"אני רוצה שתגישי מחר לבית משפט הרבני לפני שהיא תלך לבית משפט למשפחות, ככה היא תקבל מזונות נמוכים ונקרע אותה שם עם ההוכחות שיש לי שהיא זו… (המקצוע העתיק בעולם)".
מדוע הלקוח הזועם הזה מעדיף את בית הדין הרבני על פני בית המשפט לענייני משפחה? האמת היא שלא רק הוא, מרבית הגברים המתגרשים מעדיפים את בתי הדין הרבניים על פני בתי המשפט למשפחה.
האם מרוץ הסמכויות התחזק או שמא היטשטש? מי מרוויח מסוג האכסניה של הליך יישוב הסכסוך, מי מפסיד ממנה? האם באמת בתי הדין הרבניים נוטים באופן מסורתי שמרני לטובת הגברים, ואילו בתי המשפט למשפחה באצטלה הליברלית שלהם מעדיפים נשים? החלטות תקדימיות ואמיצות של בתי המשפט החילוניים מלמדות על שינוי מהותי שחל לאחרונה.
כשמגיעים אליי לקוח או לקוחה בתיק גירושין אני בוחנת בכובד ראש לאיזו ערכאה לפנות. ישנם שיקולים רבים שיש לבחון כגון הכנסות הצדדים, סוג המשמורת הרצויה, גיל הילדים, נכסים, סוג המחלוקת – מאהבת צעירה, אלימות, אהבה שמתה וכו'. אני גם מתייחסת לאיזור המגורים של הצדדים, תתפלאו יש בארץ בתי דין רבניים שאעדיף לנהל הליך מול טליבאן ולא להתייסר אצלם, כי הקטינים האומללים יהפכו לבגירים עד שמשהו יזוז שם.
לנוכח המגמות החדשות בבתי המשפט החילוניים, לאחרונה ניכר כי בתי הדין הרבניים מנסים להדביק את הפער בנושאים כמו מזונות או משמורת. זה עדיין לא מושלם אבל זה מלמד על גישה מתקנת לטובת נשים, טיפה יותר במזונות, טיפה פחות לחץ על שלום בית מזויף. ועדיין, ברור לכל כי בתי המשפט מפגינים הרבה יותר ידע כללי ואף יורדים לעובי הקורה בנושאים כמו פירוק שותפות הנוגעים לחלוקת רכוש ומשמורת על קטינים, הבנה שמקורה בחיי היום יום של המשפט הכלכלי האזרחי, ממש כמו פירוק חברות, חדלות פירעון וכדומה.
על הרקע השוויוני הזה התקבלו לאחרונה כמה החלטות תקדימיות גם לטובת גברים, וטוב שכך, אבל בנסיבות הטראומטיות של השובניזם הרבני תורני, בתי המשפט החילוניים הם עדיין אכסניה טובה יותר לנשים, באשר הן.
השבוע למשל ניתן באולמה של השופטת איריס אסל ארבל מבית המשפט למשפחה בתל אביב פסק דין מרתק בו נקבע כי ילדה שהיתה במשמורת קבועה אצל אמה, עם זמני שהות אצל האבא, תעבור למשמורת קבועה אצל האבא עם זמני שהות בלבד אצל האמא. הרקע? פרקליטו של האב, עו"ד עדי כרמלי, הוכיח באמצעות מומחים וראיות נוספות כי האמא הסיתה את הילדה נגד אביה, עד כדי כך שהיא סירבה לדבר איתו. מדובר בהחלטה אמיצה, אבן דרך במיגור תופעת הניכור ההורי המוכוון, ועדיין נותרת פתוחה השאלה האם סנקציה מרחיקת לכת כזו כלפי אמא סכסכנית ומנכרת תטיב עם התפתחותה של הילדה.
ומן העבר השני, לפני כשנה בבית הדין הרבני בחיפה התקבלה החלטה "דומה" המטיבה עם האשה דווקא. גילוי נאות, מדובר בבקשה שהגשתי לקיצור הליכים כדי להגיש תביעת גירושין ומזונות מיידית עבור אשה חרדית שבעלה, רב קהילה מוכר ואב לשישה, ניהל רומן ממושך עם אשה אחרת בקהילה החרדית. בשל רגישות העניין, ובעיקר העובדה כי הבעל הוא נואף פעיל בחיי הקהילה החרדית בזמן שהוא עורך חופות וקידושין, הוכנסתי ללשכת אב בית הדין. הצגתי בפניו התכתבויות עם תיאורים שאינם מביישים גולשים באתרי היכרויות נועזים, הצגתי לו הודעות בהן מחשב הנואף עם המאהבת את ימי נידתה של רעייתו הנבגדת, לצורך קביעת ימי המפגש שלהם.
מיידית ובמעמד צד אחד (לא תכננתי להיכנס לדיון, הגעתי עם ג'ינס וחולצה ורודה) נפסקו מזונות זמניים, והגשתי את תביעת הגירושין ללא הליך יישוב סכסוך. כאשר הרב הנואף, להלן הבעל, ביקש צווי חירום לנטילת הקטינים מאימם בטענות שקריות של אלימות, עמד בית הדין הרבני בחיפה כולו על רגליו האחוריות אל מול האב הכוחני והמקושר, האיר פנים לאשה נבגדת והשאיר את הקטינים בחיק אימם.
הנה כי כן, ישנן פסיקות חריגות אבל נשים יעדיפו לרוב את בית המשפט החילוני בעוד שהבעלים יחבשו כיפה וייכנסו לבית הדין הרבני.
כתבה לא מדויקת . כיום גם בית הדין הרבני נוטה לטובת הנשים, בתי הדין מפחדים מביקורות של ארגוני הנשים ופוסקים לטובת הנשים, ועוד פוסקים נגד ההלכה