בקשת המשטרה לסגור קווי "הטרדה" טלפוניים נגד חברות מסחריות נדחתה

שתף כתבה עם חברים

בקווים המשמשים את העיתון החרדי "הפלס" נעשה לטענת המשטרה שימוש לעבירות סחיטה באיומים והטרדת בעלי חברות. ביהמ"ש: חוק למניעת הטרדה מאיימת וסמכויות מעצר וחיפוש אינם מקימים סמכות לסגירת קו תקשורת

hapeles

בית המשפט דחה את בקשת המשטרה להורות על סגירת קווים טלפוניים של חברות תקשורת במגזר החרדי, אשר שימשו לפי החשד להטרדת בעלי ומנהלי חברות גדולות במשק, עקב סירובם לפרסם בעיתון "הפלס".

"הפלס" הוא עיתונו של פלג "מורד" בציבור החרדיליטאי התומך במנהיג יריב למנהיג המרכזי במגזר זה, אשר הקים עיתון מתחרה ל"יתד נאמן". בשבועות האחרונים נעצרו בכירי "הפלס", בהם עורך העיתון ובעלי קווי תקשורת המשמשים אותם בניהול מאבק בחברות מסחריות המפרסמות אצל יריביהם, ומסרבות לפרסם בעיתונם. לטענת המשטרה, בקווי הטלפון המשמשים בדרך כלל כ"ערוצי חדשות" למגזר החרדי, נעשה שימוש כדי למסור לקוראי העיתון מידע על מספרי טלפון של מנהלים בחברות גדולות במשק, מתוך כוונה לגרום להטרדתם ולסחיטתם על ידי מאות מתקשרים, ובכך לגבות מהם מחיר על "איההכרה" בעיתון.

שופט בית משפט השלום בראשון לציון עמית מיכלס, אשר דחה את הבקשה לסגור את אותם קווים בהם נקרא הציבור להתקשר ולהטריד לכאורה בעלי חברות, אמנם קבע כי "חומר החקירה מבסס חשד לכך שבמשך תקופה ארוכה הוטרדו מספר בעלי עסקים בצורה קשה ביותר שפגעה בשגרת יומם, פגעה בעסקיהם ופגעה במשפחתם, כל זאת אך בשל העובדה שסירבו לפרסם מודעות. אין מדובר בשיחה אחת או שתיים, אלא במאות שיחות מטרידות, חלקן מאיימותנוסף על כך אין מדובר בהפגנה שבוצעה במתחם של חברה, אלא ביצירת קשר ישיר עם בעלי תפקידים בחברה, לעתים אף לטלפונים חסויים, על מנת לשבש את יומם ולהעביר להם מסר מאיים".

עם זאת קיבל השופט מיכלס את טענות בעלי הקווים, אחד מהם (שמו נאסר לפרסום) מיוצג על ידי עו"ד ליאור אפשטיין, ואחר מיוצג על ידי עו"ד איתמר בן גביר.

od epshtein lior new new
עו"ד ליאור אפשטיין

עו"ד אפשטיין ציין בתגובה שמסר לבית המשפט כי ב"סבב קודם" של החקירה ב-2015, כאשר נעצרו לראשונה מטרידים מטעם עיתון "הפלס", סירב בית המשפט להורות על סגירת "קו המאבק" בו נמסרו הנחיות לפנות לחברות. למעשה, שופטי שלום ומחוזי קבעו בבקשות שהוגשו לפני שנתיים כי "קו המאבק" הטלפוני יוכל להמשיך לפעול אם רק יסיר את האפשרות לביצוע שיחות יוצאות ממנו, שכן המשתמשים ביצעו הישר ממנו שיחות הטרדה לכאורה לחברות, לאחר קבלת ההנחיות המוקלטות בקו. בעקבות אותן החלטות, בעלי הקו "התחכמו" כך שהקו נותר לעדכונים והיפנה לקו אחר בשם "שירות פלוס", בו ניתן להיכנס לתיבות קוליות ולקבל מספרי טלפון להתקשרות אל החברות בהן יש להיאבק.

לטענת בעלי הקווים ואנשי עיתון "הפלס", המשטרה מנסה להפעיל סמכויות דרקוניות על מנת למנוע זכות ביטוי ומאבק אזרחי. עו"ד אפשטיין ציין כי מבחינה משפטית, בקשת המשטרה לסגור את הקווים תוך הסתמכות על חוק הטרדה מאיימת, או סעיף 32 לפסד"פ (מעצר וחיפוש) המאפשר תפיסתם של "חפצים" בהם נעברה עבירה – הינה "בריאתו של יקום משפטי חדש". השופט מיכלס קיבל את הטענה וכתב: "סעיף 32 לפסד"פ אכן לא מקנה סמכות לסגור קו טלפוןהמבקשת לא הצביעה על מקור חוקי המאפשר את סגירת הקו, ולא ניתן לעשות זאת בדרך של היקש נוכח ההשלכות שיש להחלטה מסוג זהעל המדינה לנקוט בדרכים חוקיות העומדות לרשותה".

עו"ד אפשטיין מסר: "אולם המעצרים הוא המקום האחרון שבו יש להסדיר את המותר והאסור במרחב הציבורי או לנסות לשלוט בו. עוצמה אדירה מצויה דווקא בהחלטה כי אין סמכות לבית המשפט להורות את שביקשה המשטרה. השאלה אינה רק מה נכון, אלא גם ובעיקר באיזה אופן ניתן לפגוע ולקפח זכות וחירות של אזרח".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *