שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בבני ברק, יעקב שקד, פסק בחודש שעבר בסוגיה תקדימית שנדונה בפניו: מבנה שמשמש מעין מלון בן 56 דירות ודירות סטודיו בבני ברק, למרות שהיתרי הבנייה במקום מאפשרים לו שבע דירות בלבד.
השופט גזר על הנאשם שבפניו קנס בסך 100 אלף שקלים והוציא צו סגירה לבניין, לא לפני שדן בסוגיה התקדימית: האם בעבירה של שימוש חורג במקרקעין ניתן להרשיע כאשר המאשימה לא מוכיחה שימוש בבניין בפועל – על ידי מגורים למשל – או שמא ניתן להרשיע גם בהיעדר הוכחה כזו, נוכח העובדה שמדובר בבניין לא חוקי? וגם: האם כך מתגבשת עבירת "שימוש" ללא השימוש ה"קלאסי"?
הנאשם הראשי בפני השופט היה אפרים פרומוביץ', שהורשע בשימוש ללא היתר ובניגוד לתב"ע, אולם זוכה מעבירה של בנייה ללא היתר. סנגורו של הנאשם, עו"ד גדי רחמים, ונציגת התביעה עו"ד יעל מרמור בשם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני ברק, הגיעו להסדר טיעון חלקי לגבי גובה הקנס – 100 אלף שקל ב-50 תשלומים שווים של 2,000 שקל, אולם בנוגע לצו הסגירה למקום טענו הצדדים באופן "פתוח".
בעוד שהתביעה ביקשה מקסימום של שלושה חודשים עד הסגירה, הסנגור ביקש ארכה של שלוש שנים על מנת שמרשו יוכל לתקן את הדברים, להגיש בקשות ותוכניות מסודרות, הליכים שעשויים להימשך זמן רב. כמו כן טען הסנגור לתום לב מצדו של פרומוביץ', ובין היתר הוסיף כי כיום מתגוררים במקום אנשים קשי יום, המשלמים 1000 שקל כל אחד עבור שכירות בבניין.
יש לציין כי בעבר פעל הבניין במתכונת של בית אבות ורק לאחר מכן עבר למתכונת של שכירות רגילה. השופט שקד ציין בגזר הדין, כי "הפרת חוקי התכנון והבנייה הפכה לחזון מפרץ ובית המשפט אף כינה אותה לא אחת 'מכת מדינה'". כאמור, הוא גזר על פרומוביץ' את הקנס עליו הוסכם ופסק לצד זאת כי יוצא צו סגירה למקום תוך פרק זמן של תשעה חודשים.
