 |
| האינטרס כלכלי בלבד, אבל נחכה ונראה |
במסגרת הצעת חוק ההסדרים ותקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 אישרה הממשלה תוכנית "לייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל" המיועדת למימוש החל מ-1 בינואר הקרוב, בכפוף לאישור הכנסת. בתוכנית, המבוססת על דו"ח ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה, מצהירה הממשלה על כוונתה להסיט תקציבים ממערכת הכליאה – שירות בתי הסוהר – לטובת המערכת של הרשות לשיקום אסירים (רש"א).
הממשלה החליטה לבצע שינויי חקיקה ברוח מסקנות השופטת דליה דורנר, כולל הרחבת התקופה בה ניתן יהיה לבצע עבודות שירות כתחליף למאסרים בפועל, ובנוסף החליטה להרחיב את המודל של בתי המשפט הקהילתיים שיופעלו בכל המחוזות ויציעו פתרונות תמיכה של רשויות הרווחה לעבריינים.
"מטרת ההחלטה היא להביא להגברת האפקטיביות בתחום הענישה והאכיפה, וזאת על מנת להפחית את רמות הפשיעה, רמות העבריינות החוזרת והעלויות והסבל הנגרמים כתוצאה מפשיעה", נכתב בדברי ההסבר לחוק. "על פי נתוני שירות בתי הסוהר, שיעור העבריינות החוזרת הממוצע בקרב אסירים עומד על 41 אחוז, כאשר שיעור העבריינות החוזרת בקרב בני נוער גבוה אף יותר ועומד על 75 אחוז. ייעול מערכת הענישה ותחום שיקום האסירים צפוי להפחית משמעותית את הפשיעה והחזרה לעבריינות. שיקום אסירים יביא גם לתועלות כלכליות משמעותיות, המוערכות ב-3 מיליון שקלים לאסיר משוקם. התועלות הכלכליות מתבטאות בחיסכון בעלויות כליאה, מניעת נזקי פשיעה ושווי כלכלי הנובע מפעילותו היצרנית של אזרח נורמטיבי".
 |
| בית משפט קהילתי פועל כבר בבאר שבע |
אלו המרכיבים בתוכנית שאושרה על ידי הממשלה במסגרת חוק ההסדרים:
1. במשרד המשפטים תוקם יחידת מחקר שתספק מידע והמלצות בנוגע לאפקטיביות הענישה, האכיפה והשיקום. היחידה תערוך מחקרים על מדיניות הענישה הנוהגת ותעריך אפקטיביות ועלות של ענישה חדשה. היחידה תבצע בחינה מחודשת של העונשים המרביים שבצד העבירות בחוק העונשין, ותגבש המלצות בתחום גזירת הדין. יחידת המחקר תלווה גם כל הצעת חוק חדשה בתחום הפלילי, ותספק חוות דעת מקצועית לוועדת השרים לחקיקה.
2. מודל בתי המשפט הקהילתיים, בהם קיים שיתוף בין מערכות המשפט והרווחה לטובת פתרונות שיקום על חשבון כליאה וענישה, יורחב כך שבכל חצי שנה יוקם בית משפט קהילתי נוסף, ועד סוף שנת 2018 יוקמו בתי משפט קהילתיים (הפועלים כיום רק בבאר שבע וברמלה) בכל ששת מחוזות השיפוט בישראל. כתוצאה מהרחבת בתי המשפט הקהילתיים, המעדיפים מסלולי שיקום, כבר בשנת 2017, על פי ההחלטה, יופחתו מיליון שקלים מבסיס תקציב שירות בתי הסוהר. החל משנת 2019 יופחתו ארבעה מיליון שקלים ביחס להיום מתקציב שב"ס.
3. ענישה בקהילה: לפי התוכנית שאושרה, הממשלה צפויה לקבוע בהוראת שעה את הרחבת סמכויות בתי המשפט להמיר עונשי מאסר בעבודות שירות – לתקופה של עד תשעה חודשים. בנוסף, נציב שירות בתי הסוהר יוסמך לקצר שליש מעבודות שירות שנמשכות מעל שלושה חודשים. כתוצאה מכך, הוחלט להפחית 7 מיליון שקלים נוספים מבסיס תקציב שב"ס כבר החל משנת 2017. לפי ההסבר המלווה את התוכנית, "מרבית האסירים שמשתחררים מרצים תקופת מאסר של עד שנה. כחלק מהמלצות ועדת דורנר, הוצע להרחיב את השימוש בענישה בקהילה כתחליף לעונשי מאסר קצרים. שינוי זה צפוי להביא לצמצום השימוש במאסרים כאשר המאסר אינו הכרחי לצורך הגבלת יכולתו של העבריין לביצוע עבירות וכן כאשר המסוכנות העבריינים אינה גבוהה. מטרת חלופת מאסר זו הינה גם לשקם את הנאשם ולאפשר לו לחזור לחיים תקינים".
 |
| שופטת בדימוס דליה דורנר |
4. הרשות לשיקום האסיר תעבור ממשרד הרווחה למשרד לבטחון הפנים. הרציונל מאחורי המהלך הוא ה"חשיבות הרבה הקיימת לרצף הטיפולי והאחידות המקצועית בתהליך השיקום של האסיר במעבר בין שירות בתי הסוהר לרשות לשיקום האסיר". לצורך כך, קיימת שאיפה לצמצום הפערים בין הגופים, כך ששניהם יפעלו תחת קורת גג ממשלתית אחת. מזה זמן רב שב"ס מבקש לקבל אחריות על רש"א, כעת עם המעבר לקורת גג אחת מבוקשו זה יינתן לו בעקיפין, הגם שלפי החוק המוצע המעבר למשרד לבטחון הפנים לא יפגע בעצמאות המקצועית של רש"א, וכן בהמשך התיאום המקצועי שלה עם משרד הרווחה.
5. צוות בראשות המשנה הפלילי ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, ובשיתוף נציגי פרקליטות, סנגוריה ציבורית, המשרד לביטחון פנים, שירות המבחן, אגף התקציבים באוצר ונציג אקדמיה, ידונו ביצירת מסלולי ענישה חדשים: "בישראל קיים מספר מצומצם של חלופות מאסר. כתוצאה מכך, בתי המשפט נאלצים לעתים לגזור עונש מאסר עקב מחסור בחלופות אחרות", קובעת התוכנית. "הצוות ימליץ על אפשרויות נוספות לענישה על פי מודלים הלקוחים מהמדינות המפותחות".
6. הקטנת שיעור העבריינות החוזרת בקרב בני נוער: לצורך הפחתת רצידיביזם בקרב קטינים, המגיע לשיעור אסטרונומי של 75 אחוז, תקים רש"א ארבעה מרכזי נוער מחוזיים במטרה להגדיל את מספר המטופלים בתחום הנוער ולהציע להם תכניות שיקום איכותיות בקהילה. במרכזים יועסקו רכז נוער, רכז תעסוקה ומדריך ויינתן מענה טיפולי על ידי מטפלים פרטניים ומשפחתיים. המרכזים יפעלו בשיתוף הקהילה, עם מסגרות קיימות לנוער וצעירים, ויגייסו מלגות לצורך שילוב העבריינים הצעירים בלימודים ובהכשרות מקצועיות.
בנוסף, יוטל על רש"א להקים מסגרות שיציעו דיור הולם לנוער ולצעירים משוחררים מבתי הסוהר אשר יאפשרו שהייה לטווח קצר עד בינוני, במטרה לסייע לשילוב נורמטיבי של הצעירים בחזרה בקהילה ולהביא למעבר הדרגתי לחיים עצמאיים. כיום, נערים וצעירים רבים אינם מצליחים להשלים הליכי שיקום לאור מערכות תמיכה חלשות במשפחתם ובסביבה והיעדר תנאים פיזיים למחייה והתפתחות.
