הלך להם הקול

פלטות חשיש ( צילום ארכיון להמחשה)

עלי אבו לבן ומוחמד אבו צעלוק היו הנאשמים המרכזיים בפרשת סחר בחשיש שנחשפה בינואר 2014. הם נשפטו לעונשי מאסר לאחר שהתברר כי בין חודש ספטמבר 2013 ועד מעצרם, הם פעלו כסוחרי סמים מנוסים, שניהלו את "העסק" שלהם באמצעות מכשירי טלפון ניידים שאת מספריהם החליפו מפעם לפעם, ואף נהגו להשתמש מול הלקוחות במילות קוד לצורך הסוואת "העסק". אבו לבן היה הבכיר יותר בעסק הזה; הוא חילק הוראות לאבו צעלוק, קישר בינו לבין קונים פוטנציאליים ואף הנחה אותו מה לכתוב במחברת שתיעדה את העסקאות. 

בפרשה נעצרו גם סוחרי משנה שקנו לכאורה פלטות חשיש מאבו צעלוק, בדרך כלל תמורת 3,000 עד 5,000 שקל לפלטה שמשקלה כ-100 גרם. מי שחקר את הפרשה היתה היחידה המרכזית של משטרת מחוז המרכז, ואת כתבי האישום, גם נגד סוחרי המשנה, הגישה שלוחת התביעות של משטרת המחוז ברמלה, בין היתר בהסתמכה על האזנות סתר ושיחות טלפון שהוקלטו בין אבו צעלוק לבין סוחרי המשנה, ובין אבו צעלוק לאבו לבן.

אחרי שנגזרו 37 חודשי מאסר על אבו לבן, אבו צעלוק צירף את התיק הזה לכתב אישום אחר שהוגש נגדו, ונשפט לשבע שנות מאסר. במקביל, ההליכים נגד "סוחרי משנה" נמשכו. אחד מהם הוא ע"ב, לגביו טענה התביעה כי פעמיים הוא שוחח בטלפון עם אבו צעלוק: פעם אחת ביקש לקנות חצי פלטת חשיש, ובפעם השנייה ביקש לקנות פלטה שלמה. באחד האישומים נטען כי הוא נפגש עם אבו צעלוק כמה דקות לאחר אחת השיחות, והשלים את העסקה כאשר קנה ממנו פלטה.

עו"ד טליה גרידיש

בתחילה זה נראה היה ככתב אישום חמור נגד ע"ב, שהסתמך בין היתר ובעיקר על שיחות הטלפון המוקלטות. אלא שאז, הסנגורית של ע"ב, עו"ד טליה גרידיש, שכנעה את התביעה כי הקול שנשמע בהקלטות המדוברות אינו קולו של ע"ב, מה שהוביל את התביעה להסכים להסדר טיעון מקל מאוד. נגד ע"ב הוגש כתב אישום מתוקן, שכלל אישום אחד בלבד: אי מניעת פשע. נטען, כי ע"ב שמע שיחה בין אבו לבן לאבו צעלוק, שקשרו ביניהם לבצע עסקה, אבל "לא מנע את קשירת הקשר ולא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתה או השלמתה".

הצדדים הסכימו במסגרת ההסדר, כי על ע"ב ייגזרו ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 4,000 שקל. בעת שהציגו את העסקה בבית המשפט, ציינה התביעה את הקשיים הראייתיים שהובילו אליה. השופט הישאם אבו שחאדה אישר את ההסדר והעניק לו תוקף של פסק דין.