תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון, המטיל חובה על עורכי דין ורואי חשבון הנותנים שירות עסקי, לבצע זיהוי ואימות פרטיהם של הלקוחות, ייכנס לתוקפו מחר (2.9). החובות החדשות שהוטלו על עורכי הדין, כחלק מהמאבק בהלבנת הון ומימון טרור, יחולו על ביצוע פעולות כמו קניית ומכירת נדל"ן עבור לקוח; קניית ומכירת עסק; ניהול כספים ונכסים פיננסיים; והקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות.
 |
לשכת עורכי הדין התקינה כלל אתי, כחלק מהסיכום עם הרשות לאיסור הלבנת הון, האוסר על עורכי הדין לבצע פעולות פיננסיות עבור לקוח, ודורש מהם להימנע מכך, אם להערכתם רמת הסיכון להלבנת הון או מימון טרור היא גבוהה.
לקראת תחילת האכיפה בעניין, פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון רשימת "דגלים אדומים" ולקוחות בסיכון גבוה, שמפגש איתם דורש ערנות מצד עורכי הדין ובדיקה מעמיקה יותר להסרת חשד להלבנת הון:
– לקוח שהוא איש ציבור זר.
– לקוח ממדינות מוסלמיות, כמו מלזיה, מרוקו, תוניסיה או הרשות הפלסטינית, או לקוח המבצע עסקאות מול המדינות האלה (הרשימה אינה כוללת את תורכיה).
– לקוח המבצע פעילות במזומנים בסכומים גדולים בלא הסבר או היגיון עסקי.
– לקוח המבקש לבצע שירות עסקי בלא הסבר או היגיון עסקי.
– לקוח שלנותן השירות העסקי יש חשש שהוא קשור לגורמים עברייניים או פעילי טרור, או שנמצא "בסיכון גבוה", לאור תחום עיסוקו.
– לקוח המבקש לבצע שירות עסקי בכספים שלנותן השירות העסקי התעורר חשש בנוגע למקורם.
– לקוח המסרב למסור פרטים הנדרשים למילוי הצו וחובות הזיהוי.
עורכי הדין מחויבים לשמור את טפסי זיהוי הלקוחות למשך חמש שנים. לשם הפיקוח והאכיפה, הוקם במשרד המשפטים גוף מפקח חדש – הממונה על נותני שירות עסקי שיבצע ביקורות שוטפות, בראשות עו"ד לאה רקובר. ככלל, הפיקוח יתבצע מרחוק (Off Site) באמצעות דרישת מסמכים. כניסה למשרדי עורכי הדין לצורך ביצוע ביקורת תבוצע, רק במידה שעורך הדין לא ייענה לדרישת המסמכים או על בסיס חשש להפרת הוראות הצו, ולביקורת כזו יוכל להתלוות נציג לשכת עורכי הדין.
 |
| עו"ד פול לנדס |
בשלב הראשון, בשנה הקרובה, עורכי דין שיימצאו מפרים את חובות הזיהוי וייתנו שירותים תוך "עצימת עיניים", עלולים לעמוד בפני דין משמעתי לאחר שהממונה יגיש תלונה בעניינם לוועדות האתיקה. בשלב השני, החל מספטמבר 2016 יתווסף מסלול של סנקציות מנהליות באמצעות ועדות להטלת עיצום כספי במשרד המשפטים.
לדברי עו"ד שלומית ווגמן-רטנר, מ"מ ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, החובות החדשות המוטלים על עורכי דין אינם חלים על ייעוץ משפטי או הגנה על לקוח בהליכים שיפוטיים, מינהליים או בבוררות. החובות גם אינן תקפות כלפי עורכי דין שהם שכירים בחברה, למשל יועצים משפטיים בתאגיד.
בנוסף, לדברי עו"ד ווגמן-רטנר, החובות נועדו להגן על עורכי דין מפני ניצולם ככלי לצורך ביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור, ולצורך עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים בתחום, ונעשה ניסיון למזער ככל האפשר את פוטנציאל הפגיעה במרקם היחסים שבין נותני שירות עסקי ולקוחותיהם, ובחיסיון עו"ד-לקוח.
לדברי עו"ד אורי גולדמן, העוסק בתחום איסור הלבנת הון, חיסיון עו"ד-לקוח לכאורה עומד על תילו, אך במקרים רבים קשה למתוח גבול בין ייעוץ משפטי הפטור מהחובות החדשות, לבין מתן שירות עסקי.
עו"ד גולדמן מדגיש כי הרגולטור רשאי לקבל לידיו "רק" את טפסי הכרת הלקוח, כדי לבחון מבחינה טכנית האם עורך הדין עמד בחובותיו, ואם ידרוש מסמכים נוספים המוגנים לטענת עורך הדין על ידי חיסיון – יועברו מסמכים אלה במעטפה אטומה לעיון שופט שיכריע בנושא. עו"ד גולדמן ממליץ לשמור גם על מסמכים שבהם תיעד עורך הדין את שיקוליו בעת בחינת סיכון הלקוח, למרות שאין חובה לחשוף אותם לרשויות.
 |
 |
| עו"ד אייל בסרגליק | עו"ד אורי גולדמן |
לדבריו, על ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין לאכוף את הפרת החובות במקרי קיצון בלבד, כאשר ההפרה היא "על סף הפלילי", על מנת שלא יהפכו לעוד כלי וזרוע אכיפה בידי רשויות המדינה. אמנם, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון שפרש לאחרונה, עו"ד פול לנדס, אמר בראיון ל"פוסטה" אחרי השלמת החקיקה, כי הוא מצפה לאכיפה משמעתית נוקשה כנגד עורכי דין הנוקטים בגישה של עצימת עיניים – גישה שנראית כמפתה במיוחד בתיקים עם שכר טרחה גדול. אולם עו"ד גולדמן סבור שהלשכה תפעל רק במקרים שבהם "החריגות תצעק" ותגן ככלל על חבריה. לדבריו, "גם שופטים רבים התבטאו בעד הגנה על החיסיון ונגד זליגה לחובות דיווח".
גם עו"ד אייל בסרגליק העוסק בעבירות צווארון לבן, סבור כי עורכי הדין ילכו בין הטיפות והוא חושש כי מדובר רק בסנונית ראשונה, כש"היעד הסופי של המדינה הוא להפוך את החסיון המוחלט של עורכי הדין לחסיון יחסי כמו של בנקאים, וכמו הבנקאים להפוך אותנו למדווחים שלא מרצון לרשות להלבנת הון".
בניגוד לחיסיון האבסולוטי עו"ד-לקוח המוגן בחקיקה, והמתערער עכשיו, החיסיון ממנו נהנים נותני שירותים בנקאיים מוכר כחיסיון יחסי – כלומר בתנאים מסוימים ניתן להסיר אותו.
השלב הבא שאליו חותרות הרשויות, מזהיר עו"ד בסרגליק, הוא הטלת חובות דיווח, אולי אף על מקור שכר הטרחה המשולם לעורכי דין. "תאר לך שאני מייצג נאשם בהלבנת הון שנכסיו הוקפאו. האם ידרשו בעתיד לדעת מה מקור הכספים שהוא משלם כשכר טרחה, כפי שדורשים כעת לדווח על מקור כספים המנוהלים בנאמנות? ולמה שלקוח ירצה לשכור את שירותיי אחרי שאחקור אותו לגבי מקור העברת הכספים?".
