 |
| איפה הכסף. צילום עטיפת תקליט של להקת "איפה הילד" |
ח"כ יואב קיש הודיע השבוע כי ביום רביעי הקרוב (8 מרס 2017) הוא יבקש מהכנסת להעביר בקריאה טרומית את החוק לביטול חזקת הגיל הרך.
הצעת החוק עוסקת במצב בו הורים שמתגרשים אינם מגיעים להסכם בענייני המשמורת של ילדיהם הקטינים. עצם ההודעה מעוררת שוב הדים וביקורות, בנושא שהטריד את בעלי העניין בעבר. ארגוני נשים תוקפים אותה בחריפות בטענה כי ביטול החזקה מבלי שתיקבע חזקה חלופית הולמת תגרור ילדים ואימהות לסכסוכים משפטיים קשים שיפגעו בהם. מנגד, ארגוני אבות הפועלים לביטול חזקת הגיל הרך בטענה שזו מקפחת אותם, תומכים בהצעת החוק.
החוק כיום
בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962), כאשר הורים אינם מגיעים להסדר המשמורת והאפוטרופוסות של קטין נקבעות על ידי בית משפט, שמכריע לפי טובת הקטין, אבל, "ילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". זהו סעיף 25 לחוק, הסעיף שבמחלוקת, מה שמוגדר כאמור כ"חזקת הגיל הרך".
הסעיף מתייחס אומנם לילדים עד גיל שש, אך במקרים רבים לאותו קטין יש אחים או אחיות. על מנת לא להפריד ביניהם נוצר מצב בו גם הם שוהים במשמורת אצל האמא, וכאשר אותו קטין גדל ועובר את גיל שש כולם נותרים בחסותה ובקרבתה של האמא, מכיוון שטובתם מחייבת לא לשנות את הסדר שאליו התרגלו. מצב זה הביא לכך שבמקרים רבים הילדים מאבדים אט אט את הקשר עם האב, ומכאן השאיפה של אבות רבים לשנות את המצב.
 |
| ח"כ יואב קיש. בשם האב |
מה התיקון ולמה הוא חותר
לגישתו של ח"כ קיש, הקונספט של חזקה והורה מועדף הוא שגוי, לפיכך הצעת החוק שלו חותרת לבטל את חזקת הגיל הרך, או לפחות להוריד אותה מגיל שש לגיל שנתיים; בית המשפט, בבואו לקבוע הסדר הורות בשלב מאוחר יותר, יקיים בחינה פרטנית של טובת כל ילד ללא העדפה מוקדמת של האם.
מטרת התיקון בחוק היא להבטיח את טובת הקטין באמצעות מימוש זכויותיו על ידי שני הוריו. לפי התפישה הזו, זכותו של הילד היא ששני הוריו, ולא רק אחד מהם, יגדלו אותו וידאגו להתפתחותו. החוק מבקש להבטיח שזמני השהות המשותפת לא יהיו על בסיס הבחירה של ההורים, עם דגש על ההורה הלא משמורן, אלא כזכות של הילד לקשר גם עם ההורה הזה.
ביקורות על הצעת החוק
מבחינת ארגוני הגברים בעיקר, תיקון החוק יהווה בשורה משמחת לשינוי חוק ארכאי ומפלה שעשה עוול לרבים מהם ויביא להורות שוויונית.
מנגד, ארגוני נשים מזהירים כי שינוי דרסטי בחוק, עד כדי ביטול מוחלט של חזקת הגיל הרך, עלול לגרום לעלייה בסכסוכי המשמורת מבלי שבתי המשפט והעובדים הסוציאלים (אלו נפגשים עם ההורים והילדים ומוסרים המלצות לבתי המשפט בעניין משמורת וזמני שהות) ערוכים לכך. כתוצאה מכך, נטען, תתפתח המתנה ארוכה יותר לתסקירים סוציאלים, מה שיעצים סכסוכי גירושין.
אם החוק יעבור, האם המצב הנהוג כיום ישתנה?
לח"כ קיש צפוי מאבק ארוך ומתיש על העברת החוק במליאת הכנסת, שכן נראה כי גורמים שונים מייחסים למהלך זה חשיבות מוגזמת. הרי על אף שהחוק טרם נכנס לתוקף וחזקת הגיל הרך עדיין שרירה וקיימת, בשנים האחרונות בתי המשפט לענייני משפחה כמו גם בתי הדין הרבניים, בוחנים כל מקרה לגופו. למעשה, הפסיקה של "משמורת משותפת" קיימת לא מעט גם כשמדובר בקטינים מתחת לגיל שש, במקרים בהם ההתרשמות היא שהסדר כזה מתיישב עם "טובת הילד".
 |
| לעמוד אישי של עו"ד דפנה לביא |
אם כך, נשאלת השאלה האם הפסיקה הנוכחית היא בניגוד לחוק, או שמא חזקת הגיל הרך היא רק שיקול נוסף, ולא בלעדי, העומד בפני בית משפט הבוחן את טובת הילד. משמע, בפרשנות הקיימת משמורת משותפת וחזקת הגיל הרך אינן סותרות זו את זו.
הנושא של ביטול חזקת הגיל הרך מעורר אמוציות רבות וחילוקי דעות ועל אף נסיונות של גורמים שונים להכחיש את הקשר הישיר בין ביטול חזקת הגיל הרך, לבין ביטול מזונות הקטינים או למצער הפחתתם. נראה כי מאחורי מושגים ותפיסות ליברליות בשם ה"שוויון" מסתתרים כמו תמיד מאבקים כלכליים: חשש של אימהות מאובדן כספי המזונות מחד, ותקווה של אבות להפחית את נטל המזונות על מנת לאפשר להם קיום בכבוד, מאידך. כסף הוא שם המשחק.
