
מחדלי חקירה של המשטרה הובילו לזיכויו של תושב תל אביב, שהואשם באיומים על פקח של עיריית תל אביב וניסיון לדרוס אותו. שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן, ציין בהחלטתו לזכות את הנאשם, כי המשטרה לא זימנה עד ראייה למקרה, ובכך למעשה התרשלה.
לפי כתב האישום שהוגש נגד הנאשם, בבוקר ה-16 בספטמבר 2013 החנה הנאשם את רכבו באופן חלקי על המדרכה וחסם את המעבר. כאשר פנה אליו הפקח, כך נטען, הוא קילל אותו ואיים להרוג אותו. כמו כן נטען, כי הפקח עמד מול הרכב כדי לרשום דו"ח ואז ניסה הנאשם לדרוס אותו. הפקח, טענה המשטרה בכתב האישום, ברח הצידה, נעמד מאחורי תמרור וצעק לנאשם להמתין עד שתגיע ניידת, אבל הוא נמלט מהמקום.
גרסתו של הנאשם במשפט היתה אחרת לגמרי. הוא טען בעדותו ובאמצעות סנגורו, עו"ד חזי כהן, כי מדובר ב"אי הבנה". לטענתו, הפקח שהתנכל לו גם בעבר התכוון לרשום דו"ח לנאשם, שכאחד מתושבי השכונה – גם הוא סובל ממצוקת החניה. לטענת הנאשם, מאחר שהתקופה היתה תקופת התשובה שלפני יום כיפור, הוא ניגש לפקח כשידו מושטת ללחיצת יד, אבל הפקח פירש את התנועה שלא כהלכה ושלף גז מדמיע לעברו. או אז, טען הנאשם, הוא נכנס לרכבו תוך חילופי דברים קשים, והחל בנסיעה. לדבריו, כאשר שילב הילוך ברכבו האוטומטי, הרכב "קפץ", כפי שקורה לא פעם, ואז סטה לכביש והחל בנסיעתו. הוא סיכם את טענותיו בכך שהפקח עמד בכלל בצדו הימני של הרכב ולא לפניו.
![]() |
![]() |
| עו"ד חזי כהן | השופט עידו דרויאן |
השופט דרויאן ציין בהחלטתו כי מדובר בגרסה מול גרסה, ולא חסך ביקורת מהמשטרה. "כאשר יש עדים ישירים לאירוע – המשטרה חייבת לחקור אותם ככל שהדבר אינו כרוך במאמץ בלתי סביר", ציין השופט בהחלטתו, "הימנעות מזימון ומחקירה של עדים בנסיבות אלו עלולה לעלות כדי מחדל חקירתי של ממש, המקפח את זכות הנאשם למשפט הוגן ומצדיק זיכויו. על קביעות אלה חזר בית המשפט העליון לא פעם…".
השופט הוסיף ביקורת וקבע בהחלטתו לזכות את הנאשם, כי לפי העדויות במקום האירוע נכח פקח נוסף "של קקי כלבים". "קל היה ביותר למשטרה, ולו בשיחת טלפון לעיריית תל אביב, לברר את פרטי זהותו של אותו פקח שעשה את עבודתו ברחוב של הנאשם בשעה ידועה ותחומה היטב", ציין השופט, "המשטרה לא ביצעה מאמץ זה, אלא בשלב מאוחר הרבה יותר ובאופן חלקי ולא מספק – החוקר התקשר למתלונן לשאול על פרטי הפקח הנוסף אבל המתלונן אמר שאינו יודע את פרטיו ואינו יכול להשיגם (תשובה שיש בה כדי להתמיה, גם אם הפקחים הללו עובדים במחלקות שונות)…
"אפשר שהעומס המוטל על חוקרי המשטרה מחייב אותם לתעדף פעולות וחקירות מסוגים שונים, ואפשר גם שחקירה זו לא היתה בראש מעייניהם. אולם גם אם בתעדוף מסוג זה אין שום פסול, לא ניתן להשלים עם מצב שבגין תעדוף כזה תינזק בצורה כל כך חמורה האפשרות להגנת הנאשם. תעדוף מסוג זה אמור להתבטא גם בכך שהמדינה תמחל על זכותה להעמיד לדין נאשם שכזה".







