החטא ועונשו המקומם

שתף כתבה עם חברים

עו"ד נוגה ויזל על השופט בדימוס שהודה בביצוע מעשה מגונה, אבל במקום עונש קיבל פרס ממערכת המשפט

cohen itzhak
גם ענישה מגוחכת וגם היתכנות לביטול ההרשעה. השופט בדימוס יצחק כהן

ענישה מקלה שנהנים ממנה קציני משטרה בכירים, שופטים ואח"מים שונים, במירכאות ובלעדיהן, היא אחת הסיבות לזעם שמעורר יחס של איפה ואיפה שנוהגת מערכת המשפט כלפי מי שהיא חפצה ביקרם.

באחרונה נחתם הסדר טיעון, על פיו הנשיא לשעבר של בין המשפט המחוזי בנצרת, השופט יצחק כהן – שהורשע בהטרדה מינית ואף במעשה מגונה בצעירה – ייצא בזיל הזול: עבודות שירות לתועלת הציבור ופיצוי זעום של 2.500 שקל למתלוננת; הודאה באשמה, כפי שמחייב אותו הסדר הטיעון; ושליחתו לתסקיר של שירות מבחן. מקוממת לא פחות, ואולי אף יותר, היא הסכמתה הצפויה של התביעה לבטל את הרשעתו אם וכאשר ימליץ שירות המבחן על ביטולה.

בביטול ההרשעה – אם וכאשר – גלום מסר חמור לפיו גיפוף גוף אישה בניגוד לרצונה, קל וחומר להסכמתה, אינו עבירה פלילית המצדיקה ובוודאי לא מחייבת הרשעה. החטא כאן הוא כפול: גם ענישה מגוחכת בקלותה וגם היתכנות סבירה בהחלט לביטול ההרשעה.

od vizel noga new 201 201
עו"ד נוגה ויזל

אם הודאתו של אדם בכלל ושופט בישראל בפרט כי ביצע הטרדה מינית לא אמורה להיות סיבה מספיקה להרשעתו – מה כן? האם הודאה זו מצדיקה ביטול הרשעה על ידי המדינה? על מה ולמה? איזה פרס מגיע לשופט שסרח? 

אסור להניח לפסיקתה התמוהה והמקוממת של המדינה לטשטש את מהות המעשה ואת חומרתו: מדובר במעשה מגונה ולא רק בהטרדה מינית. ההקלה הבלתי מוצדקת של המדינה בעונשו של מבצע המעשה המגונה, עד כדי ריקון מתוכן את המושג "עונש", יוצרת מצב בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת, של היעדר מוחלט של הלימה בין החטא ובין העונש.

המשמעות והמסר של החלטה זו היא כי רום המעמד ויוקרת התואר מקנים למטרידים מינית ולמבצעים מעשים מגונים הנמנים עם מעמד מיוחס זה, חסינות מפני ענישה מידתית.

נסו לשוות לנגד עיני רוחכם אדם פשוט, פלוני אלמוני, שאינו לובש מדי משטרה ועוטה דרגות בכירות, או שופט שאינו עטוי בגלימה, יושב בוש ונכלם, חפוי ראש, ושומע את גזר דינו על אותו מעשה. הסדר טיעון? בחלומות הכי ורודים והכי רטובים. בחיים לא.

 צדק מידתי? לא ממש. צדק שווה לכל? ממש לא. 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *