 |
| הבנייה במתחם הדרים. מחכים לכלא הנשים |
פסק הדין של בג"צ לפני כחצי שנה בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, הגדיר את תנאי המחיה בבתי הסוהר כ"מנוגדים לזכות לקיום אנושי בכבוד", ויצר הזדמנות היסטורית לשירות בתי הסוהר. התוכנית שכפה השופט אליקים רובינשטיין, המחייבת את ריווח שטחי המחיה של אסירים למינימום של שלושה מ"ר עד מרץ 2018 ומינימום של ארבעה מ"ר (לא כולל מקלחת ושירותים) עד דצמבר 2018, היא תוכנית שבצידה תג מחיר גבוה, אם כי עבור שב"ס והנציבה עפרה קלינגר מדובר בהזדמנות נדירה: לא בכל יום נדרשת המדינה להשקיע באסירים ובשיקומם, אחרי שהזניחה אותם שנים.
בשירות בתי הסוהר אישרו את הפרסום ב"כלכליסט" על ההסכמה העקרונית עם האוצר, לפיה הממשלה תאשר תקציב בינוי חסר תקדים של שני מיליארד שקל, בפריסה לתשע שנים. אלא שבעוד תקצוב תוכניות הבנייה והרחבת בתי הסוהר, שאמורים להוסיף אלפי מקומות כליאה, כבר הובטח, צמצום מספר הכלואים כפי שדרש בג"צ בטווח המיידי, נראה הרבה יותר רחוק.
למעשה, מספר הכלואים שישוחררו השנה לחלופות כליאה ושיקום בהתאם לדרישה הברורה של בג"צ, מעורפל. על פי היעד שנקבע בבג"צ בחודש יוני האחרון, אם לא יגדל שטח בתי הסוהר בתוך שנה, יש לשחרר יותר מ-6000 אסירים ועצורים. מאחר שיעד זה אינו ריאלי, במשרד המשפטים שואפים להציג לבג"צ תוכנית משולבת, לפיה בשלב הנוכחי ייעשה מאמץ להקטנת מספר הכלואים לפחות במחצית מהדרוש: 3,000 אסירים שיופנו בהדרגה לחלופות כליאה ומסגרות שיקום, ברוח המלצות ועדת דורנר, והיתר יושלם באמצעות תוכניות להגדלת שטחי בתי הסוהר.
אופק זה, מקווים ראשי הפרקליטות, יספיק להם להוכיח לבג"צ שפעלו לפי הפסיקה.
 |
| מהלך חנינות? הנשיא ריבלין מתארח אצל הנציבה קלינגר |
תשתית לאומית
כדי להפיס את דעת בית המשפט, מעבר לתוכניות הבינוי המדינה תרצה להציג פעולות שייושמו כבר השנה. "המענה לבית המשפט מבוסס על רצינות התוכנית. אנחנו ובג"צ יודעים שלא באמת נעמוד השנה ביעד. אבל אם תהיה תוכנית רצינית, בת קיימא ומתוקצבת, אנחנו מניחים שבג"צ ייתן ארכה", אומר גורם במערכת האכיפה.
ועדת המומחים בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר סימנה את הכיוון לפני שנתיים: הגדלת מכסות האיזוק האלקטרוני, הארכת תקופת עבודות שירות לתשעה חודשים, שינוי מגמה בוועדות השחרורים והרחבת השימוש בקיצור מאסרים מנהלי. ואולם, אף אחד מהצעדים האלה טרם קודם, וכרגע קשה להתחייב או להעריך את מספר הכלואים שיפחת כתוצאה מיישומם בזמן נתון. גם יישום דברי נשיא המדינה ראובן ריבלין ערב יום הכיפורים, על כך שהוא בוחן מהלך חנינות מיוחד לרגל שנת ה-70 למדינה, לא נראה באופק.
 |
| אסירים בסדרה "מגידו". תקן הכליאה לא יירד ב-2018 |
בשב"ס מבינים את המסר, ונוכח זאת תקן הכליאה המגדיר את כמות הכלואים, כפי שאושר לשנת 2018, לא ירד משנה שעברה, ולדברי גורמים בשב"ס גם לא מתוכנן לרדת. התקן שאושר בכנסת הוא ל-15 אלף אסירים ועצורים פליליים (לא כולל ביטחוניים ושוהים זרים המהווים כ-6000 אסירים נוספים), בדיוק כמו בשנת 2017, לפני החלטת בג"צ. "מספר האסירים אינו תלוי בנו אלא במדיניות הפרקליטות ובתי המשפט", אומרים בשב"ס. לוח הזמנים להורדת התקן לא הוגדר.
תוכניות הבנייה, לעומת זאת, כבר מונחות על השולחן. לפי התכנון, הרחבת בתי הסוהר תגדיל את מספר המיטות ותאפשר אף תוספת של 2000-2500 כלואים בעוד תשע שנים. עם זאת, בשבוע שעבר אושר בכנסת תיקון לחוק התכנון והבנייה, שיקצר דרמטית את ההליכים. התיקון מגדיר את בתי הסוהר כ"תשתית לאומית", בדיוק כמו תחנות כוח, שדות תעופה, מסילות ברזל ועוד. המשמעות: הליכי התכנון והבנייה החדשים של בתי הסוהר יקודמו בהליך מזורז ב"ועדה לתשתיות לאומיות", מבלי לעבור במסלול המסורבל של הוועדות המקומיות. ח"כ תמר זנדברג הביעה הסתייגות בדיון שנערך בוועדת הפנים ואמרה כי "מטרת החלטת בג"צ היא להקל על צפיפות האסירים. אבל הדבר המרכזי בתוכנית לא אמור להיות בניית בתי סוהר חדשים, אלא תוכניות חנינה ושיקום. אם שמים את כובד המשקל על בניית בתי סוהר, אז לא לזה התכוון המשורר".
 |
| כלא מעשיהו. השטח ינוצל לבנייה לגובה |
התוכנית המלאה
ל"פוסטה" נודעו פרטי התוכנית שהאוצר הבטיח לתקצב. כדי להבין כמה היא דרמטית, יש לציין שלשב"ס כלל אין תקציב בינוי. הוא מקבל כל שנה 160 מיליון שקל שמיועדים להוצאות שאינן תחזוקה שוטפת ומשכורות. מהם נרכשות מערכות חדשות, ובמידת הצורך שיפוצים אד-הוק בשיטה שהיתה מקובלת עד עכשיו, טלאי על טלאי.
ואלה הם פרטי התוכנית:
– הרחבת כלא אלה ליד באר שבע והוספת 400 מקומות כליאה, כך שיכלול 1200 מיטות במקום 800.
– כלא נוה תרצה לנשים יפונה ממתחם מעשיהו ברמלה וייבנה מחדש במתחם הדרים.
– בכלא מעשיהו עצמו יפונו הביתנים החד קומתיים והשטח ינוצל לבנייה גבוהה, בת שש קומות, כמו בכלא רימונים.
– בניית קומפלקס כליאה חדש במגידו. כלא מגידו הנוכחי יתפנה לטובת אתר תיירותי, לאחר שנמצאו בשטחו ממצאים ארכיאולוגיים. בשטח סמוך ייבנה קומפלקס חדש המתוכנן להכיל עד 4000 מקומות כליאה, כולל לאסירים פליליים (כיום הכלא לאסירים ביטחוניים בלבד). למגידו אמורים לעבור גם שוכני המתקנים הישנים והמתפוררים בצפון כרמל, דמון וקישון העשויים להיסגר.
כמעט כל התוכניות נמצאות בקנה שנים. החידוש הוא שעכשיו הן גם אמורות לצאת לפועל, עם הדחיפה האדירה ולמעשה הכפייה של בג"צ. גם עקיפת ועדות התכנון, לפי התיקון שאושר, הוא הסרת מכשול גדול. בשב"ס אומרים כי ועדות התכנון הן אלה שמנעו עד כה הרחבת שטחים ופיתוח, למשל של כלא קישון בחיפה וכלא שקמה באשקלון. "מעכשיו לא נצטרך לבקש אישור. זו החלטה היסטורית, בדיוק בזמן הנכון", אומרים בשירות בתי הסוהר.
 |
|||
| שופטים לא אוהבים את הסרבול בהליכי האיזוק האלקטרוני |
לא זזים מהבית
בתחום של חלופות כליאה ושחרור אסירים, שאינו באחריות שב"ס, המהלכים יותר עצלים. ממשרד המשפטים נמסר כי "הנושא עדיין מצוי בדיונים וטרם התקבלה החלטה לגבי תוכן ההחלטה (בנושא חלופות כליאה) ועיתוי הבאתה לאישור הממשלה".
יו"ר ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין, עו"ד רותם טובול ועו"ד נחשון שוחט מהפורום הפלילי הוזמנו לאחרונה כנציגי הלשכה לדיון בנושא עם בכירי פרקליטות המדינה, לצד נציגי הסנגוריה הציבורית. אחד הפתרונות שהועלו הוא חיזוק שירות המבחן ורשות שיקום האסיר (רש"א) על מנת לבנות תוכניות שיקום נוספות. לדברי עו"ד טובול, בינתיים המגמה בשטח הפוכה ו-ועדות השחרורים שומרות על קו נוקשה
היקפי השחרור המוקדם הנמוכים קשורים, בין השאר, למגבלות רש"א שאינה מייצרת מספיק תוכניות שיקום ואינה יכולה לקלוט די אסירים עקב מגבלות תקציב. דובר רש"א מסר כי נכון לעכשיו לא הובטח כל תקציב נוסף, והתקציב ב-2018 זהה לזה של השנה הקודמת. "לשכת עורכי הדין מברכת על קידום כל תוכנית שתאפשר שחרור אסירים על מנת ליישם את החלטת בג"צ", אומרת עו"ד טובול, "אנחנו מצפים לראות בהקדם תוכניות קונקרטיות שיאפשרו חלופות לשחרור, כך שלא ניאלץ להמתין לבנייה והרחבה של מתקני כליאה".
 |
 |
||
| עו"ד רותם טובול | השופט רון שפירא |
בשלב זה גם מהלכים נוספים תקועים. הצעת חוק שאמורה היתה לאפשר המרת מאסר בעבודות שירות למשך תשעה חודשים כבר הוגשה לכנסת, אך קידומה הוקפא לבקשת הממשלה, שביקשה לערוך בה שינויים.
השינוי התפיסתי, יש לומר, נדרש גם בקרב השופטים. יחידת האיזוק האלקטרוני בשב"ס מאפשרת כבר היום מעצר של 750 חשודים ונאשמים בפיקוח אלקטרוני בביתם, אך המכסה לא מנוצלת, וכיום יש רק כ-500 עצורים מפוקחים. "כבר מחר בבוקר היחידה יכולה לקלוט עוד 250 עצורים שישתחררו מבתי הסוהר, שם עלות אחזקתם גבוהה פי שלושה", אומרים בשב"ס.
בעבר, מכסת האיזוק האלקטרוני עמדה אף על 1500 מפוקחים, לפני שקוצצה. השופט רון שפירא, נשיא בית המשפט המחוזי חיפה והממונה על האיזוק האלקטרוני בהנהלת בתי המשפט, אמר בכנס זכויות אסירים שנערך לאחרונה כי דווקא מאז הסדרת כלי זה בחוק, השופטים המעיטו את השימוש בו, לאחר שנקבע כי מדובר במעצר ולא בחלופת מעצר או בשחרור. השופטים התקשו להתרגל לקונספט של "מעצר עד תום ההליכים בתנאי פיקוח אלקטרוני", ומלבד זאת, כך לדבריו, הם "אינם אוהבים" את ההליכים המסורבלים הדרושים לאישורו.
דווקא משב"ס עולים קולות חיוביים בנוגע לחלופה אחרת: הקמת בית מעבר ראשון, שאמור להיות מופעל כבר השנה. בית המעבר יקלוט כ-100 אסירים. על פי המוצע בדוח דורנר, מדובר באסירים שישתחררו כשנה לפני תום שני שליש, וריצו לפחות חצי מתקופת מאסרם. בית המעבר יהיה מתקן דמוי הוסטל אך סגור יותר, שהשוהים בו עדיין במעמד אסירים אך יוצאים לעבודה. הוא יפעל כמרכז שיקום ושילוב בחברה, ומטרתו ליצור שכבת מדרג נוספת בין בית הסוהר לחזרה לקהילה, באמצעות הכשרה לתעסוקה, גמילה וטיפול שיקומי. והכול בעלות מופחתת, היות שבתי המעבר לא יהיו מתקן בטחוני.
אלקטרז בישראל/עו"ד ישראל קליין יש צביעות ביחס של הפרקליטות והמשטרה לגבי הצורך לקיים את החלטת בג"צ, שקבעה לוח זמנים לשיפור תנאי הכליאה של הכלואים. מצד אחד, הפרקליטות והמשטרה מנסות להחמיר בענישה ומתעקשות על מאסרים ארוכים, כולל של נאשמים בעבירות צווארון לבן. מצד שני, דו"ח ועדת דורנר קובע שיש להימנע כמה שאפשר מכליאה בפועל שלא תואמת את יעדי השיקום ומניעת הפשיעה, ולא משיגה תכליות אמיתיות. הפרקליטות מנסה למסמס את תוכניות צמצום הכליאה, הכל כדי שתוכל לממש את האג'נדה שלה – לכלוא כמה שיותר ובכל מחיר. |
