הזינזאנה של ברוך אהרונוביץ

ברוך אהרונוביץ'

ברוך אהרונוביץ' (40), אסיר המרצה 32 חודשי מאסר על עבירות מרמה, הובא ביום רביעי (26.10) לדיון בפני ועדת השחרורים במקום מושבה בבית הסוהר "שיטה". על הפרק היתה בקשת הסנגורית שלו, עו"ד רויטל סבג שקד, להורות על שחרור מוקדם לאחר 22 חודשי מאסר. 

אהרונוביץ' הוא אחיינו של אייל אהרונוביץ, האסיר המופרע מהסדרה "זינזאנה", שגם במציאות ריצה מאסר ממושך (16 חודשים) על החזקת שני ק"ג מריחואנה. בתחילת שנת 2015 הודה ברוך אהרונוביץ' והורשע בארבעה אישומים, שעניינם העתקה שיטתית של פרטי אשראי של לקוחות שבאו למסעדה בה עבד. בשיטה זו הוא קיבל במרמה עשרות אלפי שקלים. לפני גזר הדין, הוא צירף תיק נוסף, של התפרצות לרכב וגניבה. בגזר הדין צוין כי הוא ביצע את העבירות בזמן שהיה במעצר בית עקב הסתבכות עם גורמים בשוק האפור. הוא נידון כאמור ל-32 חודשי מאסר בפועל וחויב לפצות את חברת האשראי ב-35 אלף שקל – סכום שאותו יצטרך לשלם לאחר שחרורו ממאסר.

עבור אהרונוביץ' היה זה גזר הדין הרביעי בו נידון למאסר בפועל. בעבר הדי רחוק הוא ריצה שני מאסרים בפועל בעבודות שירות. העבר הפלילי שלו כולל שמונה הרשעות בעבירות רכוש, סמים ועוד.

המדינה, באמצעות עו"ד בני משה, סירבה לניכוי שליש ממאסרו של אהרונוביץ', בנימוקים רבים ומגוונים, שאחד העיקריים שבהם הסתמך על ידיעות מודיעיניות של שב"ס, לפיהן מדובר ביעד של מחוז העמקים במשטרה, המזוהה עם ארגוני פשיעה פעילים. לפי הידיעות המודיעיניות הללו, לאהרונוביץ' יש קשרים עברייניים ונשקפת ממנו מסוכנות, וגם כלפיו.

עו"ד משה טען עוד, כי מחוות הדעת הראשונית של הרשות לשיקום האסיר (רש"א) עולה, כי מדובר באסיר ש"עסוק בעצמו"; אסיר הטוען כי ביצע את העבירות המיוחסות לו על רקע מצבו הכלכלי, למרות שלדבריו סיים לשלם חובות עצומים שצבר בשוק האפור. כמו כן טען עו"ד משה, כי לא ניתן להורות על שחרורו המוקדם של אהרונוביץ', מאחר שבעיותיו לא טופלו בתוך הכלא.  

דרושה קבוצת טיפול מתאימה לבעיה (צילום ארכיון להמחשה)

עו"ד סבג שקד, מנגד, ציינה כי הפרטים שמסרה המדינה לוועדת השחרורים אינם מדויקים, מה גם שחלק מהנתונים המתייחסים לאהרונוביץ' הושמטו. היא תיארה כי לאחר תחילת מאסרו בכלא צלמון, הוא הועבר לאגף אסירי עבודה בכלא מגידו, ותפקד לשביעות רצון האחראים עליו. כאשר ביקש לצאת לחופשה, נאמר לו שקודם עליו לעבור טיפול, ולכן הוא הועבר לכלא חרמון, כדי להשתלב בקבוצת טיפול לעברייני מרמה. אלא שכאשר הגיע לשם, נאמר לו כי קודם עליו לעבור טיפול גמילה מסמים. הסנגורית ציינה כי כבר אז ביקש אהרונוביץ' לעבור בדיקה של נרקולוג, בנימוק שאין לו בעיית סמים, מה גם שכל בדיקות השתן שמסר בכלא – נמצאו נקיות מסמים.

לאחר שאהרונוביץ' סירב לעבור גמילה מבעיית סמים שאין לו, הוא הועבר לאגף השמורים בכלא "שיטה" (שאטה), בעקבות מידעים על סכסוכים שלו עם עבריינים מארגוני פשיעה, שבאחת הפעמים אף תקפו אותו בתוך הכלא. בכלא "שיטה", אהרונוביץ' ביקש שוב לראות נרקולוג, ובקשתו נענתה. או אז קבע הנרקולוג, כי לאהרונוביץ' אין בכלל בעיית סמים, ולכן נקבע כי הוא צריך להשתלב בקבוצת טיפול לעברייני מרמה.

עו"ד רויטל סבג שקד

בדיון בפני הוועדה טענה עו"ד סבג שקד, כי לשירות בתי הסוהר לא היה מקום בקבוצת טיפול עבור אהרונוביץ'. היא ציינה, כי קבוצה כזאת נפתחת אחת לתקופה ארוכה, וכי גם אם אהרונוביץ' יישאר בכלא וירצה את מאסרו עד תום – הוא לא יעבור את הטיפול הנחוץ לו, בהיעדר קבוצת טיפול מתאימה. 

עו"ד סבג שקד הציגה לוועדה גם תוכנית של הרשות לשיקום האסיר (רש"א), לה יהיה אהרונוביץ' כפוף במידה וישוחרר. התוכנית הזו, ציינה עו"ד סבג שקד, כוללת טיפול קבוצתי בקבוצת עברייני מרמה, לצד טיפול פרטני, שיעורי תורה ועבודה במסעדה באזור מגוריו. "התוכנית היא חבל ההצלה של האסיר, זו ההזדמנות היחידה שלו", טענה עורכת דינו, "יש לו מוטיבציה לשיקום, אחרת לא היה לוקח על עצמו תוכנית כזו. הוא מבין שטעות הכי קטנה מחזירה אותו פנימה לכלא".

אהרונוביץ' עצמו דיבר בגילוי לב בפני הוועדה, על הבעיות הבריאותיות שעברו עליו בכלא ומנעו ממנו שיקום, והפתיע כאשר הודה לשירות בתי הסוהר. "22 חודשים עברו וזה לא מובן מאליו מה שעברת. אני מודה לבית סוהר שיטה על שטיפלו בי ועמדו לצדי לאורך המאסר, אפשר להגיד שהם אוהבים אותי", אמר האסיר, "באמת לא עשיתי בעיות משמעת, השתניתי ושיתפתי פעולה מלאה. הורדתי עשרות קילוגרמים ממשקלי, התוכנית שיקום היא ההליכון שלי. אני מחבק אותה… אני מת להביא ילדים, נכדים להורים שלי. לכל אחד יש זמן שהוא פורש. זהו, אני סיימתי, אני לא חוזר לפה יותר".

השופט בדימוס אבי הבר

חברי ועדת השחרורים, בראשות השופט אבי הבר החליטו להורות על שחרורו המוקדם של אהרונוביץ'. הם קבעו כי המידעים המודיעיניים שהוצגו על ידי המדינה – אין בהם כדי להשפיע על החלטת ועדת השחרורים, מה גם שתוכנית השיקום שהוכנה על ידי רש"א – "יש בה כדי לאיין את מסוכנותו לציבור". לפיכך, הוועדה החליטה כי אהרונוביץ' ישוחרר בתנאים שנקבעו בתוכנית הטיפול, ביניהם עבודה במסעדה ביקנעם ומעצר בית בין השעות 22:00 ועד שש בבוקר למחרת.

בתגובה להחלטה זו ביקשה המדינה לעכב את ביצוע ההחלטה על מנת להגיש עליה ערעור לבית המשפט. הוועדה נענתה, ועיכבה את ביצוע החלטת השחרור בשבעה ימים, אולם המדינה לא ערערה ואהרונוביץ שוחרר לדרכו.