דון קישוט מג'נין משגע את שב"ס

מחמוד מגאדבה בבית המשפט (צילומים: באדיבות אתר בוקרה מנצרת)

ארגון הבריאות העולמי, ובעקבותיו משרד הבריאות בישראל, פרסמו לפני כשנתיים מחקרים לפיהם מוצרי בשר מעובדים מהווים מזון מזיק ואף מסרטן, והמליצו להפחית את צריכתם. אסיר בשם מחמוד מגאדבה לקח את ההמלצות הללו צעד אחד קדימה, ובעקבות עתירה שהגיש – בית המשפט העליון קבע כי על שב"ס להאיץ את קצב הוצאת מוצרים אלה מתפריט המזון של האסירים.

בעתירה שהגיש מגאדבה לבית המשפט המחוזי, באמצעות עורכי הדין גלעד ברנע וחגי קלעי, הוא טען כי שב"ס מפקיר את מחויבויותיו וחושף את האסירים לסיכון בריאותי כאשר הוא ממשיך להגיש להם במנות המזון מוצרים כנקניקיות, המבורגרים וטבעות עוף. שב"ס טען בתגובה, כי אף ש"בשר מעובד הוצג כפריט שאינו מומלץ לצריכה שוטפת, הוא לא נאסר לשיווק". לטענת שב"ס, המלצות משרד הבריאות "מוטמעות באופן הדרגתי ויישומן כרוך בהליך ארוך טווח". כמו כן שב"ס טען כי בשנים האחרונות החליף מספר מנות: קציצת עוף מעובדת הוחלפה בקציצה מבשר בקר, וקבב מבשר מעובד הוחלף בחזה הודו. שב"ס הציג מסמך "אבני דרך" לשיפור התפריט, אך טען כי "בישול במטבח מוסדי בהיקף של 75 אלף מנות ליום, מצריך שימוש גם במוצרים מעובדים מעת לעת". להגנתו גייס גם שיקולים "דמוקרטיים": "מוצרים כמו המבורגר ונקניקיות אהובים על מרבית האסירים והורדתם מהתפריט עלולה לפגוע בהם".

שופט בית המשפט המחוזי מרכז, ארז יקואל, כתב בהחלטתו כי "המשיב (שב"ס) אינו חולק על עמדתו העקרונית של העותר, לפיה מוצרי הבשר המעובד פוגעים בבריאותם של האסירים וכי יש להוציאם מן התפריט ולמצער לצמצם את תדירות הופעתם בו. מהודעת המשיב עולה כי מוגשות לאסירים מנות מזון הכוללות בשר מעובד, בתדירות של פעמיים עד שלוש בשבוע".

עם זאת, שב"ס ביקש והצליח "לנפנף" את העתירה ולהימנע מפסק דין מחייב, בכך שפתר לכאורה את בעייתו הפרטית של העותר, והציע לו תפריט דיאטטי המיועד לכ-2,000 אסירים עם בעיות בריאות. בצד זאת, שב"ס הודה כי ליתר האסירים שאינם זכאים לתפריט דיאטטי, אין אפשרות לצרוך מנות אחרות ובריאות יותר. העותר, מגאדבה, ביקש מבית משפט להשיג תוצאה רחבה עבור כלל האסירים, אך השופט יקואל – ובעקבותיו גם שופט בית המשפט העליון דוד מינץ שדחה בקשת ערעור – קבעו כי עתירת אסיר אינה במה לפסיקה ציבורית (בניגוד לפסיקות אחרות בעבר) והסתפקו בהמלצה: "חזקה על שב"ס כי יפעל ככל שלאל ידו ויאיץ את קצב הוצאת הבשר המעובד… בהתחשב בכך שהמלצות משרד הבריאות ידועות למשיב משנת 2015".

מאבקים עקרוניים

מגאדבה, פלסטיני מג'נין, הוא סיפור בפני עצמו. בעוד כחודשיים הוא יסיים 21 שנות מאסר אותן הוא מרצה על עבירות קשות של שוד בחבורה, כמו גם עבירות אונס. יותר מ-120 עתירות והליכים הוא ניהל נגד שב"ס, אבל הסיפור הוא לא כמות העתירות שהגיש, אלא חשיבותן הציבורית. רשימת ההישגים שהשיג במאבקים עקרוניים מול שב"ס על זכויות אסירים פליליים – מעוררת פליאה, בעיקר לנוכח הרקע ממנו בא. שב"ס טוען כי מדובר ב"עותר סדרתי" המגיש עתירות סרק, אך העובדות מגלות את ההפך הגמור ואת התחומים המשמעותיים שבהם אסיר זה, בסיוע הסנגוריה הציבורית וארגוני זכויות אדם, השפיע ושינה את המערכת.

בזכות עתירה של מגאדבה, למשל, נפתחה לפני שנתיים מרפאת מומחים לראשונה בבתי הכלא בבאר שבע. עו"ד ברנע העוסק במשפט חוקתי-מנהלי, ייצג את מגאדבה בעתירה זו. הוא מספר סיפור כמעט לא ייאמן: "לפני 13 שנים ארגון 'רופאים לזכויות אדם' הגישו עתירה לבג"צ בנושא הטיפול הרפואי בשב"ס. במהלך התיק, מונתה ועדה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות לבדוק את הנושא. הוועדה סיירה בבתי הסוהר וקבעה כי אסירים מוותרים על טיפולים רפואיים בגלל הסבל הכרוך בנסיעות בפוסטות, הנמשכות מספר ימים. כמקובל, שב"ס ביקש מבית המשפט ליישם את הדו"ח 'בהדרגה וכפוף למגבלות תקציב'. עבר עשור ודבר לא קרה, כשבכל אותו זמן היה רק מרכז מומחים אחד במר"ש (המרכז הרפואי המרכזי של שירות בתי הסוהר) ברמלה. ואז האסיר, מגאדבה, לקח את הדוח ואת פסק הדין של בג"צ ועתר לבית המשפט המחוזי בלוד אצל הנשיא אברהם טל. 

בזכות העתירה נפתחה מרפאת מומחים במתחם הכליאה בבאר שבע – בכלא אלה, אוהלי קידר ואשל. אך במקום לסיים את המלאכה ולחייב את שב"ס לפתוח מרפאות מומחים בכל הארץ, השופט טל החליט לסיים את ההליך לאחר שלוש שנים ב"המלצה" לשב"ס. אגב, הפרקליטה שלפני 13 שנים ייצגה את שב"ס בבג"צ ה"מריחה" הראשון בנושא, היתה עו"ד יוכי גנסין, כיום יועמ"שית הארגון. "זו שיטה רגילה של שב"ס למרוח ולהבטיח להתקדם, ובית המשפט בכפוף לכך דוחה עתירות", אומר עו"ד ברנע. "בסופו של דבר אמר לנו השופט טל: 'זה בזכותכם'. זו בושה למדינת ישראל, שאסיר שאינו ישראלי אפילו מקדם את הנושא (באמצעות הסנגוריה הציבורית, יש לומר), כשאנחנו מדברים על עניין בסיסי של זכויות רפואיות".

עו"ד ברנע סבור כי לשב"ס יש בעיה יסודית: "נכון שבתחומים רבים חסרים לארגון תקציבים, אבל הוא גם לא מנסה להילחם עליהם. אם שב"ס היה בא לסנגוריה ולארגוני זכויות אדם, ומבקש שיסייעו לו בקידום דרישות מהמדינה, היו עוזרים לו. אך במציאות, לא רק שלא קיים שיתוף פעולה, אלא הם גם נלחמים נגד. גם כשאתה מגיש עתירה בנושא של בריאות האסירים, במקום להגיד 'איזה יופי שאתם עוזרים לנו', הם מתנגדים".

עו"ד גלעד ברנע	עו"ד עביר בכר

דוגמאות לא חסר

גם עו"ד עביר בכר ייצגה את אותו אסיר, מגאדבה, בשורת עתירות בעלות אופי ציבורי שהגיש. "על שמו רשומות החלטות עקרוניות בבית משפט עליון", אומרת עו"ד בכר, שניהלה קליניקה לזכויות אסירים באוניברסיטת חיפה.

אז מי הוא מגאדבה זה? לפני 20 שנה, בגיל צעיר, הוא נכנס לבית הסוהר אנאלפבית, השלים שנות לימוד, למד עברית, אבל סבל גם מהתעמרות ונידוי על רקע מוצאו וריבוי של עתירות. "את כל התסכול שלו הוא תרגם למאבק עיקש למיצוי זכויות", אומרת עו"ד בכר. "הוא מקושר עם כל ארגוני זכויות האדם, נלחם מול שב"ס על כל סוגיה שנראית לו עקרונית ולא מוותר. מדובר במלחמות צדק, לא מלחמות סרק".

הנה כמה דוגמאות.

בג"צ בענין התנאים בפוסטות: בעקבות עתירה שהגיש מגאדבה באמצעות עו"ד בכר, התחייב שב"ס להגיש ארוחה יומית לאסירים הנוסעים בפוסטות. בימים אלה מונחת בקשת רשות ערעור, בהליך בו מבקש מגאדבה להורות לשירות בתי הסוהר להפסיק את תופעת "טלטולי השווא" של אסירים הנלקחים לבתי משפט לדיונים שבוטלו, עקב אי-תיאום במערכת.

מחירי צילום בבתי הסוהר. בעקבות עתירת מגאדבה, שב"ס הוריד את מחיר הצילום ב-70 אחוז, מ-1.25 שקל לדף ל-35 אג'. "הוא חשף ששב"ס מפקיע מחירים ומתנהל ללא פיקוח וללא בקרה", אומרת עו"ד בכר.

עתירה שהגיש בעבר מגאדבה בדרישה ללימוד השפה הערבית בבתי הסוהר התקבלה אף היא, וכך גם עתירה בה דרש משב"ס להגיש ארוחות מתוגברות בחגי המוסלמים, כמו בחגי היהודים. בעקבות עתירה שהגיש נגד תנאים קשים באגף המעבר בכלא איילון, בית המשפט הורה לשב"ס לשמור על מספר מסוים של סוהרים ואסירי חולייה שיענו לצרכי הכלואים באגף.

עבר בין ארבעה בתי סוהר תוך שנה וחצי. כלא אלה

בבית המשפט העליון מונחת בקשת ערעור בעתירה בה מגאדבה מבקש להורות לשב"ס לשפר את תנאי הטמפרטורה, חוסר האוורור, והמחנק במתקנים. העתירה הוגשה באמצעות עורכות הדין סיגל שהב ולימאי מור. השופט המחוזי יקואל הסתפק בקביעה כי "המשיב ער לתנאי האוורור הנוכחיים בבתי הסוהר ואף לאלו שבהם מדובר בתנאים קיצוניים העלולים לחרוג מגדר הסבירות, ופועל באופן הדרגתי לפתרון הסוגיה".

מגאדבה הגיש גם תביעת נזיקין על כליאה בהפרדה שלא כדין – עתירה שבסיומה בית המשפט חייב את שב"ס לשלם לאסיר 30 אלף שקל. 

הפעילות של מגאדבה בעלת אופי ציבורי, ובאופן אירוני דווקא בשל כך נדחות לא פעם עתירות אסיר שלו בנימוק כי הן אינן נוגעות לעניינו הפרטי. עו"ד בכר מספרת על דיווח שהעביר מגאדבה בעבר לקליניקה לזכויות אסירים, על התאבדויות רבות שאירעו באגף מסוים בכלא השרון. "הוא שמע אסירים צורחים כשהפעילו נגדם אמצעי ריסון ודיווח", אומרת עו"ד בכר, "פתאום שב"ס התחיל לשפץ את האגף".

ריבוי העתירות גבה ממגאדבה מחיר לא פשוט, לדבריה "המאבקים דורשים אומץ רב. המערכת חזקה על חלשים, והיו מתנכלים לו. בשנה וחצי האחרונות בלבד, העבירו אותו בין ארבעה מתקני כליאה. בנוסף, ניסו לחסום עתירות, ובמקום להקשיב לו נפנפו אותו בטענה כי הוא עותר סדרתי. לפני שנתיים בית המשפט הוציא צו שהגביל אותו במספר העתירות, בטענה שהוא הציף את המערכת בעתירות סרק – וזה לא נכון. כשאתה מקשיב לו אתה שומע אדם שצודק בטרוניה שלו. הוא אומר לנו – לעורכי הדין שמייצגים אותו – 'בזכותכם השתקמתי'. הוא לא זכה ליום אחד של טיפול בכלא, שב"ס מנעו ממנו להשתלב בתוכניות, והוא מצא את השיקום שלו בהתעסקות במלחמה הצודקת מול בית הסוהר".

מתוך התעסקותו ו"עבודתו" רבת השנים עם חומרים משפטיים, עורכי דין וארגונים, הפך מגאדבה למעין יועץ משפטי של אסירים אחרים. הוא עונה לפניותיהם, מסייע בעתירות – ומתוך כך פונה שוב לעורכי הדין, מעלה סוגיות, מבקש פסיקה ומסייע בגביית תצהירים.            

כרגיל בעתירות אסיר, שב"ס נוהג לנפנף במידעים מודיעיניים שליליים. באחת העתירות, גילתה עו"ד בכר שה"מידע השלילי" הוא שמגאדבה "מסית אסירים" לעתור לבתי משפט. במקרה אחר, סירב שב"ס להעבירו לאגף נקי מסמים, בטענה שביצע עבירת משמעת. "כשבדקנו מה העבירה – התברר שהוא התווכח עם סוהר ואמר לו שיתבע אותו בבית משפט". אחרי עוד עתירה, בוטל הדוח המשמעתי. 

כעת מגאדבה הוא אסיר בכלא אלה. בעוד 45 ימים הוא משתחרר.