כאשר מדברים על משפחת מוסלי במונחים של ארגון הפשע העשיר בישראל מתכוונים בעיקר ל"מוח" הכלכלי שלכאורה עומד מאחורי המשפחה, אלי מוסלי – האח הצעיר מיוסי, ה"בוס" הפלילי המרצה עונש מאסר ממושך, והאח המבוגר משי, אשר מסתתר כמעט שנתיים בדרום אפריקה.
אלי מוסלי הוא איש עסקים מולטי מיליונר מתחום ההימורים והנדל"ן, שמרכזי הפעילות הקבועים שלו הם תל אביב בוקרשט ולונדון. הרשעות פליליות כמעט ואין לו, חרף היחוס המשפחתי והחברתי, אבל בימ"ר תל אביב ובמחלקה הבינלאומית של אגף החקירות והמודיעין (אח"מ) יש על שמו תיק מודיעיני עב כרס.
עם יחידת העילית להב 433 יש לו בכלל סוג של "חשבון פתוח" מאז נחשפה אשתקד ביחידת מטעני החבלה שם, חפרפרת – רכז מודיעין אשר מכר לחוקר פרטי שעבד עם מוסלי מידע מסווג ביותר ממחשבי המשטרה על אנשים הקשורים לארגון הפשע מוסלי. המידע זרם בדיוק כאשר אנשי הארגון היו מעורבים עד צוואר במלחמת הצ'יינג'ים הידועה לשמצה בה חוסלו למעלה מ-25 עבריינים, כפי שנחשף רשמית בשבוע שעבר.
החפרפרת נחשפה והוסגרה למח"ש על ידי גורמים רשמיים מתוך המשטרה, והחקירה בוצעה בסיוע מודיעיני של ימ"ר תל אביב, מחזיקת תיק ארגון מוסלי במשטרת ישראל. שיתוף הפעולה עם המשטרה הניב ראיות טובות נגד רכז המודיעין שסרח, אבל עד המדינה בתיק הצליח לסחוט את חוקרי מח"ש שגייסו אותו, כאשר סירב לנקוב בשמו של אלי מוסלי כרוכש המידע.
כתב האישום שהוגש לבית משפט המחוזי מרכז נגד מוסלי, החפרפרת ושני אנשי קשר נוספים, חושף עוד חקירה של מח"ש בתיק פשע חמור אשר נעשה בה טיפול חובבני בראיות טובות שכבר היו על השולחן (בדיוק כפי שמתחוור בכתב האישום הצולע המתגבש נגד עו"ד רונאל פישר – אם בכלל). "אין בחומר הראיות אפילו ראשית ראיה לכך שהנאשם (מוסלי) ידע כי מקור המידע באיש משטרה וכי הכסף היה מיועד לאיש משטרה", ציינה השופטת קלרה רג'יניאנו בהתרסה לעבר שתי הפרקליטות המנהלות את המחלקה המשפטית של מח"ש אשר הגישו את כתב האישום, כאשר סירבה לעצור את מוסלי עד תום ההליכים.
ההתבטאות הביקורתית של השופטת המחוזית הוותיקה והשחרור אחרי כ-40 ימים במעצר הגבירו את התסכול במשטרה, שם היה ברור כבר אז כי תיק עד מדינה נוסף נגד הזרוע המבצעית בארגון (מהשבוע האחרון) הולך וקורס עקב דליפת מידע.
מנגד, בצד של אלי מוסלי והאנשים הרבים המעורבים בשפע היזמויות הכלכליות שהוא מרעיף על סביבותיו, החלו להשמיע יותר ויותר טענות מתחסדות משהו, על כך שמדובר באיש עסקים לגיטימי אשר אינו מחובר לארגון הפשע המשפחתי – "בכלל בכלל".
מוסלי & מקסימוב
החוקרים של ימ"ר תל אביב הטיחו השבוע באבי המשפחה, נסים מוסלי, כי בתקופת החיסולים במשולש הערים חולון בת ים וראשון לציון (2011-2012) הוא שימש צינור להעברת מידע והוראות לחברים ובני משפחה מבנו יוסי, שמצוי מזה שמונה שנים כמעט בתנאי הפרדה. הטענות האלה, אשר מבוססות ברובן על תוצרי האזנות סתר לשיחות מהכלא, מלמדות לכאורה על קשירת הקשר הפלילי של האב ובניו (פרקליטו עו"ד אריה שרעבי הכחיש את הטענות בבית המשפט).
ההתנהלות הזו מוכרת למשטרה מימים ימימה, מאז שאביגדור מקסימוב היה ירקן מחולון שהיה חבר של נסים מוסלי ולקוח שלו במועדוני קלפים וקוביות (קלובים) בשכונת התקווה וברחוב אלנבי בתל אביב. כאשר מקסימוב הפסיד על שולחנות ההימורים את חנות הירקות המשפחתית, היא עברה ממשפחת מקסימוב למשפחת מוסלי, וההמשך ידוע.
עופר מקסימוב הלך בדרכי אביו, הוא הפסיד הון עתק בהימורים ואחותו אתי אלון אשר גדלה תחת הטראומה של אב מהמר פושט רגל ומאויים, גנבה מהבנק למסחר מאות מיליוני שקלים כדי לכסות את חובותיו, כספים שחלק ניכר מהם הועברו לבנק ההלוואות של קואליציית האחים ג'רבי מגבעת אולגה והאחים מוסלי, שכונו אז "הירקנים מחולון".
לפי ממצאים שנאספו אז במשטרה והתגוללו בעשרות פרוטוקולים של בתי המשפט בתיקים של האחים ג'רבי, מוסלי ומקסימוב, ואחרים המזוהים מנגד עם הכנופייה הירושלמית וארגון אברג'ל (אם תרצו, עוד מקור לתולדות העוינות ההיסטורית בין שני ארגוני העל), כספי הבנק למסחר היו המקור להון הגדול המשמעותי הראשון של משפחת מוסלי.
מדיניות האכיפה הכלכלית היתה אז בחיתוליה ובני המשפחה בהנהגתם של יוסי ואלי מוסלי ידעו למנף את העוצמה שלהם כ"בוסים" החדשים של דרום תל אביב, כדי להקים אימפריה כלכלית המבוססת על מיזמים ונכסים חוקיים אשר מוערכים כיום במאות מיליוני שקלים. עם זה, אפילו למשטרת ישראל החזקה קשה להתמודד. עובדה.
מעבר לתעשיית הקזינו ברומניה, אפילו את ענף ההימורים שלהם בישראל הם מנהלים באופן חוקי למהדרין, באמצעות הבייבי של האב נסים אשר חולש על כמה מהקלובים המשגשגים בשכונת התקווה וכפר שלם, אזורים בהם יש עדיין מאות המכורים לשולחנות הקלפים העתיקים ולקוביות המתרוצצות על "טאולות" השש בש.
בייבי אחר של האב נסים הוא ענף הירקות והפירות, והוא מחזיק כיום באחת החנויות הגדולות והמשגשגות (א"ה) בשוק הסיטונאי בצריפין, סמוך מאוד לחנות אחרת אשר בה שותף עמיר מולנר, חבר אישי קרוב של נסים מוסלי.
האפיק המוניציפלי
המקור של משפחת מוסלי הוא בכפר שלם, משם הם עברו לחולון, אבל בפועל הם לא עזבו מעולם את הסצינה של הכפר, שכונת התקווה והארגזים. האחים תחת הנהגתו של יוסי ועשרות אנשים היו מעורבים בכל מה שקרה בדרום העיר, באמצעות הפעלת כוח בכל פעם שהיה בכך צורך, אבל גם באמצעים מתוחכמים יותר של גיוס הקהילה לצד שלהם. למשל, באמצעות גיבוש כוח פוליטי מקומי מוכח לטובת רשימתו של ראש העירייה רון חולדאי, מה שאפשר להם למקם את אנשיהם לעבודה במוקדי כוח אדם בעירייה כמו אגף התברואה של עיריית תל אביב.
תיק חקירה נוסף של ימ"ר תל אביב, הפעם בשיתוף יאח"ה, נראה כמו תיק קלאסי של פשע מאורגן – חדירה של ארגון פשיעה למסדרונות השלטון באמצעות הכנסת עשרות אנשים לעבודה בעירייה והשתלטות על נכסים עירוניים.
בינואר 2012 נעצרו ארבעה חשודים מדרום תל אביב ובראשם ראש אגף התברואה שלום בן דוד, ועמי בוסי, הנאמן הבלתי מעורער של יוסי ואלי מוסלי. גם החקירה הזו, שהחלה בקול קריאה רמה הסתיימה בקול ענות חלושה, ללא כתבי אישום. עובדי העירייה המזוהים עם ארגון הפשע חזרו למקומות העבודה שלהם בעירייה, מה שסימן את המשך ההשתלטות על אותם מוקדי הכוח. "מה רע בזה שאנחנו מסדרים מקומות עבודה לאנשים מהשכונה", התבטא פעם בכנות יוסי מוסלי בשיחת טלפון מהכלא, "מי יסדר להם עבודה אם לא אנחנו?".
לא רק עבודה מסדרים המאעכרים של משפחת מוסלי בעירייה ובמוקדים שלטוניים רגישים אחרים, גם עסקאות נדל"ן אטרקטיביות הם יודעים לסדר לבוסים שלהם, עם דגש על רכישות אסטרטגיות בדרום העיר ומזרחה. זה כבר מתייחס לתחום המומחיות היחודי של אלי מוסלי, שהפך בעשור האחרון לאחד האנשים העשירים בעיר.
בחקירת משטרה אחת נבחנה תלונה שהגיש תושב שכונת הארגזים שירד מנכסיו, על כך שגורמים המזוהים עם משפחת מוסלי אילצו אותו למכור להם במחיר שהם קבעו את הדירה שהורישו הוריו לו ולבני משפחתו. הטענות שלו, על כך שמאעכרים המזוהים עם ארגון הפשע הילכו אימים גם על כונס הנכסים, כדי שלא ימכור את הבית לאף אחד אחר מלבדם, לא צלחה חקירה משטרתית, וגם לא הניעה תחקירים עיתונאיים בשני גופי תקשורת חשובים.
ועדיין, היא חשפה את אוסף נכסי הנדל"ן של משפחת מוסלי בשכונת הארגזים, מתחם בעייתי שלמרבה האבסורד, נראה כי רק יזם כוחני ואינטלגנטי כמו אלי מוסלי יוכל לפרק את המוקשים החברתיים שהצטברו בו עם השנים, כדי להפוך אותו לנדל"ן מניב – לו ולסביבה.
סיפורים מהבועה
מערבולת החיסולים אליה נסחף ארגון מוסלי בשנים 2011 ו-2012 קשורה לעיסוק ארוך השנים של האחים בהלוואות בריבית. סביב חנות הירקות שלהם בחולון התפתח כבר בשנות התשעים קו הלוואות משגשג שהוציאו לפועל עשרות צעירים אשר העריצו את יוסי מוסלי והפכו לעתודת ארגון הפשע, וזה קרה בעיר בה צמחו כמה מהנועזים והאכזריים שבמחסלים המוכרים כיום למשטרה.
קווי ההלוואות, או הצ'יינג'ים המזוהים עם ארגון מוסלי, הפכו למחוייבי מציאות ככל שמיזמי ההימורים והנדל"ן שלהם המריאו והניבו עשרות מיליוני שקלים. הם היו חייבים אפיקים לתזרים המזומנים שלהם, עם או בלי קשר להלבנת הון, ולשם כך ביקשו להרחיב את עסקי המימון והגבייה באמצעות הוזלת האשראי, ועל חשבון הטריטוריות וכוח האדם של ארגון אברג'ל בתקופת ההסגרה לאמריקה.
מאחר ו"הבוס" יוסי מוסלי נוטרל בכלא, את המשימה הזו נטל על כתפיו האח הצעיר שי מוסלי – תלמיד ישיבה לשעבר שלפי המשטרה הוא זה אשר חולל את מלחמת הצ'יינג'ים והפעיל לפחות שלוש חוליות נפרדות של חיסולים קטלניים ברחבי גוש דן.
מהבחינה הזו, אלי מוסלי אינו חי בתוך בועה, הוא לכל היותר מקפיד לא להתרטב. באמצעות מספר קטן של מקורבים הוא מעורה בפרטים הקטנים ביותר של הנעשה באימפריית הפשע המשפחתית, וממעגל גדול יותר של מקורבים ואנשי מקצוע הוא מקבל מידע מהיימן על הנעשה בכל שדרות העולם התחתון. כתב האישום נגדו בתיק החפרפרת הנ"ל, רס"ר גלעד גרנביץ מרמת גן, הוא רק קצה הקרחון בהיבט המודיעיני.
כבר ביוני אשתקד אלי מוסלי נעצר לחקירה בחשד למעורבות ברצח הכפול של דניאל סמארה ואוהד פרנקו, יחד עם חלק מהעצורים הנוכחיים, אך שוחרר למעצר בית של חמישה ימים. הפעם הוא לא נעצר כלל, יותר מכך, יום אחד לפני גל המעצרים שבוצע למחרת ליל הסדר הוא עזב את הארץ בידיעת המשטרה, שכן הוא מוגדר כיעד ויש חובה לדווח עליו משדה התעופה בכל פעם שהוא נכנס או עוזב את ישראל.
ביקור שלו במשפטו של העבריין הבכיר איתן חייא בחודש נובמבר, כאשר הוא מוקף בחבורה של תומכים צעירים, זמן קצר לאחר שהפגינו נוכחות בדיון של חבורת סוחרי סמים מכפר שלם, מאפשרת הצצה לעולמות תוכן נוספים של אלי מוסלי, שאת ההון העצום שלו עשה בשנים האחרונות מהפעלת בתי קזינו חוקיים ומצליחים ברומניה לצד רכישות נדל"ן בישראל. אגב, באותו הלילה נעצרו בבוקרשט כעשרה ישראלים המזוהים עם קזינו "רדיסון בלו" של מוסלי, בחשד שנתנו שוחד לאנשי ממשל מקומיים באמצעות נערות ליווי – עובדות וחשפניות בקזינו ובמועדונים הסמוכים אליו. כבר באותו בוקר בישראל, בתגובה לטענה שאחד מאנשיו הבכירים ביותר נעצר בפרשה הוא ידע לומר בזלזול, "אז מה, הוא כבר שוחרר למעצר בית".
הפרויקט הרומני מהווה יזמות תיירותית מעוררת התפעלות אשר מתמחה כבר מספר שנים בשינוע של מאות ואף אלפי מהמרים כל חודש, בסדר מופתי ותוך אספקת אשראי בהיקפים עצומים למהמרים, מה שמחייב כמובן גם הפעלת שירותי גבייה על כל המשתמע מכך.
בהקשר של ארגון הנסיעות ומימון המהמרים צריך לומר, כי מלבד הקזינו של מוסלי, ברומניה פועלים עוד כמה בתי קזינו חוקיים למהדרין אשר נשלטים על ידי קבוצות של עבריינים מישראל: האחים טל ורמי יוסף מרמת גן המזוהים עם זאב רוזנשטיין מכלא רמלה, ואפילו קזינו של קבוצה המזוהה עם ארגון אבי רוחן אשר נפתח לאחרונה במלון הילטון בוקרשט, סמוך מאוד לקזינו רדיסון של משפחת מוסלי. סכסוך הדמים בין שתי המשפחות היריבות, העומד במוקד גלי המעצרים האחרונים של בכירים משני הארגונים, עוד לא הגיע לרומניה.
תיק אפאצ'י
משטרת ישראל, בדרכה, עוקבת אחר הנעשה בסצינה הרומנית של ארגוני הפשע הישראלים. מה שבלשי הימ"רים או להב 433 לא מצליחים לעשות בארץ, אנשי המחלקה הבינלאומית באח"מ יודעים לעשות לא רע בכל רחבי העולם.
עשרות בלשים בכ-100 מוקדי פשיעה בהם מעורבים עבריינים ישראלים, בדרום אמריקה וצפונה, אירופה, הודו סין ואוסטרליה, מפעילים מודיעים וסוכנים סמויים מהליבה של הקהילה העבריינית. הכל בתיאום עם משטרות מקומיות ובמסגרת הסכמי שיתוף פעולה אשר הולכים והופכים את העולם הקטן לתחנת משטרה אחת גדולה.
אחד משיתופי הפעולה האלה עוסק בארגון הפשע של משפחת מוסלי. בשנה שעברה הניבה עבודה מקצועית של י', נציג משטרת ישראל במשטרת האיחוד האירופי (אירופול), שני תיקים מעניינים ב"יחידה לחקירות פליליות מורכבות" (CPS) – יחידת תביעות של משרד המשפטים בלונדון אשר מלווה את המשטרה המקומית בחקירות נבחרות.
המבצע המשותף זכה לשם הקוד "אפאצ'י" והוא התבסס על מגמה שזיהו בישראל: טייקוני הימורים ישראלים מרומניה המנסים להכניס רגל לשוק ההימורים היוקרתי והמניב של לונדון, מדינה נוספת בה הפעלת בתי קזינו מותרת בחוק בכפוף לקבלת רשיון. לפי אחד הדיווחים שהעביר י', אלי מוסלי מנסה לרכוש קזינו בלונדון באמצעות יעקב ויניב כהן מתל אביב, אב ובנו אשר מוכרים היטב מהשוק האפור בתל אביב, וניהלו בשנים אחרונות בתי קזינו מצליחים ברומניה. בנוסף לדיווח הזה הועבר לבריטים דו"ח מודיעיני מפורט על מה שמוגדר באח"מ מטה ארצי כ"ארגון פשיעה אחים מוסלי", מסמך שכלל את מרבית המידע שהופיע בכתבה עד כה, רק הרבה יותר מפורט וממוסמך.
תגובתו של אלי מוסלי לכתבה נמסרה באמצעות עו"ד מוטי כץ: "משטרת ישראל יודעת היטב כי אלי אינו עוסק בכל פעילות בלתי חוקית. על כן פעילות המשטרה כלפיו, ככל שהיא קימת, הינה בלתי ראויה ומטעמים בלתי מוצדקים"
החקירה הופקדה בידיהם של איש המשטרה ג'ון קיפין והתובע המלווה מייקל לוין מהיחידה המיוחדת. לחוקרים לא היתה סיבה למנוע את כניסתם של בעלי ההון מוסלי או כהן לבריטניה, אבל הם כן התחקו אחר מהלכיהם. החקירה לימדה על מהלך שנרקם לקראת מכרז לרכישת קזינו בלונדון בסיוע אזרח ישראלי בשם שי דהן שחמק מארצות הברית עקב פרשה של הונאת כרטיסי אשראי ועבר לקן קון מקסיקו, שם הוא הקים עסק לשיווק מוצרי טיפוח ישראלים מים המלח תחת השם שי גולן, והסתבך עם עשרות מוכרי עגלות ישראלים שנפגעו משיטות ההעסקה שלו.
דהן, בן 33, שנוהג להציג את עצמו באמצעות רשת מסועפת של אתרי אינטרנט מרהיבים כבעלים של S-CAPITAL, קבוצת חברות ממקסיקו ופנמה אשר עוסקת בנדל"ן, טיסות פרטיות ותיירות, התגלה גם לחוקרים הבריטים כמי ש"כל מילה אחרונה שלו היא שקר אחד גדול. מר דהן הוא איש עסקים אבל איזה איש עסקים הוא, זה הנושא שעל הפרק", כך לפחות טען התובע סימון ווילד בפתיחת המשפט בלונדון (SOUTHWARK CROWN COURT).
בכתב האישום נגדו נטען, כי בין החודשים נובמבר 2012 ליוני 2013 הוא נהג להמר בקזינו פלייבוי שבכיכר פיקדילי ובקזינו אמפייר שבכיכר לסטר, תוך שהוא מציג מכתב מבנק "קרדיט סוויס" על פיו יש לו מסגרת אשראי של מיליון שטרלינג. ב-6 לדצמבר, נטען, דהן ניסה למסור מכתב אשראי דומה גם למנהלי קזינו קלרמונט של האלפיון העליון ברובע מייפלאר היוקרתי, הפעם צוין במכתב כי למר דהן יש מסגרת אשראי של 20 מיליון שטרלינג (!). בקשתו להמר נדחתה בשל שגיאה שמצאו מנהלי הקזינו במכתב, מה שלא מנע ממנו להגיש למחרת את אותו המכתב לוועדה העליונה לרשיונות הימורים, במסגרת בקשה "לסייע לשותפים שלו לפתוח קזינו במלון הילטון בלונדון" – עו"ד יורם יוסיפוף, יעקב ויניב דהן.
בשלב הזה החוקרים הבריטים החלו לסגור על דהן ושותפיו. באחד הימים באותה תקופה עוכבו בשדה התעופה בלונדון אלי מוסלי ואשה בעלת אזרחות רומנית אשר הגיעה איתו בטיסה מרומניה ובתיקה נתפסו כ-100 אלף אירו במזומן. האשה נעצרה והוגש נגדה כתב אישום. מוסלי, מהמר כבד אשר מרבה בנסיעות, נחקר קצרות והמשיך בדרכו.
עם סיום החקירה הסמויה נגד דהן הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום לבית משפט עם מושבעים. במשפט העיד נציג הבנק השוויצרי וטען כי דהן הצליח לשכנע את הבנק שהוא בעלים של S-CAPITAL, אלא שבדיעבד מתברר להם כי הוא השתמש בנתונים ומצגות מפוברקות של חברה אחרת בשם קנדה-ישראל. עוד טען נציג הבנק השוויצרי, כי המכתב נמסר לדהן בסניף גילברלטר בדרום ספרד, אך הוא אינו תקף מאחר ויש בו חתימה אחת בלבד של הפקיד המקומי, ללא חתימה נוספת של הפקיד המורשה כנדרש.
במהלך המשפט התברר כי בחשבון של דהן באותו הבנק היו כ-300 אלף שטרלינג בלבד, מהם הועברו 230 אלף לתשלום החוב שלו לקזינו פלייבוי. חודשיים לאחר פתיחת המשפט, בהסתמך על עדות נציג הבנק זיכו המושבעים את דהן מאשמה של התחזות ורישום כוזב, אבל ב-17 לאפריל היה אמור להישמע ערעור בתיק.
בינתיים, לפי דיווח אחד מלונדון, משפחת כהן רכשה את הקזינו בהילטון ללא שירותיו של דהן וללא המימון של אלי מוסלי. אם שואלים על כך את דהן הוא מגחך ואומר, "אני מאוד מצטער על החיבור שלי איתם, כי ישראלים תמיד עושים בעיות, ואת הקזינו בהילטון בכלל קנה בסוף ואסילי הרוסי, אבל אם תרצה, על זה נדבר בכתבה אחרת".
