![]() |
| תקיפה בפיצוציה אחרת (באדיבות משטרת תל אביב) |
אם השעון היה נעצר על השעה 20:25:59, קשה היה לערער על הרשעתו של יוסי דוידוב בניסיון לרצח. אלא שגם ביום האירוע הזמן המשיך במרוצתו, בשונה מהגרסה שהציגה המשטרה בבית המשפט. החל מהדקה ה-26 של אותה שעה הסיפור קיבל תפנית לא צפוייה.
ב-27 בינואר 2006 הגיע דוידוב, יחד עם שותפו לפשע, לקיוסק בבת ים. מצלמת האבטחה שפעלה במקום תיעדה את מה שאירע החל מאותם רגעים. בסרט נראה אחד מעובדי הקיוסק עומד מחוץ למקום עם בחור נוסף. לפתע נכנס לתמונה אדם שלישי, שהוא דוידוב על פי טענות התביעה, ואחריו שותפו. דוידוב התחיל להכות את העובד ובין השניים התפתחה תגרת ידיים, שכתוצאה ממנה נפל העובד על הקרקע. בזמן ששותפו הצטרף לקטטה, דוידוב כיוון את אקדחו אל עבר העובד השרוע על הרצפה, וירה לעברו. דוידוב עוד ניסה לירות פעמיים נוספות לפני שגילה שהאקדח שלו תקוע. בזמן הזה השותף שלו הספיק לשלוף סכין ולדקור את העובד. בעוד דוידוב מנסה לתקן את אקדחו, נראה העובד מתיישב על הקרקע ומתחנן על חייו. בנקודה זו – בשעה 20:25:59 – נעצר הסרט.
על פי התיעוד של מצלמת האבטחה, ועל סמך ראיות נוספות – בהן איכון המכשיר הסלולארי של דוידוב שהצביע על כך ששהה באזור הקיוסק בסמוך למועד התקיפה, ותיעוד בסרט האבטחה של נפילת מזגן על רגלו השמאלית של דוידוב, באופן שמתיישב עם פציעה באותו מקום – הרשיע בית המשפט המחוזי את דוידוב בניסיון לרצח והוא נשפט ל-16 שנות מאסר בפועל. ערעורו לבית המשפט העליון לא התקבל.
אלא שבניגוד לראיה שהציגה המשטרה, התברר שהאירוע לא הסתיים ב-20:25. בבקשה למשפט חוזר שהגישו הסניגורים של של דוידוב, עורכי הדין ששי גז וצחי רז, הוצג המשכו של הסרט. דוידוב לא כפר בכך שהוא היה התוקף שנקלט במצלמת האבטחה, אך טען שהמשך הסרט, שלא הוצג בבית המשפט המחוזי, מוכיח שכוונתו לא היתה לרצוח את העובד. בחלק זה של הסרט, שמסתיים ב- 20:26:53, נראים דוידוב ושותפו מרפים את אחיזתם מהעובד ועומדים בסמוך לו. השותף אף העמיד את העובד על רגליו. בסרט נראים השלושה מדברים ומתווכחים ונדמה כי דוידוב ושותפו מטיחים בעובד האשמות. השניים מתהלכים במקום סביב העובד ומשוחחים עימו, כאשר בשלב כלשהו דוידוב מתרחק לכיוון אחר ושב לקרבת העובד, שנראה עומד עם הידיים בכיסים. דוידוב עוד הניף יד לעבר העובד, אך שותפו הפריד בינהם והפריד את דוידוב מהמקום. לסוף נראים השלושה מתרחקים יחד מהמצלמה והתמונה נעצרת.
![]() |
![]() |
![]() |
| שופטת עדנה ארבל | עו"ד צחי רז | עו"ד ששי גז |
עורכי דינו של דוידוב הדגישו שבמהלך הקטע הנוסף של הסרט, אין לדוידוב ולשותפו כל אחיזה במתלונן והשיחה ביניהם מתנהלת ללא אלימות. עורכי הדין טענו שהקטע הנוסף מבהיר שדוידוב ושותפו ביקשו להטיח האשמות בעובד ולחבול בו, אך לא לשים קץ לחייו. עורכי הדין טענו שגם כאשר ירה דוידוב שתי יריות לעבר המתלונן, היתה בידו השליטה לכוון את כלי הנשק כך שהעובד רק ייפצע קלות ולא ייפגע במרכז הגוף. על רקע זה טענו עורכי הדין כי לא היתה לדוידוב "כוונת קטילה", ומכאן שלא הוכחו יסודות עבירת ניסיון הרצח שבה הורשע.
שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, הודיעה בשבוע שעבר על קבלת הראיה החדשה לצורך קיום משפט חוזר. "לאחר שעיינתי בכתובים שהוגשו, צפיתי בראיה שבמוקד הבקשה ושמעתי את טענות הצדדים בעל-פה בהרחבה, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי להיעתר לבקשה ולהורות על משפט חוזר בעניינו של המבקש. בתיק אירע פגם דיוני חמור שהוביל ל'הולדת' ראיה שטרם הוצגה בבית המשפט, ואשר עשויה לשנות את תוצאת המשפט לטובת המבקש… סרט האבטחה שימש כראיה מרכזית ביותר במשפט, שאינה בשוליים, אשר יש בה כדי ללמד מכלי ראשון על הלך רוחם של המבקש ושותפו במהלך התקיפה. לסרט האבטחה יש השלכה ישירה ועיקרית על הסוגיה שבמחלוקת בדבר היסוד הנפשי של המבקש, סוגיה שהתעוררה כבר בערכאה הראשונה".
השופטת סיימה את החלטתה ב"הערה אחרונה לפני סיום: המקרה שלפנינו אינו עוסק במי שזועק לחפותו הגמורה וטוען כי הוכנס לבית האסורים על לא עוול בכפו. מדובר במי שמודה שפשע אך טוען כי הורשע בעבירה שאינה תואמת את מעשיו, וכפועל יוצא מכך נדון לעונש חמור מאוד, שאינו הולם את המעשים. זה המקום להדגיש, ככל שאין הדבר מובן מאליו, כי המשפט החוזר הוא מוסד שנועד לאפשר תיקונה של טעות שנפלה בהליך המשפטי, אם בדרך של קביעה כי המבקש לא ביצע כל עבירה, אם בדרך של קביעה כי ביצע עבירה קלה מזו שבה הורשע – והכל אם בדרך של העלאת ספק באשמתו ואם בדרך של הפחתת עונשו".











