המחאה נגד מנדלבליט הפכה לקרב על זכות ההפגנה ליד בתי אנשי ציבור

העימות בין שוטרי יס"מ למפגינים (לצפייה בסרטון המלא – לחצו כאן)

המשטרה עצרה אמש (20.5) עשרה מפגינים נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. במהלך עימות אלים עם המפגינים נשברה ידו של מני נפתלי.

בתוך כך, עו"ד דניאל חקלאי המייצג את המפגינים פנה למפכ"ל ולפרקליטות המדינה בדרישה ליישם את המתווה שהציעו המשטרה והפרקליטות עצמם לפני כחודש – לאפשר לפעילים לקיים הפגנה חודשית בסמוך לבית היועמ"ש והפגנות שבועיות במקום מרוחק יותר. לאחר שפשרה זו הוצגה בפני בג"צ, פורסם בשבוע שעבר כי המשטרה חוזרת בה ובכוונת המפכ"ל רוני אלשיך לאסור כליל על קיום הפגנות הסמוכות לביתו של מנדלבליט.

ההפגנה אמש (מוצ"ש, 20.5) התקיימה ליד קניון גנים, בכיכר גורן בפתח תקווה – מקום בו נערכו הפגנות בהסכמת המשטרה בשבועות האחרונים, מרחק של כ-400 מטר מביתו של היועץ מנדלבליט. ההפגנות הנערכות בכל מוצאי שבת, בהשתתפות עשרות מפגינים, התקיימו בתחילתן קרוב יותר ליד בית היועמ"ש, אך בחודש ינואר המשטרה החליטה להרחיק את המפגינים למרחק מאות מטרים מהבית. המפגינים הדורשים להעמיד לדין את ראש הממשלה, עתרו לבג"צ לאחר שהתעמתו עם המשטרה שוב ושוב – נגד הרחקתם מבית היועמ"ש. בג"צ הציע הידברות בין הצדדים, והפרקליטות הציעה כפשרה כי פעם בחודש, בלבד, יתקיימו ההפגנות כדרישת הפעילים בסמוך לבית מנדלבליט – מרחק של 100 מטר ממנו, וכי כל ההפגנות השבועיות האחרות יתקיימו בכיכר גורן המרוחקת יותר.

איסור גורף על הפגנות? אלשיך

ההפגנה אמש נערכה על פי המתווה שאושר ואף הוצג לבג"צ על ידי המשטרה והפרקליטות – בכיכר המרוחקת. אולם לטענת המשטרה, ארבעה מן המפגינים ניסו להתקרב לרחוב מגוריו של מנדלבליט, ועוכבו. פעילה נוספת "חצתה את הכביש" וחרגה מהמתחם ובעקבות עיכובה התפתח עימות עם פעילים נוספים. בסרטון שצילמו המפגינים, נראים שוטרי יס"מ רבים העוצרים באלימות את נפתלי ומצמידים אותו בכוח רב אל הרצפה. נפתלי, אב הבית לשעבר במשרד ראש הממשלה, התלונן על כאבים חזקים כתוצאה מהעימות ומכות השוטרים. למרות בקשותיו לקבל טיפול, הוא נלקח לתחנת המשטרה ורק אחרי כשעתיים נלקח לבית חולים, לאחר פניית עו"ד חקלאי למפקד תחנת פתח תקווה.

בבית החולים אובחן שבר בידו של נפתלי. בינתיים, המשטרה דרשה מתשעה מעוכבים נוספים הפקדת 5,000 שקל והרחקה לשבועיים ממקום ההפגנה כתנאי לשחרור. שישה מעוכבים סירבו לתנאים והבוקר הובאו לבית משפט השלום בפתח תקווה לקביעת תנאי השחרור. לטענת המשטרה, במהלך ההפגנה נוקבו צמיגי ניידת והחשודים עוכבו בשל הפרעה לשוטר והתפרעות. השופט עודד מורנו הורה כי העצורים יפקידו 3,000 שקל. לדברי עו"ד חקלאי, הוא ימליץ לעצורים, ביניהם נפתלי, לתבוע את משטרת ישראל עקב מעצרי שווא ןפגיעה פיזית.

מהמשטרה נמסר: "במהלך מחאה בקניון גנים בפתח תקווה, חלק מהמוחים סירבו להיענות להוראות השוטרים והפריעו בעבודת השיטור תוך הפרעה לסדר הציבורי וחסימת הכביש. תשעה מהמשתתפים במחאה נעצרו. אנו דוחים כל ניסיון לקושש כותרות בדרך של עימות עם השוטרים ופגיעה בעבודת השיטור והתושבים. משטרת ישראל תתיר את חופש המחאה תוך שמירה על הסדר הציבורי ושמירה על שלטון החוק".

במשטרה ממתינים להנחיית היועץ המשפטי לממשלה עצמו – או המשנים לו – בקשר לקביעת המדיניות כלפי הפגנות הסמוכות לבתי אנשי ציבור. המשטרה מעוניינת באיסור כולל על הפגנות כאלה בשכונות מגורים, אף שנתנה הסכמתה מקודם להפגנה חודשית ליד בית מנדלבליט. זאת, כתוצאה מהחלטת בג"צ האחרונה בעתירת המפגינים, שהותירה אי בהירות כלשהי. המפגינים התנגדו למתווה "ההפגנה החודשית" שהוצעה להם ועתרו לאפשר להם להמשיך בקיום הפגנות שבועיות באותו מקום.

פרשנויות סותרות. השופט מני מזוז

בג"צ דחה את העתירה, אך השופטים הציגו גישות שונות שפותחות פתח לפרשנויות סותרות: השופט מני מזוז בדעה כי "ככלל יש לאסור הפגנה או עצרת מחאה ליד מעון פרטי". לדברי מזוז, "הפגנה ליד מעונו הפרטי של איש ציבור, מקום שקיימת חלופה אפקטיבית (כגון משרדו), מקימה חזקה כי התכלית העיקרית של ההפגנה אינה מימוש חופש הביטוי והמחאה, אלא ניסיון להשפעה לא לגיטימית על איש הציבור במילוי תפקידו על ידי יצירת לחץ אישי עליו ועל בני משפחתו, ופעילות כזו אינה חוסה תחת ההגנה על חירות ההפגנה".

עם זאת, הבסיס לדחיית העתירה היה המתווה שהוצע כאמור על ידי המדינה, בו פשרה המאפשרת למפגינים לקיים אחת לחודש מחאה כ-100 מטר מביתו של מנדלבליט. השופט מזוז ציין לחיוב את המתווה וכתב כי "משטרת ישראל אינה נוקטת בפועל בגישה נוקשה ודווקנית ואינה ממצה את הדין בכל הנוגע לאיסור על קיום פעולות מחאה לידי בתיהם של אישי ציבור, אלא מנסה למצוא פתרונות שיש בהם משום איזון ו-ויתורים הדדיים". השופט מזוז ציין גם כי "גישת פשרה" זו התקבעה במשך השנים, ואפשרה קיום מחאות ליד בתי אישי ציבור תחת מגבלות מסוימות.

גם השופט פוגלמן ציין כי דחה את עתירת המפגינים להרשות להם מספר רב יותר של הפגנות בסמוך לבית – על בסיס הפשרה שהציעה הפרקליטות. השופט דנציגר, בעמדה נוקשה יותר, כתב: "גישתי היא כי כעקרון יש לאפשר קיומן של הפגנה או תהלוכה ליד מעון פרטי רק באותם מקרים שבהם לא קיימת אפשרות אפקטיבית להפגין מול המקום שבו הוא ממלא בדרך כלל את תפקידיו הציבוריים".

במכתב ששיגר ביום חמישי (18.5) פרקליטם של המפגינים לפרקליט המדינה ולמפכ"ל, בעקבות פרסום עמדת המשטרה על אימוץ הפרשנות המחמירה ביחס להחלטת בג"צ – ביקש עו"ד חקלאי לאמץ את הפרשנות הפרגמאטית יותר ולאשר לפעילים קיום הפגנה חודשית ליד בית היועמ"ש על פי המתווה שהמדינה כבר הציעה קודם. עו"ד חקלאי ביקש לקיים הפגנה כזו כבר בשבת הבאה (האחרונה בחודש מאי) – שכאמור תהיה קרובה יותר לבית מנדלבליט מזו שהתקיימה אתמול ובשבועות האחרונים.

עו"ד דניאל חקלאי

עו"ד חקלאי כתב כי "החלטת הפרקליטות והמשטרה טומנת בחובה פרשנות בלתי מדויקת של הדברים שנכתבו הן בפסק דינו של כבוד השופט מזוז והן של הדברים שהוסיף כבוד השופט פוגלמן. הימנעות פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל מלאשר הפגנה חודשית ברחוב זה טומנת בחובה הפרה של פסיקת בג"צ".

ממשטרת ישראל נמסר: "הלכת בג"צ שניתנה לאחרונה קובעת כי ככלל אין להתיר קיום הפגנה או עצרת מחאה ליד מעונו הפרטי של איש ציבור שעה שקיימת חלופה אפקטיבית אחרת. בימים אלה שוקד היועץ המשפטי על תיקון הנחיית היועץ בעניין זה והמשטרה תפעל בהתאם להנחיות אלו".

גם האגודה לזכויות האזרח קראה בגילוי דעת לאפשר את חופש המחאה: "האגודה לזכויות האזרח תומכת במימוש זכות ההפגנה מול בתי אנשי ציבור. הפגנות אלו הן כלי הכרחי ואפקטיבי בידי הציבור על מנת להשפיע. בלעדיהן, קולו של הציבור עלול להשתתק ולהיות מסורס. חשוב לשמור על איזון בין חופש המחאה לבין הזכות לפרטיות, אך אין לאסור באופן גורף על הפגנות כאלו. פסיקת בג"ץ שהובילה להוראת המפכ"ל לאסור על הפגנות אלו מלמדת על הצורך הדחוף לקבוע הוראות חדשות שיאפשרו בכל זאת את חופש הביטוי והמחאה גם מול בתיהם של אנשי ציבור".