בתיאום מקרי עם שבוע הספר, דן בית המשפט המחוזי בחיפה בעתירה מנהלית שהגישה אסירה ביטחונית נגד השב"ס, להפעלת ספריה בכלא דמון.
העותרת, ביאן עזאם, שמרצה עונש של 40 חודשי מאסר לאחר שהורשעה בחברות בהתאגדות שאינה מותרת, קשר לגרימת מוות בכוונה, ומגע עם ארגון עוין, ביקשה מבית המשפט להורות לשב"ס ולמדינה להורות על הקמת ספריה בכלא, בהתאם לחוק. בנוסף, ביקשה לפטור אותה מתשלום אגרת אסיר בסך 79 שקלים, בשל מצבה הכלכלי.
עזאם, באמצעות עו"ד יאמן זידאן, הוסיפה ופירטה את כל התנאים בכלא המאפשרים הקמת ספריה, כולל חדר פנוי שיכול לשמש לדבריה כספריה. לטענתה, הנהלת כלא דמון התעלמה מפניותיה, ומדבר באפליה על רקע לאומני ומגדרי. מה שעזאם לא סיפרה בעתירה, זה את העובדה הפשוטה שבכלא כבר קיימת ספריה. נכון, לא נוחה, רוב הספרים מאופסנים בארגזים, אבל עדיין, קיים חדר המשמש ספריה.
ואכן, בשב"ס לא הבינו את פשר העתירה. יש ספריה, טענו, והיצע של ספרים בכמות מספיקה כדי לענות על הצרכים של כל הכלואות באגף. בנוסף, הבהירו, שב"ס מקיים פעילות פנאי, הכוללת עם ספרים, חוברות, תשבצים ומשחקים. אשר למיקום הספריה ומספר הספרים שיוחזקו בה, נטען, מדובר בלב ליבו של שיקול דעת מנהלי, שנתון בידי שב"ס.
השופט, נשיא בית משפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, תהה גם הוא מדוע הוגשה בכלל העתירה, ולא אהב, בלשון המעטה, את התנהלותה של האסירה. תחילה הסביר כי לאחר שבדק את מצבה הכלכלי, הוא אינו מוצא לנכון לפטור אותה מתשלום האגרה הסמלי, ואז התפנה לדון בעצם העתירה ובסיבות למה כלל לא היתה אמורה להיות מוגשת.
כלל יסוד, הבהיר השופט שפירא, הוא שעל העותרת לבוא לבית המשפט בידיים נקיות. למקרא העתירה, המשיך, ניתן להבין כי בכלא אין ספריה, וכי היא נמנעת מהאסירות על רקע פוליטי או מגדרי. "אלא שבדיון שהתנהל בפני", כתב, "התברר כי קיימת ספריה, אלא שלטענת העותרת היא קטנה מדי".
טיעון זה, שהתברר רק במהלך שמיעת העתירה ואינו תואם את כתב העתירה, הכעיס את השופט. "הצגת הטיעון בעתירה מהווה, פשוטו כמשמעו, אי הצגת התמונה המלאה וחוסר ניקיון כפיים שדי בו כדי שהעתירה תידחה על הסף ולו מטעם זה".
הכלל השני, הוסיף שפירא, הוא צמצום בהתערבות של בתי המשפט בניהול הפנימי של הכלא. עצם הבקשה להקצות לספריה חדר מסוים, שיניח את דעת העותרת, קבע, הוא בלבול היוצרות. "נראה כי הבסיס הפשוט אינו נהיר לעותרת ולבא כוחה. האסירות מרצות מאסר. הן נמצאות בכלא דמון…לא במלון יערות הכרמל הסמוך. אין להן זכות לבחור חדרים כאלה ואחרים".
מפקד הכלא, הבהיר השופט שפירא, הוא הסמכות לקבל החלטה מהסוג של היכן תהיה הספריה ומה המקום שיוקצה לה, ולפיכך דחה את העתירה פעמיים. אחת על הסף, בשל אי גילוי כל הפרטים, והשנייה לגופם של דברים, בהיעדר עילת התערבות בניהול הכלא.
