בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את ליאור מירז, חוקר במחלקת החקירות של מכס ומע"מ ירושלים, בלקיחת שוחד ושיבוש מהלכי משפט עקב הדלפת חומרים מחקירה משטרתית סמויה אשר התנהלה במהלך שנת 2010 נגד בכירים בקופת חולים מאוחדת.
 |
על פי כתב האישום בו הורשע, למירז נודע במקום עבודתו על חקירה סמויה המתנהלת בקשר לחשדות לביצוע עבירות על ידי בכירים בקופת חולים מאוחדת, וגורמים שהעניקו לקופה שירותי שיווק שונים, וביניהם אדם בשם אברהם סיבוני, שכן של מירז וחבר שלו. כשנודע לממונה הישיר על מירז במקום עבודתו על היכרותו עם סיבוני, הוא הטיל עליו איסור חד משמעי ומוחלט להיות מעורב בחקירה בכל דרך שהיא. אולם מירז סיפר אודות החקירה לאילן יוסף, שהיה ראש מדור חקירות במחלקת החקירות במע"מ ומכס ירושלים, ועל פי הכרעת הדין השניים רקמו קשר להדליף לסיבוני מידע מהחקירה נגדו, תמורת קבלת כספי שוחד.
בפגישה בביתו של סיבוני במעלה אדומים חשפו מירז ויוסף בפניו את דבר החקירה הסמויה ופרטיה, ומסרו לו מידע סודי מתוך תיק החקירה. תמורת המידע שילם סיבוני ליוסף שוחד מזומן של לפחות 30 אלף שקל, שממנו קיבל מירז מחצית.
בהמשך, במסגרת עבודתם, למירז וליוסף נודעו פרטים אודות המועד הקריטי בו אמורה המשטרה לעבור לחקירה גלויה ולעצור את החשודים המרכזיים, להקפיא חשבונות בנק, לתפוס כספים, נכסים ומסמכים. במסגרת יחסי השוחד ותמורתו, סיפקו השניים את מועד פרוץ החקירה לסיבוני.
 |
עוד על פי הכרעת הדין, בחקירתו במשטרה ניסה מירז לתאם את גרסתו לזו של גרסת יוסף, שנחקר במשטרה כמה ימים קודם ושוחרר. לפי הכרעת הדין, יוסף עדכן בפרטי הגרסה שלו את הסנגורית של מירז, עו"ד איילת אפיק-חכמון, לפיה סיבת הגעתו למעלה אדומים היא עקב בקשתו של מירז לבוא לסייע לו בתיקון תקר בגלגל מכוניתו. הגרסה הזו, נקבע בהכרעת הדין, נמסרה למירז בלחישה במהלך דיון בהארכת מעצרו בבית המשפט על ידי הסנגורית, עו"ד איילת אפיק-חכמון – קצינה לשעבר ביאחב"ל אשר היתה מעורבת בחקירת ארקדי גאיידמק ועזבה את המשטרה לטובת עבודה עם הצוות המשפטי של הטייקון. עו"ד אפיק חכמון אף היא נאשמת בכתב האישום בפרשה.
בהכרעת הדין של השופטת רבקה פרידמן-פלדמן נקבע, כי "אין ספק שהחקירה שניהלה המשטרה נגד קופת חולים מאוחדת הודלפה לחלק מהחשודים. הדברים עולים מכך שביום פרוץ החקירה נעלמו כל החשודים… מכך שחלק גדול מהמסמכים נעלמו ממשרדי חברת השיווק שנתנו שירותים ל'מאוחדת', ומכך שערב המעבר לחקירה גלויה העביר סיבוני מחשבון הבנק שלו סכומי כסף גדולים וניירות ערך לחשבון בנק בשוויץ… טוען הסנגור שאת ההדלפה יכולים היו לבצע גורמים שונים. אפשרות כזו קיימת, אך מלבד טענה בעלמא לא הובאו ראיות לכך שההדלפה בוצעה ממקור אחר.מנגד, הוצגה לפניי מסכת עובדתית מפורטת, שהראיות בה משתלבות האחת בשנייה,המביאה למסקנה אחת ויחידה לפיה הנאשם הדליף את פרטי החקירה לסיבוני".
 |
| עו"ד איילת אפיק-חכמון |
התיק נוהל על ידי עו"ד נעם עוזיאל מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), אשר ממשיך לנהל גם את התיק נגד יוסף, סיבוני ועו"ד אפיק-חכמון בבית המשפט המחוזי מרכז.
מהפרקליטות נמסר בתגובה להכרעת הדין: "בעצם ההדלפה פגע מירז פגיעה חמורה בחקירה סמויה ורגישה, והדבר בהחלט יהווה שיקול בעת שהפרקליטות מגבשת את עמדתה לעונש הראוי".
עדכון: גזר הדין – 10 חודשי מאסר בפועל
שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, רבקה פרידמן, גזרה 10 חודשי מאסר על מי רז, שהורשע כאמור בהדלפת חומרים מחקירה שהתנהלה נגד בכירי קופת חולים מאוחדת בתמורה לשוחד והורשע בעבירות של קבלת שוחד ושיבוש מהלכי משפט.
המדינה טענה, בהתייחס להעברת המידע לסיבוני, כי המעשים בהם הורשע מי רז חמורים באופן מיוחד, שכן רק לעיתים נדירות התמורה שנותן עובד ציבור תמורת שוחד היא כה חמורה, עד שהיא עשויה אף להאפיל על חקירת השוחד עצמו. לטענת המדינה, מעשיו של מי רז גרמו לשיבוש החקירה באופן קשה. המדינה ביקשה להטיל על מי רז עונש של 42 חודשי מאסר בפועל. בחקירתו, כך צוין, מי רז לא קיבל אחריות על מעשיו, ולא הביע חרטה או צער, אלא בדה סיפור אודות התעללות בחקירה ואף טען בכזב שנמנעו ממנו תרופות.
סנגורו, עו"ד אשר אוחיון, הפנה בטיעוניו לאירועי רקע שקדמו למיוחס למי רז: מספר חודשים לפני האירוע הוא הועבר מתפקידו בשל בעיות נפשיות, ולדברי הסנגור, הוא נגרר אחרי יוסף, שהיה הבכיר מביניהם, ועל כן היתה לו השפעה רבה על מי רז. לעניין המידע שמסר, טען הסנגור כי מדובר במידע לא משמעותי, לא הוכח מה עשה סיבוני עם המידע שקיבל ולכן לא ניתן להטיל על מי רז את האחריות לתוצאות שלא הוכחה לגבי השימוש עשה סיבוני במידע. הוא הוסיף וביקש לתת משקל לשיקום הנאשם, מה שגם פיטוריו מהשירות הציבורי יביא אסון כלכלי שישפיע על משפחתו.
השופטת פרידמן קבעה כי לזכותו של מי רז יש לזקוף את העובדה שזו היא הסתבכותו הראשונה עם החוק, וכן יש להתחשב בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה – במהלכו לא הסתבך בעבירות נוספות ומצבו הקשה של הנאשם במהלך השנים בהם התנהל התיק. מנגד, קבעה השופטת כי מי רז לא שיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק, ולא קיבל אחריות על מעשיו. הגורם המשמעותי ביותר והחריג מבחינת הנסיבות לקולא, ציינה השופטת, הינו מצבו הבריאותי של הנאשם, ולכן גזרה עליו 10 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי וחילוט כספי השוחד, בסך 8,740 שקלים, שנתפסו ברשותו.
משפטם של סיבוני, יוסף ואפיק-חכמון עדיין נמשך. על פי כתב האישום שהוגש נגד השלושה, במסגרת יחסי השוחד ותמורתו, סיפקו יוסף ומי רז את מועד פרוץ החקירה לסיבוני. בו ביום הורה סיבוני למכור ניירות ערך בסך של שבעה מיליון שקלים. כמו כן, בלילה שלפני פרוץ החקירה הגלויה, נמנע סיבוני מללון בביתו, וכך לא נעצר במקביל לשאר החשודים. ביום פרוץ החקירה הגלויה, הוא הבריח לכאורה כמעט שני מיליון דולר לחשבון בנק על שמו ועל שם אשתו בבנק בשוויץ, על מנת למנוע תפיסתם ובמטרה לשבש החקירה.
עוד נטען בכתב האישום, כי יוסף קישר בין מי רז לעו"ד אפיק-חכמון, בכדי שזו תייצג אותו, בעקבות מעצרו. לאחר חקירתו במשטרה, שוחח יוסף עם עו"ד אפיק-חכמון, ודיווח לה אודות השאלות אותן נשאל והתשובות אותן מסר לחוקריו. למחרת אותה שיחה, במהלך דיון בבית המשפט, כך נטען, לחשה עו"ד אפיק-חכמון באזנו של מי רז כי הנאשם יוסף נחקר ושוחרר וכי סיפר בחקירתו במשטרה כי סיבת הגעתו למעלה אדומים היא בקשת מי רז בקשר לתקר בגלגל מכוניתו. מספר ימים לאחר מכן נחקר מי רז ובחקירתו ניסה לתאם גרסתו לגרסת הנאשם יוסף, כפי שנודע לו עליה מפי עו"ד אפיק-חכמון. כל זאת לפי האישום.
