לשכת עורכי הדין אשר מתנגדת נחרצות להצעת "חוק חיסיון חומר מודיעיני" המייעד לתביעה את שיקול הדעת הבלעדי בנוגע להטלת חיסיון על חומרים מודיעינים, זוכה לסיוע ממקור בלתי צפוי: היועצות המשפטיות לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אשר הודיעו על התנגדותן להצעת החוק אשר מאיימת להפוך על פניו את ההליך הפלילי בישראל, מה גם שהצעת החוק כבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת.
יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכה, עו"ד אבי חימי, טוען כי בחוק המוצע יש פגיעה אנושה במרקם הדמוקרטי, "חיזוק לעמדתנו זו קיבלנו מהיועצות המשפטיות של ועדת החוקה חוק ומשפט. אנחנו מקווים שחברי הכנסת יאמצו את חוות הדעת של יועציהם המשפטיים המקצועיים ולא את אלה של נציגי הרשות המבצעת, שלטענתם ידיהם קצרות במאבק על מיגור הפשיעה ומשכך הם מבקשים למנוע זכויות אלמנטריות מאזרחים אשר עומדים לדין".
 |
| מפה מודיעינית של תיק ארגון הפשע זאזא צדיק ואח' |
בני הדייג וזאזא צדיק
בתי המשפט נתנו אמון רב בתעודות החיסיון שהוציא השר לביטחון פנים לפי בקשות של המשטרה והפרקליטות, שהטילו חיסיון על חומרי חקירה אשר כללו פרטים על מקורות מודיעינים מיד ראשונה, שנייה ואף יותר. בשנים האחרונות התגלו יותר ויותר מקרים בהם נוצלו בקשות החיסיון לרעה ותחתיהן חסו גם מחדלים של התביעה, מה שמנע הליך הוגן מנאשמים.
לנוכח אחוז הזיכויים הזעום, ועם התפשטות המגמה הליברלית בפסיקה, זזה המטוטלת בבתי המשפט במידה משמעותית ממצב של יתרון מובנה למערכות האכיפה לנקודה אחרת, שבה טיעוני הסניגוריה החלו להישמע ביתר שאת. מרחב התמרון שהוקנה לתביעה הצטמצם והוגבל. באופן טבעי, הסניגורים שבעי רצון מהמצב החדש המתהווה, אך המשטרה והפרקליטות הרבה פחות.
התפתחות אחרונה בגזרה נרשמה בחודש שעבר, כאשר בית משפט המחוזי בבאר שבע קיבל את בקשת הסניגוריה והורה לתביעה להסיר חיסיון, משמע לגלות זהותו של מקור אשר מסר מידע בתיק ארגון פשיעה (זאזא צדיק ואח'), או לחזור בה מהאישום המדובר.
במקרה הזה החליטה הפרקליטות לחשוף את מוסר המידע, בטענה מכחישנית מוזרה שהוא אינו מקור מודיעיני בכלל, אולם בעבר המדינה חזרה בה מאישום בתיק רצח חמור הידוע בכינוי, "תיק בני הדייג", ובלבד שלא תחשוף מקור מודיעיני.
תיק בני הדייג והמגמה שהתפתחה בעקבותיו הביאה את המשטרה והפרקליטות לנסות ולהחזיר את ה"סדר הנכון" על כנו, משמע, למנוע חשיפת חומרים תחת הצעת "חוק חיסיון חומר מודיעיני".
 |
| מפקד להב 433, ניצב רוני ריטמן |
רוני ריטמן "מדבר"
בעוד הליכי החקיקה ממשיכים להתקדם, קציני משטרה בכירים וראשי הפרקליטות ומשרד המשפטים עושים להם לובי בכל הזדמנות – בוועדות הכנסת ובפורומים תקשורתיים. כך למשל, מפקד להב 433 הנכנס, ניצב רוני ריטמן, אמנם לא התראיין עד כה, אבל ה"אני מאמין" שלו בנושא הגיע לעיתון "הארץ" באמצעות עבודה אקדמית שכתב על מצב המודיעין במסגרת לימודיו עד לאחרונה במכללה לבטחון לאומי.
"רוצחים, אנסים ועבריינים שביצעו פשעים חמורים מסתובבים חופשי למרות ראיות ממשיות המצביעות על אשמתם", כתב ריטמן, והכל "כתוצאה ממשבר במערך האיסוף המודיעיני של משטרת ישראל. משפטים מתבטלים בגלל הצורך בהגנה על מקורות מידע. אם, למרבה הצער אך כצפוי, לא תתקבל הצעת חוק למניעת מסירתם של חומרים מודיעינים לנאשמים, יהיה הכרח להפסיק להפעיל מקורות אנושיים".
בפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין, שבראשו עומדים עו"ד אבי חימי ועו"ד אורי קינן, מחזירים מלחמה משלהם, צנועה מעט יותר והרבה פחות כוחנית מטבע הדברים. ביום חמישי (6.11) ייערך יום עיון שיוקדש להצעת החוק של המשטרה והפרקליטות תחת הכותרת המתריעה על "מדרון חלקלק".
 |
 |
| עו"ד אורי קינן | עו"ד אבי חימי |
על מה הוויכוח?
"חוק חיסיון חומר מודיעיני" נועד לצמצם את חומר החקירה המועבר לנאשמים, בנימוק שההליך הקיים ומדיניות בתי המשפט מאפשרים העברת מידע מודיעיני מסווג לסניגורים בין חומרי החקירה. המידע, כך נטען, נאסף על ידי ארגוני פשיעה ומשמש להם כ"מודיעין נגדי" באמצעותו הם אוספים פיסות חומר מתיקים שונים ועוקבים אחרי פעילות המשטרה. לטענת המדינה, המידע הזה גם מסכן את המקורות שעובדים עם המשטרה ומדלדל את מאגר משתפי הפעולה הפוטנציאליים אשר יהיו מוכנים להסתכן.
לפיכך, הצעת החוק מבקשת לקבוע חיסיון מקיף בחוק על כל מידע שיימסר על ידי מקור, על זהות מקורות ועל שיטות הפעולה של המודיעין המשטרתי. זאת, בניגוד למצב היום שבו אין הוראה חוקית גורפת המונעת מסירת חומרים לנאשמים – ובכל תיק בו התביעה רוצה למנוע מסירת מידע היא נדרשת להוציא תעודת חסיון, חתומה על ידי השר לבטחון פנים ונתונה לביקורת משפטית.
במלים אחרות, הצעת החוק מבקשת להפוך את המצב הנוכחי, שבו כל חומרי החקירה גלויים חוץ ממה שנאסר על ידי בית משפט, למצב שבו כל חומרי החקירה שיוגדרו כמודיעינים יהיו אסורים וחסומים בצורה אוטומטית, למעט שיירים שתצליח ההגנה לחלץ בהליכים יזומים.
ההצעה אשר משנה את נקודת המוצא קובעת, שכל חומר מודיעיני הוא חסוי מראש, למעט אם הוא חיוני להגנת הנאשם, ובתנאי שמידת התועלת להגנה תעלה על הנזק לאינטרס הציבורי. לפי ההצעה, פרקליט מחוז הוא זה אשר יקבע מהו החומר המודיעיני שהכרח לגלותו בשל "ראיה חיונית" הנכללת בו. במידה שלדעת התביעה הראיה אינה חיונית, אך עשויה להועיל לנאשם, היא תקבל החלטה לפי מבחן התועלת – מה גובר על מה – התועלת שבגילוי או הנזק הפוטנציאלי בסיכון חיי אדם.
במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון פנים מאמינים כי קביעת חיסיון בחוק תייתר את ההליך המתיש של הוצאת אלפי תעודות חיסיון בשנה – על ידי אגף החקירות והמודיעין, הפרקליטות והשר לביטחון פנים – מה שייעל מאוד את עבודת גופי האכיפה. אחד הנימוקים המוצהרים הוא, שהצעת החוק תצמצם את הנזק למודיעין מבלי לפגוע בהגנת הנאשמים, ועל כך בדיוק המחלוקת.
 |
| עמדת הפרקליט שונה מאוד מעמדת הסניגור. ועדת החוקה חוק ומשפט |
התקלה בכנסת
אחד המשברים בדרכה של הצעת החוק התעורר בדיון האחרון שנערך בהצעת החוק בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. היועצות המשפטיות לוועדה, עו"ד סיגל קוגוט ועו"ד אפרת חקאק, הבהירו כי יש לוותר על ההצעה המהפכנית שתשנה סדרי עולם, ולהסתפק במהלך מתון יותר.
"ההצעה הופכת את ברירת המחדל שלפיה התביעה צריכה להצדיק, בצורה פרטנית, אי מסירת מידע רלבנטי לנאשם באמצעות הוצאה של תעודות חיסיון", קבעות היועצות המשפטיות לוועדה. "אם תתקבל ההצעה היא תביא לשינוי הליך הביקורת הפנימית שנעשה היום, הכולל בקרה על ידי צוות במשרד לביטחון הפנים בטרם חותם השר על תעודת החיסיון".
לפי היועצות המשפטיות, "אי אפשר להשוות ביקורת פנימית שנעשית מתוך נקודת מוצא שהתביעה צריכה להצדיק חיסיון, לביקורת שנעשית מתוך הנחה המגובה בחוק ולפיה הכל חסוי. שינוי ברירת המחדל יביא להחלשה ניכרת, עם הזמן, של מנגנון הביקורת ועלול להסיגנו לאחור לתקופה שבה היו תקלות עקב חיסוי יתר. בנוסף, יש הבדל מהותי בסינון חומר על ידי פרקליט לפי מבחן שקובע קשר של מידע לתיק, לעומת מבחן שלפיו הפרקליט משער תועלת להגנה, שם עמדתו יכולה להיות שונה מאוד מעמדה של סניגור".
היועצות מתנגדות לקביעת חיסיון בחוק ולביטול שיטת הוצאת התעודות, ומציעות במקום זאת לצמצם את ההגדרה של "חומר חקירה" שיש לנאשם זכות עיון בו. לדבריהן, ניתן לקבוע כי מידע מודיעיני שאינו קשור בצורה ישירה לכתב האישום, לא ייחשב חומר חקירה ולא יועבר מלכתחילה לנאשם; לדעתן, מהלך כזה יהיה מידתי יותר ויפגע פחות בנאשמים.
 |
 |
| עו"ד מנחם רובינשטיין | עו"ד ארז אבוהב |
הרשעות וצדק
כאמור, גם הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין הודיע לוועדת החוקה על התנגדותו הנחרצת להצעת הממשלה. במסמך שכתבו נציגי הפורום, עו"ד מנחם רובינשטיין ועו"ד ארז אבוהב, הם טוענים כי הצעת החוק חותרת תחת יסודות המשפט הפלילי. לטענתם, "שיקולי התביעה הכללית הם לא שיקולי הגנת הנאשם ולא שיקולי צדק – אלא שיקולי הרשעה ותו לא”, ולכן לא סביר לתת לתביעה סמכות לקבוע מהי ראיה חיונית לנאשם, שכן היא מצויה בניגוד עניינים.
עורכי הדין טוענים כי אין די בגילוי ראיות המעוררות ספק סביר בלבד, אלא יש צורך גם בראיות התורמות להגנה או פוגעות בגרסת התביעה – וכאלה עלולות להיות חסויות ומוסוות תחת החוק החדש. כמו כן, לדבריהם, תעודות החיסיון מלמדות לעתים את הנאשמים כיצד להתגונן בפני המיוחס להם.
עו"ד גיל שפירא, מנהל תחום חקיקה בסניגוריה הציבורית, הזהיר בוועדת חוקה כי "שינוי מבחני האיזון שנהוגים במשך עשרות שנים ועוגנו בפסיקת בית המשפט העליון, מסיטים את שיווי המשקל לכיוון מאוד מסוכן ומגבירים את הסיכוי להתרחשות תקלות חמורות והרשעות שווא".
