לעשות שימוש מתמשך במבנה כדוכן פלאפל, ללא היתר.
התובעת, עו"ד הילה קולטון, הציגה בפני בית המשפט סקירה על מהות ההליכים המשפטיים, לפיהם עמר הורשע שלוש פעמים באי קיום צו שיפוטי. לטענתה, יש לראות מעשים אלו בחומרה רבה, בפרט כאשר נלווים לכך שורה של רישומים פליליים. בעקבות הדברים, היא ביקשה לפסוק נגד עמר שורה של עונשי מאסר על תנאי וכן קנס כספי שיכלול מימוש התחייבות כספית שנתן בעבר, ובסך הכל למעלה מ-300 אלף שקלים. היא לא הסתפקה בכך, וביקשה לממש את צו ההריסה התלוי ועומד נגד הנכס.
סנגורו של עמר, עו"ד אבי דובין, טען כי הוא מתעתד לערער על התנהלותו של הפקח שבדק את הנכס, טען לתום לב בכל הקשור לרישומים הפליליים מהעבר – אי הגשת דו"ח והעסקת עובד ללא אישור שהייה בארץ. בסיכומיו ביקש הסנגור את רחמי בית המשפט לעניין עונשי המאסר והקנס, והציג מסמכים רפואיים ומסמכי גירושין, כמו גם ציון גובה דמי המזונות שמשלם עמר לנשותיו לשעבר, וכי הוא שרוי במצוקה כלכלית שאילצה אותו ללוות כספים ממשפחתו ואף מהשוק האפור.
אבל השופט התייחס בחומרה לעובדות העולות מתוך הראיות, ולפיהן מובר בתיק בעל נסיבות חמורות במיוחד. "במשך תקופה המתפרשת על פני כ-20 שנה, הנאשם אינו מכבד את צווי בית המשפט עד כדי כך שהמדינה נאלצת להגיש נגדו שלוש פעמים כתבי אישום בגין הפרת צו שיפוטי", ציין השופט בגזר הדין, "הנאשם לא הביע חרטה ואף טוען שפסק הדין שגוי ועומד לערער, וזו זכותו", הטעים השופט הדר, "אך לא ניתן לזקוף לזכותו ייתור הליכים משפטיים בבית המשפט". השופט גם הדגיש את התקופה הארוכה בה נעברו העבירות ואת הרווחים שהפיק עמר מהפעלת המקום תוך כדי שהוא עובר על החוק.
מלבד עונש המאסר והקנס הגבוה, השופט גזר על עמר גם שנה וחמי מאסר על תנאי, והוסיף כי "הסיכויים שהנאשם יואיל ויכבד את צווי ההריסה נמוכים ביותר". לכן הוא הורה על הריסת הנכסים המדוברים, והסמיך את המדינה, עיריית רמת-גן ומשטרת ישראל לאחוז בכל הצעדים הנדרשים לצורך ביצוע ההריסה.
