הגל החדש של עדי המדינה

בנימין נתניהו	מיקי גנור

גדלנו על סרטי פשע בהם אחד מהחבורה "סרח" והחליט לעשות אקזיט, לא כדי להרוויח מיליונים, אלא כדי להגן על עצמו ברגע שהבין שחבורת הפשע עומדת ליפול. במציאות, בארץ ובעולם, אנו רואים כיצד המשטרה בדרכה להפליל ראשי ארגוני פשע זקוקה לדמות מרכזית עם מידע רב בחווייה אישית, מישהו שיכול להפיל את העומדים בראש הארגון או הכנופייה. הפרשות 512 ו-1131 הן רק שתיים ממספר עצום של פרשות בעולם התחתון שבהן עד המדינה הוא עד המלך – אגב, שזה היה הכינוי הראשון של התפקיד הזה בחוק הבריטי.

לאחרונה, ככל שבלהב 433 השתלבו אנשי חקירות קשוחים מהתחום הפלילי העברייני המובהק, אפריים ברכה המנוח, וייבדל לחיים ארוכות כורש בר נור מפקד יאח"ה הנוכחי, שניהם בוגרי יאחב"ל, הולך ומתרחב השימוש בעדי מדינה גם בפרשות של שחיתות ציבורית. בדרך כלל, המשטרה בשיתוף הפרקליטות מעדיפים את נותני השוחד כעדי מדינה, משום שבראש מעייניהם עומדת ענישת עובדי ציבור שקיבלו שוחד ומעלו באמון, ההרשעה של אלה עולה בחשיבותה על ענישת האדם הפרטי שנתן שוחד. בדרך כלל.

בעשור האחרון ראינו גשם של עדי מדינה ממיטב הז'אנר החדש: ב-2014 נחתם הסכם עם שולה זקן להעיד נגד אולמרט. עדי שלג הפך לעד מדינה בתיק הרצת המניות של נוחי דנקנר. מיקי גנור, החשוד המרכזי בפרשת הצוללות והנציג הישראלי של מספנות טיסנקרופ, קיבל הסכם של שנת מאסר בודדת ו-10 מיליון שקל קנס. ארי הרו, ראש הסגל לשעבר במשרד ראש הממשלה, מעיד נגד הבוס שלו לשעבר, בנימין נתניהו, בפרשות טובות ההנאה בתיק 1000 ותיק 2000.

עכשיו מרגישים במסדרונות ההון והשלטון מה שמרגישים כל השנים בעולם התחתון, הפוטנציאל של השותף הכי נאמן שלך להפוך לעד נגדך. מרגע בו נפתחת חקירה המשטרה מאתרת גורמים חלשים ומנהלת מעין "מכרז" – חשאי, מרומז, ואף גלוי – בין החשודים הפוטנציאלים לשמש עד מדינה. כמו בכל שוק מסחרי, יש עקרונות מאוד ברורים למכרז הזה: מי שנותן את ההצעה הכי טובה, הוא הזוכה. המיקוח מתנהל בדומה למשחק פוקר, כאשר כל אחד מהצדדים לא מגלה את הקלפים שיש בידיו, אבל בהחלט רומז עליהם.

עו"ד נוגה ויזל

אדם יסכים להפוך לעד אם הוא משוכנע שיש בידי המדינה מספיק ראיות כדי להשליך אותו לכלא לזמן ממושך. מצד שני הוא יחכוך בדעתו ויחפור בזכרונו איזה ראיות יש בידיו כדי שחוקרי המשטרה ירכשו את מרכולתו.

שולה זקן הפילה את אולמרט אחרי שהבינה שאחרת היא תשלם מחיר כבד יותר. בפרשת הצוללות, להערכתי, גנור קיבל חסינות מהמדינה רק כאשר התחייב להגיש לה על מגש של כסף את ראשיהם של בכירי הצבא, אבל גם את אלה של שני אנשי הציבור הבכירים המעניינים ביותר, עו"ד דוד שמרון ומקורבו ראש הממשלה בנימין נתניהו, וזאת למרות שהפרקליטות הסירה מעליו כל חשד, עוד בטרם מוצתה החקירה. בהקשר הזה בהחלט מותר לומר שיש תכלית להפגנות בפתח תקווה, שבהן משטרת ישראל מדברת בשני קולות – מצד אחד חקירות והמלצות לכתבי אישום שנבלמים בלשכת היועמ"ש מנדלבליט, ומצד שני פגיעה בחופש ההפגנה מול ביתו של אותו יועמ"ש גורר רגליים מנדלבליט.

ועדיין, לטעמי, הבעיה הכי גדולה שעולה כאן היא שהציד המתנהל בראוותנות אחר עדי המדינה, מזהם את ההליך הפלילי. הדלפה של ידיעות שקריות לתקשורת כדי ליצור תחרות על חתימת הסכם בין עדי המדינה פוטנציאלים, ולעודד אחרים, יכולה בסופו של דבר להביא למהלכים אשר עלולים לפורר את התיק כולו ולפגוע באמון הציבור במוסד עדי המדינה.