 |
| טבלת היאוש נספרת מהבית. רונאל פישר ביציאה מכלא איילון |
(מאמר מאת עו"ד חן הולנדר מירושלים – מתמחה במשפט הפלילי)
בחודש יוני 2015 נכנס לתוקפו "חוק הפיקוח האלקטרוני" * המסדיר לראשונה את נושא השחרור ממעצר בתנאי מעצר בית תחת פיקוח אלקטרוני, ובלשון העממית – אזיק אלקטרוני.
ואולם, תהיה זו טעות לומר כי החוק החדש מסדיר "שחרור ממעצר", כפי שנהוג לכנות זאת, שכן אחד החידושים המרכזיים שמביא עמו החוק החדש הוא התפיסה כי "שחרור" ממעצר מאחורי סורג ובריח, למעצר בית בתנאי פיקוח של איזוק אלקטרוני, נחשב כיום "מעצר" לכל דבר ועניין.
וזוהי לשון החוק, "מפוקח" הוא "עצור שבית משפט הורה כי יהיה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני…".
וגם: "פיקוח אלקטרוני", הוא "פיקוח באמצעים אלקטרוניים על עמידתו של עצור הנמצא במעצר במקום פיקוח…".
אם כך עולה השאלה, האם ימי מעצר הבית בפיקוח אלקטרוני, שמוגדרים כמעצר ממש, נספרים גם לעניין העונש ומקוזזים ממנו בעתיד?
 |
| עצור בפיקוח אלקטרוני (צילום: שב"ס) |
לאחרונה נשמעים רחשים רבים בעניין זה, הן מצד עורכי דין והן מצד נאשמים ועצורים, ויש אף כאלה אשר מכלכלים צעדיהם באופן מושכל בדבר בקשה להתקין עליהם אזיק אלקטרוני (גם כאשר נסיבות המקרה אינן חמורות מספיק) מתוך מחשבה עתידית על נושא העונש.
יש הסבורים כי ימי מעצר בית בפיקוח אלקטרוני נספרים במלואם לעניין העונש, יש החושבים כי הספירה הינה יום לעונש בעבור יומיים במעצר בית, וקיימות עוד פרשנויות יצירתיות. דווקא החוק החדש שותק לחלוטין ואינו מסדיר את הנושא אשר בחלוף שלושה חדושים בלבד כבר מעורר פולמוס בפרקטיקה המשפטית הפלילית. בשל הלאקונה הזו בחוק, ניתן לראות בפסיקה ניצנים להכרה ממשית בתפיסה החדשה לפיה כן יש להכיר בימי מעצר בית בפיקוח אלקטרוני גם לעניין העונש.
כך למשל, כבוד השופט יצחק עמית מבית משפט העליון קבע בערר רונאל פישר נ' מדינת ישראל (בבש"פ 4658/15), כי החוק החדש מבהיר שמדובר במעצר לכל דבר ועניין ולא בחלופת מעצר. "לא מדובר בשינוי טרמינולוגי בלבד, אלא בשינוי תפיסתי של ממש", קבע השופט. "נאשם שנקבע כי ישהה תחת פיקוח אלקטרוני נחשב לעצור".
דברים דומים נכתבו לאחרונה גם על ידי כבוד השופט עוזי פוגלמן מבית המשפט העליון בערעור של אסתר ים נ' מדינת ישראל (ע"פ 3915/15). הגם שדובר שם על תיק בו עלתה שאלת הסגרה, נקבע כי, "מעצר בית תחת איזוק אלקטרוני אינו שחרור לחלופת מעצר, כי אם מעצר בפיקוח אלקטרוני…".
ועדיין, חרף קיומן של אמירות יפות וברורות אלה מצד בית המשפט העליון לאחר תחולת החוק החדש, עדיין ניתן לראות החלטות המייצגות את שתי האסכולות: האחת גורסת, כי מעצר בית איננו נחשב באופן אוטומטי לעניין העונש, ומשקלו יובא במסגרת השיקולים לעונש. השנייה מצדדת בתפיסה לפי יש להכיר בימי מעצר הבית באופן מלא לעניין עונש מאסר עתידי, הן לאור החוק החדש, והן על בסיס הלכות קודמות של בית משפט עליון.
 |
| עו"ד חן הולנדר |
הנה כי כן, נראה כי לשונו של חוק הפיקוח החדש, ויישומו לאור הלכות בסיסיות ומכוננות של בית המשפט העליון, מובילים למסקנה לפיה קיימת חובה להפחית מעונש המאסר כל אחד מימי מעצר בית בהם שהה נאשם תחת פיקוח אלקטרוני, טרם מתן גזר הדין ואף אחריו.
חוק הפיקוח האלקטרוני מביא עמו חידושים, אולם באשר לשתיקתו בנושא זה, טוב יעשה המחוקק אם ישלים את מלאכתו ויקבע במסגרת תיקון לחוק הפיקוח האלקטרוני כי ימי מעצר הבית המרוצים על ידי עצור בפיקוח אלקטרוני נספרים ונחשבים לתקופת עונש מאסר עתידי.
בינתיים אמור: עצור בפיקוח אלקטרוני ולא משוחרר.
* חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014
