 |
| פרויקט החפות האמריקאי. פרויקט דגל |
באמריקה של ארצות הברית מתגלגל זה מספר שנים פרויקט לבדיקת חפותם של אסירים אשר הורשעו ונידונו לריצוי תקופות מאסר ממושכות. חידושי הזמן, הטכנולוגיה והמדע, ובמיוחד מהפכת הדי-אנ-איי, לצד התנהלות כושלת לעיתים בערכאות המשפטיות שם, הביאו משפטנים לרצות לשוב ולבדוק תיקים מסויימים שבהם לא רק האסירים המורשעים התעקשו לטעון לחפותם, אלא נוצרה גם אפשרות להוכיח את טענותיהם.
 |
| ארל וושינגטון משוחרר |
המקרה המאוזכר ביותר הוא זה של אסיר בשם ארל וושינגטון ממדינת וירג'יניה, שבשנת 1984 נידון למוות על עבירות אינוס ורצח של אשה mghrv בשם רבקה ויליאמס. כעבור עשר שנים, תשעה ימים לפני ההוצאה להורג, הצליחו עורכי דין מתנדבים להשיג לוושינגטון משפט חוזר בהתבסס על ראיה ביולוגית חדשה ומהפכנית: בדיקת די-אנ-איי שהוכיחה כי הלה הורשע ונדון על לא עוול בכפו. חלפו עוד שש שנים של מאבקים מדעיים ופוליטים עד אשר ניתן תוקף משפטי לראיה החדשה. וושינגטון שוחרר לחופשי בשנת 2001 אחרי שריצה 17 שנות מאסר על עבירת רצח שלא ביצע.
כתוצאה מכך, למעלה מ- 300 אסירים מורשעים נשלחו מאז אחר כבוד לבתיהם, לאחר שנתברר כי הורשעו ונידונו על לא עוול בכפם.
המערכת המשפטית הממלכתית בישראל – המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט – שאינה יוצאת מגדרה להודות בטעויותיה גם אינה ששה לקיים פרויקט חפות שכזה אשר מוכר היטב לכל משפטן, מתחיל ובכיר.
הלכה למעשה, המקרים בהם בית משפט העליון בישראל מורה על קיום משפט חוזר הם בודדים להחריד. בפרשות כמו עמוס ברנס המנוח וחבורת מע"צ למשל, נקבע כי הנאשמים הורשעו לשווא או כי "הודאותיהם" אשר שימשו בסיס להרשעותיהם נגבו באופן פסול ואלים, עד כי היה הכרח לזכותם. הטענות והמחדלים שנחשפו בפרשות אלו לא נתבררו לגופם במשפט חוזר מאחר והמדינה העדיפה לשלם כדי לכסות על מבושיה. וכך, איש מבין נציגי גופי האכיפה אשר גרמו לעוולות אלו לא הועמד לדין או הועבר מתפקידו. המערכת כמו מערכת צריכה להישאר שלמה, אחרת יטילו ספק בתפקודה.
להקים פרויקט חפות בישראל פירושו להודות בבעיה, שבבתי הכלא בישראל יושבים אנשים חפים מפשע. לא כולם, אפילו לא רובם, אבל יש כאלו, הם קיימים, נושמים וזועקים. איש במערכת המשפטית והשלטונית לא נחרד מכך ואף אחד גם אינו יוצא מגדרו לשם הקמת פרויקט חפות לפי המודל האמריקאי. המשפטנים באקדמיה בהחלט בעד, עורכי הדין הפליליים מאוד בעד, אבל מי הם בכלל?! הם ייקבעו למערכת מה לעשות ומה לא?!
חלפו הימים בהם שופט כמו חיים הכהן מבית משפט העליון הטריח עצמו ונסע עד לכלא איילון ברמלה רק כדי להתנצל בפני עמוס ברנס על הרשעת שווא, להזכירנו, עוד לפני כן הוא לא נח לרגע אחד עד שהביא לשחרורו של ברנס.
לאחרונה מתברר בבית המשפט העליון ערעור מעניין ומשמעותי מאין כמוהו. המערער שם, א"ש, הורשע לפני שנות דור בבעילה ואינוס של קטינה, ונשלח לרצות שנות מאסר רבות עד אשר שוחרר. רק בדיעבד התברר, באמצעות טכנולוגית ה-די.אנ-איי, כי המנוול שביצע את המעשה הנתעב אינו האסיר שהורשע וסיים לרצות את עונשו, אלא אדם אחר.
לאור הממצאים הורה בית משפט העליון על קיום משפט חוזר. לטענת המערער, בית משפט המחוזי שדן בעניינו שגה כאשר לא נתן מלכתחילה את המשקל המתאים והנכון לתוצאות בדיקת ה-די-אנ-איי. לאחרונה נשמע ערעורו והוא ממתין עתה לפסק הדין. אם יתקבל הערעור והלה יזוכה, כי אז יתכן שפרויקט החפות הישראלי יקבל תנופה וייצא לדרכו. או אז עשוי להתברר כי גם אצלנו לא מעטים נשפטו על לא עוול בכפם.
