 |
| חלק מהסנגורים באולם הדיונים. צריך מזל כדי לתפוס מקום ליד השולחן הקטנטן |
ביום ראשון האחרון (18.9) התקיים דיון ההוכחות הראשון במשפט של נאשמי פרשה 512. ראשון עלה להעיד סמי ביטון, "העד הקנדי", שחנך למעשה את דוכן העדים החדש, שהוצב בתוך כלוב שקוף עם מסגרות מתכת, באחד האולמות בקומה השנייה של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
כבר בפתח הדיון העירו הסנגורים בתיק, ביניהם עו"ד משה יוחאי ועו"ד קובי בן שעיה, כי באולם החדש שבו אמורים להיערך הדיונים בפרשה, הנאשמים שוהים אף הם מאחורי כלוב זכוכית אטום, שאינו מאפשר להם להתייעץ עם סנגוריהם, מה גם שהנאשמים עצמם מתקשים לשמוע את הדברים הנאמרים באולם. השופטת ראש ההרכב, השופטת גיליה רביד הבטיחה לבדוק את העניין לקראת הישיבות הבאות, אבל הבהירה, כי המשפט יתקיים באולם הזה ולא באודיטוריום הגדול כפי שדרשו הסנגורים.
אחד הנאשמים המרכזיים בפרשה, ואולי המרכזי שבהם מבחינת מעמדו, הוא יצחק אברג'ל. סנגוריו, עורכי הדין רוי גבריאל ושמשון וייס, מסרבים להשלים עם כך שהמשפט ימשיך להתנהל באולם בו הוא נפתח. במכתב למנהל מערכת בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, מותחים הסנגורים ביקורת על קיום המשפט בתנאים אלה, ודורשים להעבירו לאולם אחר.
"מדובר בפרשייה סבוכה שכתב האישום בה הוגש כנגד 17 נאשמים ומחזיק למעלה מ-70 עמודים, ובו מיוחסים לנאשמים מספר עבירות רצח, ניסיונות רצח, סחר בסמים, עבירות מס והכל במסגרת ארגון פשיעה", כתבו הסנגורים, "רוב הנאשמים מיוצגים כמובן על ידי סנגור אחד ויותר. מדובר במשפט שצפויים להישמע בו כ-600 עדים משך מספר פעמים בשבוע לאורך שנים אחדות, לכל הפחות".
 |
| דוכן העדים. "העדתו של עד בתנאים כאלה עלולה ליצור את הרושם שהוא מאוים" |
"מובן", מוסיפים הסנגורים במכתבם, "שבגין פרשייה כה סבוכה ובסדר גודל כזה, נדרשה היערכות מיוחדת של הנהלת בתי המשפט בהקצאת אולם דיונים ייעודי, תנאי ייצוג הולמים, המותאמים להכיל כמות כה גדולה של נאשמים על סנגוריהם, תובעים, עדים, ואם לא די בכך – אזי להכיל את בני משפחותיהם של הנאשמים, תוך שמירה על עקרון פומביות הדיון לציבור הרחב".
הסנגורים טוענים כי הם נדהמו לגלות שהדיון הראשון במשפט נערך "באולם דיונים, שבלשון המעטה ובכל הכבוד הראוי, לא מותאם כהוא זה, לאפשר את שמיעת התיק ולאפשר לסנגורים לייצג את לקוחותיהם באופן מכובד, מקצועי והולם".
הסנגורים גם מסבירים במכתבם את הבעיות שבקיום המשפט באולם זה. לדבריהם, באולם קיים שולחן סנגורים שמסוגל להכיל, בדוחק רב, "שלושה סנגורים לכל היותר, ברי מזל, שתפסו מבעוד מועד את המקום ליד השולחן בלא שום יכולת מעשית להניח עליו יותר ממספר קלסרים בודדים, שלא לדבר על מחשב נייד או כל אמצעי עזר אלמנטרי שניתן להיעזר בו ולעקוב אחר מהלך הדיון או מהלך עדות. יש לזכור כי בתיק קיימים לפחות 17 סנגורים. שאר הסנגורים, שלא שפר עליהם מזלם ולא עלה בידם לתפוס מקום ליד השולחן אין להם שום יכולת להניח את חומרי החקירה הרלוונטיים שברשותם או לעקוב אחר מהלך הדיון ולעיין בחומרים כתובים, מהטעם הפשוט שאין שולחנות באולם הדיונים מלבד אותו שולחן סנגורים קטן ולכך יש להוסיף את הדוחק הרב שנוצר באולם, עקב כניסתם של בני משפחות הנאשמים, קהל ואנשי משטרה".
 |
 |
| עו"ד שמשון וייס | עו"ד רוי גבריאל |
הסנגורים מצביעים גם על כך שספסל הנאשמים נאטם כולו בזכוכית גדולה ונדחק לירכתי אולם המשפט. "פרט לחרכים צרים לא ניתן לתקשר עם הנאשמים", טוענים עורכי הדין וייס וגבריאל, "זאת ועוד, הנאשמים לא שומעים את הדיון והם מנותקים כמעט לחלוטין מהמתרחש באולם ומסנגוריהם, כך שהדיון מתנהל מעל ראשם ונוכחותם באולם היא למראית עין בלבד".
דברים דומים כתבו הסנגורים גם על דוכן העדים, שנאטם כאמור לחלוטין. "העד למעשה נכנס לכלוב שקוף המנתק קשר אמצעי עם העד. העד מתקשר אך ורק באמצעות מערכת הגברה, לא ניתן להציג לו מסמכים, להתרשם מתגובותיו, מהבעותיו או להתרשם מעדותו כפי הנדרש, בייחוד במשפט פלילי שהעד נבחן במספר מישורים ולא רק על פי המלל היבש היוצא מגרונו".
"אין צורך להכביר מילים בדבר מקצועיותם של השופטים", מוסיפים הסנגורים בהקשר לדוכן העדים, "אבל העדתו של עד בתנאים כאלה עלולה ליצור את הרושם שהוא מאוים, מפוחד, מוגן מפני מאן דהוא ויש בכך, למראשית, כדי לזהם את עדותו, את הרושם שהוא יוצר עוד לפני שפצה את פיו ולחלחל לתודעתו של בית המשפט בעיקר לאורך זמן, כאשר מנגד הנאשמים מוקפים חומות זכוכית ושמירה כבדה כעל בעלי חיים בהסגר באופן שלא מכבד את בית המשפט, בעוד הנאשמים נהנים מחזקת החפות. לא ניתן להתעלם מהרושם השלילי שהתפאורה באולם יוצרת על באי בית המשפט, הנאשמים, הסנגורים, ובייחוד על בית המשפט ולו למראית עין".
 |
| מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר |
בדיון ההוכחות הראשון בו העיד ביטון, בכניסה לאולם המדובר נערכו בדיקות ביטחוניות לכל הנכנסים לאולם, כולל לעורכי הדין מטעם התביעה, וגם לסנגורים. "בדיקתם של הסנגורים בכניסה לאולם בית המשפט, אף היא יוצרת תחושה קשה של חוסר אמון וכבוד כלפי עורכי דין, שהנם בראש ובראשונה קציני בית המשפט, העושים את מלאכתם באופן מקצועי ומכובד בהתאם לחוק ולכללי לשכת עורכי הדין", כתבו הסנגורים במכתבם והוסיפו כי כבר בדיון הובאו מקצת מהטענות בפני השופטת רביד, אולם לדבריהם – היא אינה הכתובת לכך.
את פנייתם סיכמו הסנגורים בכך שהם סבורים כי "מתן תנאים הולמים לניהול המשפט כגון זה, לא זו בלבד שיקנה תחושה של עשיית משפט צדק, אלא יש בכוחם להקטין תסכול הן מצד הצדדים המייצגים בהליך והן מצד הנאשמים, ישרה אווירה נינוחה באולם, על מנת לאפשר ניהול משפט צודק, ענייני ויעיל, חלף תחושה של משפט ראווה".
"מתן תנאים הולמים לייצוג נתפס בעיני החתומים מטה כחלק מהליך הוגן לו זכאי כל נאשם במשפט בפלילי, כאילו היו חלק מסדרי הדין שבחוק כך מצופה ממערכת משפטית במדינה נאורה ודמוקרטית".
דוברת מערכת בתי המשפט מסרה בתגובה: "מדובר על אולם ייעודי שנבנה להעדת עדים טעוני הגנה".
