 |
| נאשמים ועורכי דינם מחוץ לתחום. השופט גרוניס |
בפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין מאוד נפגעו, ואפילו כועסים שם, על תהליך קבלת ההחלטות שהוביל נשיא בית משפט העליון, השופט אשר גרוניס, בהוראת נוהל חדש: שמיעה רציפה של משפטים פליליים, יום אחר יום, חמישה ימים בשבוע. מבחינת עורכי הדין הפליליים, מדובר בתקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, מה גם שהנשיא והנהלת בתי המשפט לא שמעו את עמדתם טרם קבלת ההחלטה על הנוהל החדש.
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, ויו"ר הפורום, עו"ד אבי חימי, העבירו בשבועות האחרונים מסרים ברוח זו לשופט גרוניס ולבכירי משרד המשפטים במכתבים רשמיים והתבטאויות שונות. הנושא גם אמור לידון בכנס השנתי של הפורום הפלילי שיתקיים בסוף החודש באילת.
הנוהל עוד לא נכנס לתוקף אבל בדרך לקבלת ההוראות הסופיות דנו השופט גרוניס והנהלת בתי המשפט עם שורה של גורמים רלוונטים: משרד המשפטים, יועץ משפטי לממשלה ופרקליטות, סניגוריה הציבורית, משטרה, שב"ס ועוד, רק גוף אחד לא זומן לפגישה ודיון מקצועי בנושא: לשכת עורכי הדין.
מכתב שהוציא יו"ר הפורום הפלילי הארצי להנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים בנושא זה נפתח בטענה על "מורת רוחנו על כך שלשכת עורכי הדין לא היתה שותפה לגיבוש הנוהל. לאור ההשלכות הקשות על זכויות נאשמים וציבור עורכי הדין היה מקום לבחון את הנוהל בשיתוף הלשכה… תוך התייחסות למגוון רחב של בעיות וסוגיות שאינן מפורטות בנוהל ועליהן יכולים להעיד רק עורכי דין המופיעים יום ביומו בבית המשפט…
"כבוד השופט גרוניס מבקש לייעל את המערכת… אולם הפורום סבור כי הנוהל במתכונתו הנוכחית הינו בלתי ישים ועלול להביא לתוצאות קשות… פגיעה אנושה ובלתי נסבלת בזכויות נאשמים להליך הוגן… ופגיעה אנושה בעורכי דין פרטיים העלולה להגיע עד כדי חיסול משרדיהם".
נוהל שמיעה רציפה
כאמור, את הוראת הנוהל "שמיעה רציפה של משפטים פליליים" מוביל השופט גרוניס יחד עם הנהלת בתי המשפט, במסגרת החזון המקצועי של הנשיא לייעול מערכת המשפט והקלה על העומס הרב. הנחת העבודה היא, שהדחיות הממושכות במשפטים פליליים פוגעות בעשיית הצדק, מעכבות תהליכי עבודה של שופטים ו"סותמות" את המערכת. במחקר של מערכת בתי המשפט (קרן וינשל- מרגל ויפעת טרבולוס) עלה כי מרבית הדחיות הן פועל יוצא מבקשות של גורמים חיצוניים – מערכת אכיפת החוק ובעיקר עורכי הדין, ולא של השופטים.
הנשיא גרוניס ויועציו סבורים איפה, שהשמיעה ברצף של משפטים פליליים, בשלב ההוכחות בעיקר אך גם בשלב הטרום משפט, תתרום לצדק ותייעל את המערכת בלי לפגוע בזכויות יסוד של נאשמים. הנשיא מתכוון לדרוש מכל הצדדים התחייבות קשיחה להוראות הנוהל החדש, לרבות גופי האכיפה – משטרה, פרקליטות, שב"ס, שירות המבחן, בתי חולים ועוד.
לפי מחברי הנוהל, לשמיעה רציפה יש יתרונות נוספים: היא תחזק את הראייה הכוללת של השופט בתיק, תסייע לו לכוון את ההליך המשפטי ולהגיע לחקר האמת, תחזק את הדינמיקה בין הצדדים ותקדם הסדרי טיעון.
 |
 |
| עו"ד אבי חימי | עו"ד דורון ברזילי |
טרום משפט והוכחות
כאמור, הנוהל החדש מתייחס לזירוז ההליכים גם בהליכי הטרום משפט, והשאיפה היא להעמידו על 60 ימים מקסימום. בהקשר זה יקצוב בית משפט פרק זמן להסדרת ייצוג הנאשם. נושא הייצוג מעכב פתיחה של משפטים עקב קושי של נאשמים לשלם לעורכי דין. הנוהל החדש קובע חובת מינוי סניגור ציבורי במקרים בהם לא הוסדר הייצוג הפרטי בפרק הזמן שנקצב.
גם על התביעה יוגבר הלחץ, יינתן לה פרק זמן מוגבל להעברת מלוא חומר הראיות להגנה (סעיף 74). מנגד, ההגנה תהיה חייבת להציג בתוך פרק זמן מוגבל את תשובתה לכתב האישום (מודה לא מודה), בניגוד למצב היום בו "נמתח" שלב זה על פני חודשים רבים, לעיתים בסיום תקופת המעצר עד תום ההליכים.
הנוהל החדש מבקש מהצדדים להגיע להסכמות שונות טרם פתיחת המשפט, כדי לייעל את המשפט עצמו. למשל, הסכמה בנוגע לוויתור על ראיות ועדים מיותרים. עוד מוצע, כי משפט ההוכחות יתחיל 60 יום אחרי שלב הטרום משפט, ובמקרים חריגים 90 או 120 ימים מקסימום.
שלב ההוכחות, לב ליבו של הנוהל החדש, יתקיים ברצף כל יום משמונה וחצי בבוקר ועד ארבע אחר הצהריים, למעט מקרים חריגים בהם יומניהם של השופטים ייאלצו אותם לרווח את מועדי הדיונים. נושא זימוני העדים יעבור ריענון שיבטיח הופעות במועד. הקפדה מיוחדת תינתן לבקשות דחייה עקב אילוצים שונים, המבקשים יידרשו להמציא אישורים רלוונטים מרופא וכדומה. הוראות הנוהל מתייחסות גם להגבלה של מועדי הגשת סיכומים כמו גם למועדי מתן פסקי דין, אולם לא נקבעו לוחות זמנים למעט קביעה שיהיו במועד סביר.
לסיום, כל הוראות הנוהל יעוגנו בקרוב בחקיקה, שתקבע גם סנקציות למי שהפרו את הנהלים ולוחות הזמנים.
 |
 |
| עו"ד מוטי כץ | עו"ד מנחם רובינשטיין |
התנגדות הפליליסטים
בישיבת חירום שהתקיימה בחודש נובמבר הביעו עורכי דין החברים בפורום את עמדותיהם נגד הנוהל. עו"ד מוטי כץ אמר: "הנוהל אינו מאפשר אפשרות מעשית להיפגש עם נאשמים, ובמיוחד כאלה המצויים במעצר. הנוהל אינו מאפשר התאמה להתפתחויות שונות שמתגלות במהלך משפט".
עו"ד מנחם רובינשטיין אמר: "הוראות הנוהל מנותקות מהשטח. נאשם זקוק לזמן כדי לגייס כסף לשם ייצוגו… עורך דין צריך להפעיל מנגנונים חיצוניים שונים, מעבדות, מומחים, כדי לקדם את הגנת מרשו. מדובר בהצעה אוטופית ממש, לא ניתן לקיים סינכרוניזציה בין כל הגופים הפועלים במערכת… מדובר בפגיעה אנושה בהגדרת תפקידו של עורך הדין… לא נוכל להתחייב לדיונים בוועדות שחרורים, בעתירות, בערעורים, במעצרים… מי שניסח את הנוהל ראה במשקפיים צרות רק את התיקים הפליליים".
בסיום הישיבה הוציא ראש הפורום, עו"ד אבי חימי, מכתב להנהלת בתי המשפט בו נקבע כי "לשכת עורכי הדין מתנגדת להעברת הנוהל כתכתיב המונח על ראשיהם של משרדי עורכי הדין העוסקים בתחום המשפט הפלילי".
במקביל, הפורום הוציא שורה של הערות שנועדו להאיר את עיניהם של מקבלי ההחלטות בנושאים שלא באו לידי ביטוי בהוראות הנוהל. כך למשל, בנוהל המוצע אין התחייבות לגמישות המתחייבת לצורך שמירה על זכויות נאשמים להליך הוגן. עורכי דין אשר ייאלצו לעבוד לפי ההתחייבויות הנדרשות בנוהל החדש לא יוכלו לקבל תיקים אחרים והדבר יביא לקריסת משרדיהם. מנגד, אם במהלך משפט יגיעו להסדר טיעון יישארו ביומנים של כל הצדדים אותם מועדים "משוריינים", שלא יהיה ניתן למלא אותם שוב.
פרק מיוחד בהתנגדות של הפורום הפלילי מתייחס למצבם הכאוב ממילא של עורכי הדין הפרטיים לנוכח ההתפתחות הדרקונית של הסניגוריה הציבורית, שכבר היום נוגסת בשוק עורכי הדין הפרטיים, ולמעשה כבר חיסלה כמעט לחלוטין את הייצוג הפרטי בתיקי מעצרים. במצב החדש, נטען, עורכי דין שמחוייבים למשפטי הוכחות רציפים גם לא יוכלו להתפנות להארכות מעצר וייעוץ לעצורים חדשים, שמטבע הדברים מגיעים ללא הודעה מוקדמת. "לסניגוריה הציבורית יש אלטרנטיבות, 850 סניגורים שעובדים בשירותיה, למשרדים הפרטיים אין את האלטרנטיבה הזה מה שיביא לקריסה מוחלטת", נמסר.
עוד נטען בהקשר זה, כי שמיעה רציפה של תיקים תייקר באופן משמעותי את עלות הייצוג, מה שיגרום ללקוחות לוותר על הייצוג הפרטי ולעבור לסניגוריה הציבורית. המשמעות היא פגיעה נוספת באיכות ההגנה של נאשמים ובמשרדי עורכי הדין הפרטיים, והשלכת כל העלות הזו על הקופה הציבורית.
מעבר לביקורת, הפורום הגיש הצעה חלופית לנוהל החדש. למשל, שמשפט יתנהל פעמיים בשבוע לפחות, כל שבוע עד לסיומו, עם אפשרות להגמשה נוספת ברוח זו לפי הצורך.
"לאור ההשלכות הרות הגורל של הנוהל המוצע לשכת עורכי הדין תשקול את כל האמצעים הנדרשים על מנת להגן על העניינים המקצועיים של חבריה וזכויות הלקוחות", נקבע בסיום הפנייה, וצורפה לכך דרישה להנהלת בתי המשפט: "אנו דורשים להציג את עמדתנו בעל פה כפי שהושמעו עמדותיהם של שאר הגורמים הרלוונטים".
במעמד צד אחד
כאמור, אחד הנושאים החורים לעורכי הדין הוא עצם ההתעלמות של השופט גרוניס מהם וקבלת ההחלטה במעמד צד אחד, בניגוד לכל עקרונות המשפט. בין עורכי הדין יש המעריכים כי השופט גרוניס נוקט בדרך הזו עקב הבנתו שהכנסת עורכי הדין בדיונים על הרפורמה שלו תתקע אותה ותמנע ממנו להותיר חתם עמוק במערכת המשפט.
בהקשר זה מביעים הפליליסטים מורת רוח על כך שהשופט גרוניס בחר לבצע את הרפורמה שלו במקום שבו מתרכזת האוכלוסיה הכי חלשה מקרב באי בתי המשפט, ולאו דווקא זו אשר מעכבת את ההליכים. משפטים פליליים נמשכים הרבה פחות זמן מאשר משפטים אזרחיים, שם מרבית התיקים תמשכים על פני שנים רבות תוך גזילת זמן שיפוט יקר משופטי המערכת. לטענת אחד המבקרים, "דווקא שם, היכן שמתרכזים העשירים, מקום שבו יש הליכים מסואבים ממש, השופט גרוניס נמנע לטפל".
לא רק שגרוניס והנהלת בתי המשפט לא שיתפו את עורכי הדין בהליך, הם גם לא השיבו כלל על המכתבים והפניות שהיו אליהם מהפורום הפלילי. עד כדי שנדרש מכתב מיוחד מיו"ר הלשכה עו"ד ברזילי אל השופט גרוניס, שבו ביקש ביקש היו"ר פגישה דחופה עם נשיא בית המשפט העליון על מנת ללבן את הסוגייה. גם על מכתב זה עדיין לא התקבלה תגובת השופט גרוניס או הנהלת בתי המשפט.
חרף הצגת הנושא בהרחבה בפנייה של "פוסטה לדוברות בתי המשפט, בתגובה לקונית וקצרה נמסר: "במדינות רבות בעולם נשמעים הליכים פליליים ברצף מיום ליום. אם הדבר נכון ומתאים למדינות רבות, אין סיבה שההתנהלות בישראל תהיה שונה. עמדת לשכת עורכי הדין בנושא תילקח בחשבון".
