הורג החייל בחיפה מבקש שחרור מוקדם

הנרצח, נידאל מנסור ז"ל

אדם בוטבול, שהורשע בהריגה במעורבות ברצח החייל נידאל מנסור ז"ל, במהלך בילוי במועדון "רוקו ביץ'" בחיפה בשנת 2005, הגיש השבוע עתירה לשחרור מוקדם מכלאו. את העתירה הגיש בוטבול לאחר שוועדת השחרורים דחתה את פנייתו. 

תזכורת: מדובר ברצח שהסעיר את המדינה: מנסור ז"ל, לוחם בגולני, נרצח במהלך בילוי עם חבריו, לאחר שנפגע מירי שכוון לעבר מאבטחי המועדון. היורו עצמו, איתן גץ, הורשע ברצח ונשלח למאסר עולם. ארבעה מהמעורבים הורשעו בהריגה ועליהם הוטלו העונשים הבאים: בוטבול נשלח ל- 12 שנות מאסר, בין היתר מאחר ולא היה לו עבר פלילי והוא שירת ביחידה מובחרת בצבא. האחים דוד ורועי צ'פאנה נשלחו ל-14 שנות מאסר, אורן אדרי נידון ל-10 שנות מאסר  אסי אדרי, שהורשע בסיוע להריגה, נידון לשבע שנות מאסר בלבד.

עבור בוטבול היה זה מאסר ראשון, בו הורשע בקשר לביצוע פשע ושותפות בהריגה. מתוך מאסרו הוא ריצה כבר כתשע וחצי שנים. בעתירה טענו סנגוריו, עורכי הדין תומר אשש וטומי נדשי, כי בוטבול (31), נישא לאחרונה ואשתו בהריון מתקדם, שיקם את חייו ובכלל זה השלים בגרויות בכלא, קורס בישול, שיקום פרטני וקורס שליטה בכעסים. בנימוקי העתירה נטען, כי בוטבול הביע חרטה הן כלפי הקורבן והן בגין ביצוע העבירה, יוצא לחופשות סדירות, אין לחובתו הרשעות נוספות ואין כנגדו מידע מודיעיני בעייתי. כמו כן הוכנה עבורו תוכנית שיקום מקיפה ויסודית לצורכי השתלבות בחברה לאחר שחרור על תנאי – לגביה קבעה ועדת השחרורים כי הינה ראויה.

ב-19 במאי 2014 דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של בוטבול לשחרור מוקדם, בטענה שהוא צריך תוכנית שיקומית. בדיון נוסף שהתקיים לאחרונה (2.3) הוצגה לוועדה תוכנית שיקום מפורטת. כך למשל הוצגו לוועדת השחרורים מסמכים לפיהם האסיר השלים בכלא תהליכי שיקום, טיפול והכשרה מקצועית. בפני הוועדה נטען, כי מאז הדיון הקודם בפני הוועדה לא נפתחו לבוטבול תיקים נוספים והתנהגותו בכלא תקינה. על כן, נטען, הוא ראוי לשחרור, מה גם ששחרורו לא יסכן את שלום הציבור.

כאמור, בשבוע שעבר דחתה הוועדה את בקשתו של בוטבול. בין היתר היא נימקה את החלטתה בכך שבעבר התקבל בוטבול לפרויקט שיקום, אך הוא בחר שלא להשתתף בו. עוד טענו חברי הוועדה, כי "במהלך המאסר שולב האסיר בקבוצת 'שליטה בכעסים', הגיע לכל המפגשים, אך שמר על עמדה נוקשה והתקשה לקבל ביקורת מהמנחים ומחברי הקבוצה. גם בטיפול פרטני על ידי סטודנטית לעבודה סוציאלית נותר האסיר בעמדתו הנוקשה כלפי העבירות ולא הצליח לעשות שינוי מהותי בתחום זה".

"עמדתם החד משמעית של גורמי הטיפול היא שלנוכח חומרת העבירות ואורך מאסרו, זקוק האסיר לטיפול מעמיק בין כותלי הכלא, אך לאסיר תובנה נמוכה לצורך בטיפול מעמיק, מעדיף  לנסות להשתחרר שחרור מוקדם", צוין בהחלטת הוועדה, "עוד קבעו גורמים אלה כי מודעותו למצבי סיכון בעתיד עדיין נמוכה. בנסיבות אלה, לאור העמדה החד משמעית שהוצגה על ידי גורמי הטיפול, ולאור  הפסיקה הקובעת כי כל שיקום אמור להתחיל בין כתלי הכלא, אין באפשרותנו להיעתר לבקשתו לשחרור מוקדם, וזאת על אף התוכנית השיקומית שהוצגה לנו. אנו מציעים לאסיר לעבור טיפול שיקומי בין כותלי בית הסוהר, זאת בהתחשב בעיקר בתקופה ארוכה שהוא עדיין אמור להיות במאסר".

בעקבות דחיית בקשתו הגישו פרקליטיו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בנצרת. בעתירה נטען בין היתר, כי שהדבר היחיד שהביא את הוועדה לדחות את בקשתו של בוטבול היתה חוות דעת של עובדים סוציאליים בכלא, שלדבריהם האסיר "זקוק לטיפול יסודי מעמיק" בכלא בטרם ישוחרר. נטען בעתירה, כי שני עובדים סוציאליים מומחים אחרים נתנו חוות דעת חיובית ביותר וקבעו כי סיכוייו של בוטבול לשיקום גבוהים. כמו כן ציינו כי סיכויי הישנות העבירה נמוכים.

בעתירה נטען עוד, כי תוכנית השיקום של בוטבול כוללת פיקוח על ידי שני עובדים סוציאליים, תעסוקה במאפייה, מגורים ביחידת דיור בבית האם, מסגרת נישואין והורות וכן התנדבות במתנ"ס בחיפה. "שגתה הוועדה שכלל לא בחנה את מכלול הדברים כפי שהוצג בפניה, המחייב מתן כלים ואפשרות לאסיר להשתלב חזרה בהדרגה בחברה, בהתאם לתוכנית השיקום שהונחה בפני הוועדה ושנמצאה כראויה בעיניה, אך עדיין נדחתה תחת חוות דעת גורמי הטיפול של שב"ס", ציינה הוועדה בהחלטתה.

הדיון בעתירה נקבע ל-26 במרץ.