סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אילן שיף, הרשיע את עו"ד אשרף ג'סאר (39) מבקה אל-גרביה בהונאת שני בנקים מצריים: בנק "אלעקארי אלמצרי אלערבי" ובנק "מצר" מקהיר, המצויים בבעלות ממשלת מצרים. לפי הכרעת הדין היקף המרמה עומד על 21 מליון שקל. עו"ד ג'סאר התבקש על ידם לטפל במימוש זכויותיהם על פי שטרי מניות של חברת מלונות ארץ ישראל בע"מ (המלך דוד) אשר הוחזקו לכאורה על ידם.
בכתב האישום נטען כי עו"ד ג'סאר הציג בין היתר מצג שווא כלפי בנק אלעקארי, לפיו בכוונתו להגיש תביעה כספית על סך 78 מיליון דולר נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, לצורך טפול במימוש זכויותיו, ודרש מנציגי הבנק 8,255,000 שקל עבור תשלום האגרה. את הסכום הזה, שהועבר אליו על ידי הבנק, התכוון לשלשל לכיסו במרמה. ב-19 ביוני 2007 הוא הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה בשם הבנק למתן פסק דין הצהרתי נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים ושילם 954 שקל בלבד כאגרת משפט.
עו"ד ג'סאר הציג מצג שווא לבנק מצר, לפיו יגיש בשם הבנק לצורך מימוש זכויותיו תביעה כספית על סך 406 מיליון שקל, שתשלום אגרת משפט בגינה הוא בסך 2.5 אחוזים מסכום התביעה. ב-25 בפברואר 2008 הוא הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה למתן פסק דין הצהרתי כנגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, ושילם סך של 975 שקל בלבד כאגרת משפט. הפרקליט הממולח הציג בפני הבנק מצג שווא לפיו סכום אגרת המשפט הוא למעלה מ-10.1 מיליון שקל, ודרש את הסכום, שהועבר לו לבסוף על ידי הבנק ללשכת ההוצאה לפועל. משם הועברו לחשבונו כמעט 10 מיליון שקל, בהם עשה שימוש לצרכיו.
ג'סאר טען בין היתר להגנתו, כי הסכומים שהתקבלו על ידו משני הבנקים נתקבלו כשכר טרחת עו"ד בהתאם לסיכום עם הבנקים ולא כאגרה. לטענתו הסכומים הוסוו כאגרה מפאת חוסר יכולת הבנקים לשלם שכר טרחה גבוה בתחילת ההליך. הוא חזר וטען כי לא ביצע שום מעשה מרמה.
אלא שהשופט שיף חשב כאמור אחרת וקבע, כי ג'סאר קיבל בנאמנות, בהיותו עורך דין המייצג את הבנקים, סכומי כסף גבוהים, על מנת שישמשו אותו בתשלום אגרות עבור תביעות כספיות, בעודו מגיש תביעות לפסק דין הצהרתי, שסכום האגרה עבורן הוא מאות שקלים בלבד, וזאת כדי לאפשר לו לקבל במרמה את סכומי האגרה הגבוהים מאוד שהופקדו בידיו, אותם שלשל בעורמה ובתחבולה לכיסו. בכך, קבע השופט, ג'סאר עבר שתי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בנוסף קבע השופט, כי ג'סאר אף שינה מסמכים וזייף קבלה של בית משפט על מנת להציג מצג שווא לבנק אלעקארי, לפיו סכום האגרה אכן שולם לבית המשפט וזאת כדי להעלים את מעשיו. הוא הוסיף וקבע כי האשם שהודה בזיוף הקבלה עשה זאת כדי לאפשר לו לממש את קבלת סכום האגרה. כלומר, הזיוף בוצע בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, המתבטאות בעצם ביצוע העבירה על ידי עורך דין, שאמור להיות נאמן של לקוחותיו.
טענתו של ג'סאר כי ההמחאה עבור אגרת תביעה יועדה על פי הסיכום עם הנהלות הבנקים לכיסוי שכר טרחתו, נדחתה אף היא, והשופט שיף הוסיף גם כי הנאשם גנב את שכר טרחת המומחה פרופ' מעוז, שנתבקש על ידו לסייע לו בליווי אקדמי של תביעות בנק מצר ובנק אלעקארי נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים וחברת מלונות דן בע"מ, בסך של 940 אלף דולר, שהועברו אליו על ידי בנק אלעקארי. בפני פרופ' מעוז הוא טען כי הכספים לא התקבלו מהבנקים וכי הם אינם מעוניינים בשירותיו, אולם בד בבד טען בפני נציגי הבנקים כי העביר את הכספים לידי פרופ' מעוז. לכן הורשע גם בעבירה של גניבה בידי מורשה.
ג'סאר הורשע גם בשתי עבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה ובשתי עבירות הלבנת הון. עם זאת הוא זוכה מחמת הספק מעבירת זיוף מסמך תצהיר, בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות. תצהיר זה צורף לבקשה שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל.
את ג'סאר ייצג עו"ד אביגדור פלדמן. את התביעה ייצג עו"ד שגב אדלר.
ת"פ 54685-01-12
