 |
| בית בושת (תמונה להמחשה) |
האם רק ההד התקשורתי שפרץ בעקבות התאבדות זונה בבית בושת, יביא לאכיפה קבועה ומתמשכת נגד המקום, ברחוב הירקון 98 בתל אביב, ולסגירתו?
בדיון שנערך בשבוע שעבר בבית משפט השלום, מתחה השופטת רונית פוזננסקי-כץ ביקורת על העובדה שבית הזונות המשיך לפעול, או חידש בכל פעם את פעילותו, לאחר פקיעת צווים מנהליים זמניים שהוצאו נגדו כבר בשנים 2008 ו-2010.
לפי ארגוני נשים והמטה למאבק בזנות, מדובר בבית בושת עם תשעה חדרים, מהגדולים שפעלו בתל אביב במשך 13 שנים. הפרקליטות ביקשה כעת להוציא פעם נוספת צו הגבלת שימוש נגד בעלת הנכס (הבניין בירקון 98) דליה טרופה, ונגד שוכר המקום, דניס מקוחה, וזאת במטרה למנוע המשך מתן שירותי מין במקום.
צו הגבלת שימוש הוא כלי מניעתי הנמצא בתוקף עד 90 יום וניתן להפעילו נגד בתי בושת ושאר מוקדים עברייניים, בהינתן "חשד סביר" לקיומן של עבירות במקום (במקרה זה – סרסרות והחזקת מקום לזנות).
כאמור, בדיון בבקשת הפרקליטות להוצאת הצו, התברר כי מחלק המוסר בימ"ר תל אביב פעל נגד בית הזונות ופנה לבית המשפט כדי שיוציא לו צווי סגירה זמניים דומים כבר בשנים 2008 ו-2010, אך צווים אלה שהיו בתוקף למשך שלושה חודשים לא חודשו, והאפקט היה מזערי – פעילות הזנות התחדשה תוך זמן קצר. לכך תרמה גם העובדה שהאכיפה המנהלית, המוגבלת, לא לוותה בצעדים כמו הגשת כתב אישום פלילי נגד החשודים בעבירות.
אפילו הפרקליטות עצמה ציינה בבקשתה הטרייה למתן צו נוסף להגבלת שימוש כי "למרבה הצער", בצווים שהוצאו לפני חמש ושבע שנים, "לא היה כדי להרתיע את המעורבים בדבר".
 |
| השופטת רונית פוזננסקי-כץ |
ללא מילים
לאור הנתונים האלה, גם השופטת פוזננסקי-כץ שאלה את נציגי הפרקליטות: אם יש מדיניות מגובשת ועקבית בעניין בתי בושת, ואם ישנה כזו, מדוע עולה שוב עניינו של הנכס בירקון 98 כעת, ומתבצעת אכיפה רק לאחר אירוע טרגי?
נציגות הפרקליטות שהופיעו לדיון, עורכות הדין דליה אברמוף ולילך שלום מהפרקליטות הפלילית ועו"ד עדי אברונין מהמחלקה האזרחית, נותרו ללא תשובה. הן לא ידעו להסביר את שיקולי האכיפה בשנים קודמות. "אני מוכנה לצאת מתוך הנחה שהמדינה שגתה בגלל כל מיני אילוצים", אמרה עו"ד אברמוף, ויחד עם זאת, הבטיחה: "היום אנחנו בעידן אחר, יש לנו תוכנית פעולה סדורה, שמכוונת בראש ובראשונה נגד בתי הבושת הגדולים והמטרה העיקרית היא פגיעה כלכלית בסרסורים".
בהחלטת השופטת פוזננסקי נכתב, כי מהתאבדות היצאנית ניתן ללמוד כי "השלכות התופעה הפסולה של סחר בבני אדם והעבירות הנלוות לזנות עשויות להיות לעתים הרסניות וטראגיות במיוחד, וגם בשל כך על כל גורמי האכיפה לפעול במרץ למיגור התופעה או לכל הפחות לצמצומה. אל לנו להגיע שוב למצב בו יתרחש מקרה טראגי נוסף, אשר רק לאחריו ינקטו גורמי האכיפה בפעולות כאלו ואחרות… אין לקבל עמדה לפיה סחר בבני אדם והעבירות הנלוות לעבירת הזנות הינן תופעות שאין אפשרות למגרן. די בכך שפעולות האכיפה יוציאו ממעגל הזנות ולו אישה אחת שייצא שכרנו בעמלנו".
בדיון גם התברר כי טרופה, בעלת הבניין הרשומה ברחוב הירקון 98, זומנה לחקירת משטרה ב-2013. היא הכחישה שידוע לה שבנכס המושכר פועל בית בושת, ומבחינתה מדובר ב"מלונית". בעקבות אותה חקירה, הוחלף השוכר במקום, אולם כעת, לדברי השופטת, טענת הגנה זו לא יכולה לעמוד לה יותר.
 |
| עו"ד איגור יוטקין |
יהיה כתב אישום?
דניס מקוחה מבת ים, החתום על חוזה השכירות בנכס, נחקר במשטרה בחודש שעבר אך גם הוא הכחיש קשר לפעילות במקום ולא התייצב לדיון בבית המשפט. ספק אם הוא וטרופה הדמויות שהחזיקו או ניהלו את המקום בפועל, או שמדובר רק ב"אנשי חזית".
לפי הסכמה בין סנגורה של טרופה, עו"ד איגור יוטקין, ובין הפרקליטות, שקיבלה את אישור בית המשפט, ניתן אכן צו הגבלת שימוש למשך 90 יום בנכס, אך במהלך ימים אלה טרופה תוכל להשכירו ובלבד שיהיה זה לשימוש חוקי ועל פי ההיתר – כלומר למגורים בלבד.
הפרקליטות הצהירה מצידה כי בכוונתה לסיים לבחון את הראיות שהצטברו נגד האחראים לבית הבושת ולבחון הגשת כתב אישום.
בינתיים, ב"מטה האזרחי למאבק בסחר בנשים", ששלח נציגות משלו לדיון בבית המשפט, כולל חברות הכנסת יעל גרמן וקארין אלהרר מ"יש עתיד", נטען כי הנשים שעבדו בירקון 98 כבר עברו לדירות אחרות, ומספר הטלפון של בית הבושת גם הוא נדד לדירה ברחוב לוינסקי.
 |
 |
| יעל גרמן | קארין אלהרר |
הפרקליטות מסרה ל"פוסטה" כי בכוונתה לפעול באמצעות תוכנית מסודרת נגד בתי בושת נוספים בעיר, הכוללת מבצעי אכיפה משולבים נגד בתי בושת גם במישור האזרחי והכלכלי. "במסגרת זו הוגשה הבקשה למתן צו הגבלת שימוש במקום, כפי שהוגשה גם בעניינם של בתי בושת אחרים. על פי חוק נקבע כי בכדי להוציא צו שכזה, נדרש רף ראיות מינהלי נמוך של יסוד סביר לחשש שבמקום פועל בית בושת.
"צו מסוג זה מהווה פגיעה כלכלית משמעותית במפעילי בית הבושת ועוזר לצמצם את התופעה.לעומת זאת, במשפט הפלילי, רף הראיות הנדרש הינו גבוה יותר – סיכוי סביר להרשעה. לא תמיד יש בידי רשויות אכיפת החוק ראיות מספיקות להגשת כתב אישום נגד בעלי המקום או מחזיקיו. כפי שנמסר לבית המשפט,בכל אחד מתיקי החקירה שנחקרו בעבר, אין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום. עם זאת, התיקים מהווים יחדיו מסה ראייתית ובכוונת הפרקליטות להגיש כתב אישום לאחר ביצוע השלמות חקירה.
"יצוין כי גם אם בעבר מאבק הרשויות בתופעה לא הניב תוצאות מספקות, הפרקליטות לא תהסס להיאבק בתופעת ניצול הנשים לצורכי זנות ולצמצמה ככל שניתן בכל הכלים העומדים לרשותה, מבחינה פלילית ואזרחית".
סנגורה של טרופה, עו"ד יוטקין, מסר: "מרשתיהיא אזרחית שומרת חוק, וכל מבוקשה היה ליהנות מדמי שכירות של הנכס שבבעלותה, על פי חוק. במהלך תקופת השכירות התעורר אצל המשטרה חשד, כי מתנהל במקום בית בושת, וזאת ללא ידיעתה של מרשתי, אשר ביקשה מהמשטרה הוכחות לכך, ונענתה בסירוב. במסגרת הבקשה להגבלת שימוש במקום התבקש בית המשפט להורות על סגירת הנכס, ואולם במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה תוכל מרשתי לעשות כל שימוש חוקי בנכס ועל פי ההיתר. פיתרון זה מחד מספק את המשטרה, בכך שהפעילות החשודה במקום תיפסק, ומאידך, מרשתי תוכל להמשיך להשכיר את הנכס למטרות לגיטימיות".
