 |
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשיבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, חייב היום (27.12) את תאגיד הביוב העירוני בהרצליה להעביר שישה מיליון שקלים לטובת שלושה פרויקטים למען איכות הסביבה. זאת במסגרת תביעה ייצוגית כנגד "מי הרצליה", תאגיד הביוב העירוני.
דב יעקובוביץ’, עומר ביטון ואדם ביטון, שלושה צעירים חובבי ים וגלישה, הגישו באמצעות עו"ד אלדר אדטו את התביעה, לאחר שבאוגוסט 2013 הודיעה העירייה כי הרחצה בחופי הרצליה אסורה עד להודעה חדשה. השלושה טענו כי בשל תקלה במערכת טיהור הביוב, הוזרם הביוב לים במשך מספר ימים, ותבעו 27 מיליון שקלים.
תחילה טען התאגיד כי התקלה לא נגרמה בשל רשלנותו, וכי הזרים ביוב לים על פי היתר. אולם לאחר שנשמעה עדותה של מהנדסת במשרד הבריאות והוגשו דוחות היועמ"ש, התברר כי אכן הוזרם ביוב לא מסונן, ואושרה התביעה הייצוגית.
בשלב מסוים הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה יעמיד התאגיד סכום של חמישה מיליון שקלים לטיפול במערכת הביוב, ומיליון נוספים בתוכנית לימודי איכות סביבה בבתי הספר היסודיים בעיר. אלא שהשופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן סירבה לקבל את ההסדר, ועמדה על כך שהסכום יגיע ישירות לציבור.
הסכם הפשרה השני כבר אושר על ידי השופטת, ולפיו יעביר התאגיד מיליון שקלים לתוכנית לימודים סביבתית בעיר, 2.5 מיליון למרכז לחינוך ימי בני הרצליה, ו-2.5 מיליון למימון תשתיות עירוניות שלא בתחום המים והביוב בחוף הים, למשל פיתוח תשתיות חוף הכוכבים וניקוז "שער הים" – פרויקטים שהתאגיד לא היה אמור להיות חלק ממימונם. עוד סוכם על הקמת ועדת הידברות בין התושבים לתאגיד למניעת מקרים עתידיים, וטיפול בהם ככל שיקרו.
 |
|
| השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן |
בהחלטתה לקבל את ההסדר התייחסה השופטת אגמון-גונן בנושאים עקרוניים כמו זכותו של הפרט לחיים בתנאים סביבתיים ראויים, הגנה על החי והצומח נוכח פיתוח מואץ, ואיכות המים והאוויר שאנו צורכים. היא גם עמדה על הבעייתיות הנובעת מכך שתאגידי המים הינם בבעלות הרשויות המקומיות, ולמעשה ממומנים על ידי תושבי העיר. כך, אם יוטל היטל על הנתבעת, מי שיישא בכך, בסופו של יום, הם התושבים. עוד הוסיפה השופטת כי בתובענה ייצוגית דוגמת זיהום מי הים, יש כדי לתמרץ מזהמים פוטנציאליים כמו מי הרצליה לנקוט באמצעי זהירות מראש, ולא בדיעבד, לאחר שנגרם כבר הנזק.
על הביקורת הנשמעת כלפי תובענות יצוגיות סביבתיות המתחילות בעשרות מיליונים ומסתכמות בפשרות בסכומים נמוכים יחסית, השיבה השופטת אגמון גונן: "אישור הסדר פשרה, במסגרתו עדיין משלם המזהם מיליונים רבים, מעביר מסר לציבור, לנתבעים, ולמזהמים פוטנציאליים אחרים… מזהמים פוטנציאלים לא יוכלו לסמוך על כך שבבוא היום יגיעו להסדר פשרה שלא ישקף את עלות מניעת הנזק, שכן בחלק מהמקרים נפסקו סכומים משמעותיים לשדרוג מתקנים ומניעה… הכלי של תביעה ייצוגית מאפשר אכיפה סביבתית-אזרחית ומחייב את המפעלים הגדולים למנגנון של אחריות אישית וישירה מול הנפגעים, כלומר הציבור".
