 |
| הסדר טיעון: הנאשם סייע לפעילות המרמה |
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד איש העסקים הישראלי-גרמני דיטמר קנוכלמן, בגין סיוע לקבלת דבר במרמה בפרשת סליקת ההימורים של חברת כ.א.ל.
קנוכלמן היה בעלים במשותף ואיש קשר של חברות תיווך, שאיגדו תחתן אתרי הימורים באינטרנט. הפרקליטות הודיעה לבית המשפט על הסדר טיעון, במסגרתו יודה קנוכלמן בכך שסייע לפעילות המרמה רחבת ההיקף של חברת כ.א.ל ובכיריה אז – המנכ"ל לשעבר בועז צ'ציק וסמנכ"ל הסחר סטיב גרינשפן, בסליקה האסורה של אתרי הימורים, שהניבה לכ.א.ל עשרות מיליוני שקלים בשנים 2008-2010.
במסגרת הסדר הטיעון, יודה קנוכלמן כי בפעילותו העבריינית המשותפת עם חברת כ.א.ל ומנהליה, הוא סייע להונות את ארגוני האשראי הבינלאומיים, ויזה ומאסטרכארד העולמיות, לחשוב שמדובר בסליקה של פעילות מסחרית לגיטימית. לפי ההסדר, הצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור על קנוכלמן שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1.5 מיליון שקל, וכן לחלט לקופת המדינה 7.5 מיליון שקל נוספים, שהם רווחי העבירה שהגיעו לידיו. הפרקליטות מסרה כי היא רואה חשיבות רבה בקבלת האחריות על ידי האיש שתיווך בין אתרי ההימורים לחברת כ.א.ל, ולכן נכונה להסכים לענישה מתונה ביותר. בשלב הבא, אמורות להתקבל ההחלטות על ההעמדה לדין של מנהלי כ.א.ל בעקבות השימוע שנערך להם.
 |
| אתרי הימורים רבים נקלטו לסליקה (אילוסטרציות: FREEPIK) |
בדצמבר 2011 פתחה היחידה הארצית לחקירות הונאה, ביחד עם כוח המשימה הימורים באינטרנט בלהב 433 בחקירה גלויה נגד כ.א.ל. במהלך החקירה נבחנו חשדות לפיהם החברה ומנהליה רימו את ויזה ומאסטרכארד – ארגוני האשראי הבינלאומיים, וביצעו עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה בהיקפים של מיליארדי שקלים. חברת כ.א.ל היתה באותה עת בבעלות משותפת של בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי.
כחלק מפעילות המרמה לכאורה של החברה ובכיריה, קלטה כ.א.ל לסליקה אתרי הימורים רבים, בניגוד להנחיות ונהלי חברות האשראי העולמיות. לשם כך היסוותה כ.א.ל את סליקת עסקאות ההימורים ונתנה להן כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים. בדרך זו קיבלה חברת כ.א.ל במרמה את כספי ההימורים בהיקפים של מיליארדי שקלים. רק לפני שבועיים הודתה כ.א.ל בהליך שנוהל נגדה כי הציגה בפני חברות האשראי העולמיות (שהעניקו לה רשיון סליקה) ובפני הרשויות הישראליות מצגים כוזבים, ולפי ההסדר תשלם לקופת המדינה 85 מיליון שקל.
לפי כתב האישום שהוגש כעת נגד איש העסקים קנוכלמן – על ידי עורכי הדין יוחאי בן-שמואל, ערן בנאי וניר וינטראוב – הוא סיכם עם סמנכ"ל כ.א.ל גרינשפן כי החברה תקלוט לסליקה את אתרי ההימורים, באמצעות קידוד כוזב של האתרים, שיסווה את אופי פעילותם.
כדי להבטיח את יציבות שוק סליקת האשראי על גבי האינטרנט ובניסיון למזער את החשיפה לתופעת הפשיעה המקוונת וניצול הרשת לפעילות הלבנת הון, מוסדר שוק האשראי ברגולציה בינלאומית הדוקה, בחקיקה ובהוראות. ב-2006 אושר בארה"ב חוק האוסר על אזרחים אמריקאים להמר באתרים באינטרנט. בעקבות זאת ניתנה ההוראה של ויזה ושאר גופי האשראי הבינלאומיים לחברות הסליקה המקומיות, ובהם כ.א.ל, לחסום עסקאות הימורים באינטרנט בהתאם לדין בארצות הברית.
לכל ענף מסחר באינטרנט, קבעו ארגוני האשראי הבינלאומיים קוד סליקה ייעודי. ענף ההימורים קודד בקוד 7995, על מנת לאפשר לכל המעורבים בהליך הסליקה (כמו ויזה העולמית ומקבילותיה; החברות המקומיות המבצעות סליקה כמו כ.א.ל והחברה שהנפיקה את כרטיס האשראי של הלקוח המשלם) לזהות את טיב הטרנזקציה בהתאם לענף הפעילות של האתר.
 |
|
| בועז צ'ציק |
אתרי מסחר מפוקפקים
דירקטוריון כ.א.ל והנהלת החברה סימנו את המסחר האלקטרוני הבינלאומי כאחד ממנועי הצמיחה של החברה. אלא שכדי להגדיל משמעותית ובקצב מהיר את מחזורי הסליקה הבינלאומיים של כ.א.ל ואת רווחיות החברה, התמקדה כ.א.ל בגיוס לסליקה של אותם אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, שפעילותם התאפיינה בסיכון עסקי גבוה, כמו אתרי הימורים, וגם אתרי פורנו – כך לפי כתב האישום.
לצורך כך, התעלמו מנהלי כ.א.ל מהרגולציה ומתנאי הרשיון שהכתיבו חברות האשראי הבינלאומיות. על מנת להונות את ויזה העולמית והרשות לאיסור הלבנת הון בישראל, הורה מנכ"ל כ.א.ל צ'צ'יק, לפי הנטען, להעביר את פעילות הסליקה האלקטרונית הבינלאומית לחברה-בת של כ.א.ל במטרה לצמצם את מנגנוני הבקרה והפיקוח ולאפשר את הפעילות העבריינית.
באשר לקנוכלמן, המיוצג על ידי עו"ד מיכה פטמן, נהלי חברות האשראי העולמיות דורשים מ"מאגדים" – נציגי אתרי אינטרנט המבקשים להתקשר עם חברות סליקה – לערוך בדיקת נאותות לאתרים, ולספק לאותן חברות כמו כ.א.ל את המסמכים הדרושים מבית העסק, ולערוך ביקור במשרדיו.
על מנת לעקוף את איסור כל הרשויות, סיכמה חברת כ.א.ל עם קנוכלמן, שהיה איש הקשר לקבוצת אתרי ההימורים, כי הסליקה תתבצע בתיווך של אתרים מסוג "ארנק דיגיטלי", המאפשרים תשלום באינטרנט, מבלי לחשוף ולהעביר לנותן השירות הסופי את פרטי הרוכש (PayPal, למשל, הוא "אתר ארנק").
על פי הסיכום בין קנוכלמן לכ.א.ל, בשלב האישור הראשוני של טרנזקציה, נדרשו מהמרים מארה"ב להזין את פרטי כרטיס האשראי שלהם באתר ארנק, ולאשר לו לשלם לאתר ההימורים. הטרנזקציה שודרה ברשת הסליקה לכ.א.ל כתשלום לחברת הארנק, ללא זיהוי הפעולה כפעולת הימורים, באמצעות הצמדת קוד כוזב. הקידוד היטעה את ארגוני האשראי הבינלאומיים ואת מנפיקי הכרטיסים בארה"ב לחשוב שמדובר בעסקה עם אתר מענף מסחר אחר, שאינו הימורים, ובכך איפשר את השלמת העיסקה.
 |
באפריל 2016 נחתם הסדר טיעון עם מעורבים נוספים במרמה של כ.א.ל, איש העסקים שי בן אסולין ועו"ד דגנית באשא-שגב, שהורשעו בעבירות של קבלת דבר במרמה וסיוע לקבל דבר במרמה בצוותא עם חברת כ.א.ל.
אסולין ועו"ד שגב היו מבעלי חברה ישראלית שסיפקה שירותי משרד לחברה גרמנית, בבעלותו של איש העסקים הלגה קיסלר, שאיגדה תחתיה בתי עסק שפעלו באמצעות האינטרנט, וביניהם אתרי הימורים רבים. אסולין ועו"ד שגב היו אנשי הקשר של קבוצת אתרי ההימורים לכ.א.ל והודו כי באמצעות החברה שבבעלותם, העבירו לכ.א.ל מסמכי התאגדות פיקטיביים לאתרים ששימשו כיסוי לפעילות של אתרי ההימורים. בדרך זו סייעו להונאה של ארגוני האשראי הבינלאומיים לחשוב שמדובר בסליקה של פעילות מסחרית לגיטימית. בן אסולין ועו"ד שגב נשפטו לעבודות שירות ולקנסות של 1.5 מיליון שקל לכל אחד.
