העלמות, מחדלים ועבודות שירות

אילוסטרציה

מס הכנסה טען כי בעלי אחת החנויות ב"מרכז הישראלי לריהוט" בראשון לציון פעלו ללא דיווח במשך חמש שנים והעלימו הכנסות של מעל מיליון שקל בכל שנה. ואולם, רשלנות ומחדלים בחקירת מס הכנסה הביאה לזיכויים של מנהלי העסק מחלק הארי בכתב האישום, ולעונש שנחשב קל.

כתב האישום הוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה נגד מוטי אמיר (45) בטענה שהיה בעלי העסק בשנים 2004-2009, ונגד תומר יעקובי (37) אשר הצטרף לעסק ונרשם כבעליו בשנת 2008. לפי כתב האישום, אמיר פנה ליעקובי שיעמוד בחזית העסק מול הרשויות, יפתח על שמו עוסק מורשה ויסייע לו להתחמק מתשלומי המס. נגד אמיר נטען כי במשך חמש שנים לא דיווח על עיסוקו, לא ניהל ספרי הנהלת חשבונות וקיבל מלקוחות תשלומים במזומן בלבד. יעקובי הואשם בעבירות דומות ביחס לתקופה של כשנה.

שופטת בית משפט השלום בתל אביב לימור מרגולין-יחידי קבעה בהכרעת הדין, כי התיק לא מבוסס. חוזה השכירות לחנות במתחם "המרכז הישראלי לריהוט" היה חתום על שם אחיו של אמיר ולא על שמו; קבלות שניתנו ללקוחות הוצגו רק ביחס לשנת הפעילות האחרונה, ומבעלי חנויות אחרות במתחם לא נגבו עדויות. בהתאם, השופטת קבעה כי הוכח שהחנות פעלה רק חמישה חודשים, וכי ההכנסה שהועלמה היתה כחצי מיליון שקל בלבד, מה גם שכתב האישום הוגש בשיהוי של שלוש שנים לאחר תום פעילות העסק.

סנגורו של אמיר, עו"ד ליאור שחטר, טען כי הוא בהליכי שיקום ונתמך בתסקיר שירות מבחן שהמליץ שלא לשלוח אותו אל הכלא.

הסנגורית של יעקובי, עו"ד קרן זרקו זמיר, טענה כי חלקו בעבירות קטן, ואמיר הוא שקיבל בפועל את ההחלטות. לטענתו, אמיר עזר לו כנגד איומים שקיבל מהשוק האפור, וכך שוכנע לרשום את העסק על שמו.

השניים נשפטו לעונש של ארבעה וחצי חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל לכל אחד.

עו"ד קרן זרקו זמיר

בטעם מתוק

עוד תיק מס: מע"מ חדרה הגיש כתב אישום נגד נ' (56), לשעבר בעלי "פרלין של מאפה", מפעל שמכר עוגות לרשתות "מגה" ו"שופרסל". העסק עבד במשך שלוש שנים, עד שקרס ב-2011, ובעליו הודה והורשע באי הגשת 12 דו"חות חודשיים במועד ובהגשת דו"ח אחד מבלי לשלם. נציג מע"מ ביקש להטיל מאסר בפועל, בטענה שמדובר ב-13 עבירות ברצף – עובדה המצביעה על כך שמדובר ב"עבריין מס סדרתי".

שופטת בית משפט השלום בחדרה, רקפת סגל מוהר, הטילה קנס של 9,000 שקל על נ' ומאסר על תנאי בלבד, לאחר שסיפר כי חזר לישראל ב-2008 משהייה של 20 שנה בארצות הברית, שם עסק בעסקי תכשיטים ויהלומים. כאן, לדבריו, החליט להשקיע במפעל העוגות וקנה אותו לאחר שהיה בקשיים בגלגול קודם.

הסנגורית, עו"ד זרקו זמיר, ציינה כי נ' לא ביצע את העבירות מתוך תכנון מוקדם אלא בשל מצב כלכלי קשה. החברה הגישה דו"חות באיחור, אך נ' שילם את מרבית קרן המס עוד לפני שהוגש כתב האישום. מע"מ סירב לפריסת יתרת החוב לתשלומים של 1,500 שקל, וטען למחדל של כמיליון שקל, אך הסנגורית טענה כי מדובר בשומה האזרחית וכי המחדל הפלילי שנותר – קרן החוב – הוא בסדר גודל של פחות מ-150 אלף שקל.

נ', המצוי בהליכי פשיטת רגל, הסביר כי לקוחות נותרו חייבים לו מאות אלפי שקלים, וכן שחלק משמעותי בחוב נבע מכך שהוא נדרש לשלם מע"מ עם הוצאת החשבוניות (לפני תיקון החוק), עבור סחורה שמעולם לא קיבל עבורה תשלומים, מאחר שהלקוחות נהגו לשלם בשיטת שוטף+60, ולא שילמו לאחר שהמפעל נסגר.

השופטת סגל מוהר ציינה כי לפי מדיניות הענישה, נאשמים בעבירות של אי הגשת דו"חות במועד נדונים לעונשים של עבודות שירות (אם הסירו את מחדליהם) ועד מאסר בפועל. המקרה הזה, לדברי השופטת, על רקע הנסיבות האישיות, העבר הנקי והרקע לביצוע העבירות, מצדיק חריגה ממתחם העונש.