
אסירי ישראל נושמים לרווחה: שירות בתי הסוהר (שב"ס) אינו רשאי להגביל שיחות טלפון בין אסירים לעורכי דינם, עקב מידעים מודיעיניים או מכל סיבה אחרת, כל עוד אין חוק המתיר זאת מפורשות – כך קבע היום בית המשפט העליון, לאחר שקיים דיון שלישי בבקשות רשות ערעור של שב"ס.
לפני שנה וחצי החליט שב"ס לשלול מיניב זגורי, אייל בן משה, אבי פרש ועשרות אסירים נוספים קשר טלפוני חופשי עם עורכי דינם. שב"ס קבע כי השיחות הטלפוניות לעורכי הדין יוגבלו ל-15 דקות ביום, על סמך מידעים מודיעיניים המלמדים לכאורה כי שיחות אלה מנוצלות לרעה, בין היתר לשיחות ועידה בהן עולים על הקו גורמים פליליים או אפילו בני משפחה שלאסירים אסור לדבר עמם. מהאסירים שברשימה נשלל קשר טלפוני לעולם החיצון, עקב דרישות מודיעיניות אבל גם עקב עבירות משמעת, ושב"ס טען כי השיחות לעורכי הדין מאפשרות להם לעקוף את ההגבלה ולדבר עם אחרים.

זגורי, בן משה ופרש עתרו לבית המשפט המחוזי שקיבל את טענותיהם ודחה את עמדת שב"ס, כי הקשר הטלפוני לעורכי דין אינו בליבת הזכויות. לאחר ביטול המגבלות שהוטלו על האסירים ועורכי הדין, פנה שב"ס בבקשת רשות ערעור לבית משפט עליון, וביקש לקבוע כי אין חובה לאפשר "קיום קשר טלפוני בלתי מוגבל" בין האסירים לבין עורכי דין. שב"ס טען כי ההחלטה תפגע ביכולתו לסכל פשיעה מבין כותלי בתי הסוהר, תוך כדי רמיזה על עורכי דין בודדים אשר שיתפו פעולה בביצוע עבירות.
אל עו"ד מוטי אזולאי שייצג את זגורי, ועורכי הדין רענן עמוסי ומורן סעדון שייצגו את בן משה, הצטרפה לשכת עורכי הדין במעמד ידידת בית המשפט. הלשכה, באמצעות עו"ד רותם טובול ועו"ד קובי אביטבול ממשרדה, גינתה את עמדת שב"ס וגיבתה את האמירה העקרונית כי קשר טלפוני בין אסיר או עצור לעורך דינו – הינו זכות יסוד. לדעת הלשכה, הגבלת הזכות שמורה רק למקרים חריגים ביותר, כאשר קיימת תשתית ראייתית בנוגע לשיחות ספציפיות ולכך שעורך דין שימש כלי לקידום פעילות פלילית – ולא כאשר יש חשד ערטילאי או כאשר רוצים להעניש אסיר כאקט משמעתי.
הלשכה טענה כי עמדת המדינה מטילה ספק בכל ציבור עורכי הדין, בעוד ש"מדי שנה מוגשים לא מעט כתבי אישום נגד עובדי ציבור, ואיש אינו חושב לבטל את חזקת התקינות המנהלית… מדי שנה מוגשים גם עשרות קובלנות משמעתיות נגד שוטרים שסטו מהשורה, ואיש אינו חושב לקבוע חזקה שעדויות שוטרים בהליכים משפטיים אינן אמינות".
היועצת המשפטית של שירות בתי הסוהר, עו"ד יוכי גנסין, התייצבה היום בבית המשפט העליון להגן על הבקשה וטענה כי "9,200 אסירים פליליים מדברים חופשי בטלפון שעות על גבי שעות, מה שלא קיים בשום מדינה אחרת בעולם". עוד טענה גנסין: "ככל שיש לרשות כמו שב"ס ומשטרת ישראל מידע מנהלי, ברמה של מידע מודיעיני עדכני, והיא רואה שמשך השיחה משמש לצורך פשיעה, היא יכולה לקבל החלטה להגביל את משך השיחה. אני לא צריכה לכך הסמכה בחקיקה ראשית כדי לשלול מאדם לבצע פשיעה באמצעות שיחות וועידה מהכלא".
השופטים חנן מלצר, דפנה ברק ארז ויוסף אלרון שללו את עמדתה. השופטת ברק ארז העירה בציניות כי יש התפתחות חיובית בעמדת נציגי המדינה, לאחר שבתחילת ההליך הם טענו ששיחת הטלפון לעו"ד אינה זכות מוקנית, ועכשיו הם זהירים יותר בנושא. בדיון השתתף גם נציג הסנגוריה הציבורית, עו"ד גיל שפירא.
השופט מלצר סיכם כי למדינה יש שתי אפשרויות: למחוק את הבקשה או לגשת להליך חקיקה בכנסת שיסמיך מפורשות הגבלת שיחות עם עורכי דין, ויקבע את התנאים להתקיימות החריג. בית המשפט הבהיר כי לא יסייע למדינה "להוציא את הערמונים מהאש" בהיעדר חקיקה.
תגובות
בשירות בתי הסוהר הדגישו בתגובתם כי בית המשפט קבע שיינתנו להם שישה חודשים להסדיר את בקשתם בחקיקה, לפני שהעתירה תימחק. במצב העניינים הנוכחי, לא נראה כי מישהו בכנסת יחסום את תהליכי החקיקה הדרקוניים שמובילים המשטרה ושב"ס באמצעות המשרד לבטחון הפנים. אולי הלשכה תהיה זו שתעמוד על רגליה האחוריות. בכל מקרה לא סביר שהליך חקיקה יושלם בתוך פרק הזמן שקצב בית המשפט.
משב"ס נמסר: "ביום 25.2.20 התקיים דיון שלישי בשלוש בקשות רשות ערעור שהגישה המדינה, אשר עוסקות באפשרות להגביל את פרק הזמן לשיחה של אסירים עם עורכי דין ל-15 דקות, כאשר מדובר בין היתר במי שקיים לגביו מידע כי הוא מחולל פשיעה מבין כתלי בית הסוהר והכל על מנת לשמור על שלום הציבור ובטחונו. במסגרת הדיון, הרכב שופטי בית המשפט העליון הבין את הצורך הקיים בהגבלת פרק הזמן לשיחות, וכל שנקבע בהחלטת הביניים הוא, כי בתוך 6 חודשים, המדינה תבחן האם יש צורך להסדיר את הנושא על דרך של חקיקה ראשית, וכן תבחן את כל האמצעים הטכנולוגיים הזמינים כדי לנסות לסכל שיחות ועידה ושיטות אחרות החורגות מהתייעצות אסירים לבאי-כוחם, וניצול לרעה של התייעצות כזו".
הסנגורים הדגישו את דחיית בקשת שב"ס, לאשר הגבלת השיחות עם עורכי דין גם בהיעדר חקיקה. עו"ד אזולאי מסר: "בהחלטת בית המשפט העליון יש משום הגנה על זכות ההיוועצות והזכות להליך הוגן, ולטעמי יש בהחלטה בכדי להגן על שמם הטוב של עורכי הדין. אני סמוך ובטוח כי רצון השב"ס לפגוע בזכותו של נאשם להיוועץ עם עורך דין באמצעות קשר טלפוני לא יצלח, שכן גם המחוקק לא ייתן ידו לפגיעה שאינה מידתית".
עורכי הדין עמוסי וסעדון מסרו: "המחלקה המשפטית של שירות בתי הסוהר הגישה בקשת רשות ערעור, במסגרתה התבקש ליתן לה סמכות של 'ענישה' נוספת בדמות שלילת או הגבלת שיחות טלפון בין אסיר/עצור לעורך דינו. בחלוף שלושה דיונים בהם הועלו טענות שונות, בין היתר, קיומה של זכות ההיוועצות כזכות חוקתית, קיבל בית המשפט העליון את טענותינו וקבע כי לשירות בתי הסוהר אין כל סמכות חוקית לשלול או להגביל את זכות ההיוועצות".














רענן עמוסי מורן סעדון ומוטי אזולאי אתם תותחים