 |
| האשה רוכנת לעבר הפרקליט שמכנסיו מופשלים |
"יש לכם תחושה ברורה שבן או בת הזוג שלכם בוגד בכם? אל תסתפקו בתחושות, ונסו לאסוף כמה שיותר ראיות. אנשים רבים הנתפסים בבגידה מכחישים את המעשה, בעוד שראיות תומכות עשויות לגרום לצד השני להבין כי הוא נתפס, וכי הסוד הכמוס שלו נחשף. בית הדין מייחס חשיבות רבה להתרחשות בגידה, ולצד שמבצע אותה, ועל כן טוב תעשו אם תשמרו על הראיות הנכונות". כך כתב עורך דין ותיק לענייני משפחה בכתבה יחצ"נית שפורסמה באתר של איש יחסי הציבור שלו.
עורך הדין הזה, ר', עומד כעת במרכזה של שערוריית מין, לאחר שתועד לכאורה מקיים יחסים עם לקוחה שלו, שאותה הוא מייצג בתביעת גירושין בבית הדין הרבני בתל אביב. במקרה הזה, מי שאימץ את העצה של המשפטן הוותיק לאסוף ראיות, הוא דווקא הצד שניצב נגדו – הבעל המקורנן אשר חוקרים פרטיים מטעמו אספו מידע על אשתו ועורך דינה, והוא עצמו צילם אותם עירומים ברכבו היוקרתי של המשפטן, כאשר הם מקיימים יחסי מין לכאורה. הבעל, שביקש להציג את סרטון התועבה בפני הדיינים בבית הדין הרבני, נדחה מטעמי צניעות הגם שהדיינים כפו על בני הזוג גט במיידי, מה שלא מספק את הבעל הנבגד אשר פנה לערכאות נוספות בתלונה נגד העורך דין הוותיק.
האשה ביקשה להתגרש לאחר 30 שנות נישואין ותבעה בבית הדין את כתובתה ופיצויים. היא טענה כי היא כיבדה את הסכם שלום הבית שעליו חתמה עם בעלה לפני שנתיים ברבנות, אולם כעבור זמן הבינה כי "פיו וליבו אינם שווים", וכי הוא "מנסה לשחק ברגשותיה וחי את חייו כרווק". בדיון שנערך בבית הדין עמד עורך הדין של האשה על תביעתה לקבל את מלוא הסכום שבכתובה.
 |
| ללא וידאו. בית הדין הרבני |
בדיון התגובה ביקש פרקליטו של הבעל, עו"ד רועי קורץ, להקרין סרטון שצולם שלושה ימים לפני מועד הדיון, ובו נראים האשה ופרקליטה הבכיר מתגפפים בעירום מלא במכונית. החוקר הפרטי אושרי מסס ממשרד "המעקב מודיעין וחקירות" עקב אחרי האשה תקופה ממושכת עד שלילה אחד הוא הבחין בה עם גבר במכונית במגרש סמוך לחממת תותים ברמת השרון.
הבעל, שנודע לו על האירוע, החליט להגיע למקום עם מכשיר צילום. הוא הבחין באשה ובפרקליט הותיק בעירום כמעט מלא, כאשר האשה רוכנת לעבר מבושיו עם מכנסיו המופשלים במושב האחורי של מכוניתו. מטעמים של צנעת הפרט לא החוקר הפרטי הוא זה אשר צילם את האירוע אלא הבעל, שהוא בעל עניין מובהק. הוא החל לצלם אותם מהחלון וכאשר הם הבחינו בו הם פתחו את הדלת וזרקו עליו פרטי לבוש. האשה המבוהלת החלה לקלל את בעלה ואילו הפרקליט הנבוך התעשת במהירות יחסית, הוא מצולם כאשר הוא יוצא מהרכב באיטיות, לובש את מכנסיו ונוסע עם הלקוחה שלו. סמוך לביתה היא מצולמת יורדת מרכבו ונכנסת לבית.
בבית הדין, האשה ופרקליטה הכחישו את הדברים, וכדי להוכיח זאת היה צורך להקרין את הסרט. הדיינים סירבו לראות את הסרט שביקש פרקליט הבעל להציג בפניהם, אולם הם קבעו כי בני הזוג יתגרשו, ואם האשה תרצה בעתיד להתחתן עם עורך הדין, "ייערך להם בירור" בעניין.
הבעל הנבגד לא הסתפק בכפיית הגט. באמצעות עו"ד קורץ הוא הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, בו הם מבקשים שייקבע בהחלטה שיפוטית כי האשה אינה "סתם" מוותרת על כתובתה – אלא מפסידה אותה, וכי היא "אסורה על בעלה ובועלה" – פסיקה אשר תקל במקרה ויחליטו להגיש בעתיד תביעה אזרחית נגד עורך הדין.
הבעל גם הגיש תלונה למשטרה נגד עורך הדין, על שיבוש מהלכי משפט ונסיון לקבלת דבר במרמה, בטענה שעורך הדין הטעה את הדיינים, ובמקום להתפטר מייצוג הלקוחה לאחר שנתפס במעשה אסור עימה, עוד המשיך ותבע את הכתובה בשמה.
 |
| עו"ד רועי קורץ |
בכך זה לא נגמר. הבעל הגיש השבוע קובלנה משמעתית נגד עורך הדין לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, על כך שלפני שנתיים ייצג את האשה בהסכם שלום הבית וכעת הוא עצמו שותף איתה כביכול בהפרתו, תוך ביצוע עבירה אתית לכאורה. בית משפט העליון קבע לפני מספר שנים, שקיום יחסי מין בין עורך דין ללקוח מהווה עבירה אתית. ועדת האתיקה הארצית, בראשות עו"ד דרור ארד-איילון, שנדרשה לנושא בעקבות תלונת לקוחה נגד עורך הדין שלה, קבעה כי אם יחסים מתקיימים בהסכמה הדדית, מתוך רצון חופשי וללא אילוץ – אין בכך עבירה אתית.
בית משפט העליון אמנם נמנע מלהתערב בהחלטת ועדת האתיקה, שלא להגיש קובלנה משמעתית נגד עורך הדין שעניינו עמד אז על הפרק, אולם השופט יורם דנציגר כתב שעמדת הוועדה שגויה, ויחסים מהסוג הזה תוך כדי ייצוג משפטי מהווים עבירה, "וביתר שאת כאשר מדובר בעורכי דין בתחום דיני המשפחה".
בחזרה לאני מאמין של עורך הדין: "מבחינה משפטית קיימת משמעות שונה לחלוטין לבגידה שידועה לרבים, לעומת בגידה עליה יודעים רק אנשים ספורים", הוא כתב בעבר באותו מאמר שנועד ליחסי ציבור שלו. "כאשר הבגידה ידועה ברבים ניתן לטעון לפגיעה רבה יותר, ובית הדין הרבני עשוי לפצות את בן הזוג הנבגד בהתאם. לעומת זאת, אם הבגידה נשמרה בדלת אמות, ואיש כמעט לא גילה את התרחשותה, עשוי הצד הבוגד שלא לשלם על כך דבר בחלוקת הרכוש".
כעת נותר לראות אם הדברים אמנם יתנהלו לפי הערכה זו.
