 |
| הפרארי של אלי אקנין. אחת ממכוניות היוקרה שנתפסו והוחזרו |
בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה להחזיר רכוש שנתפס בסכום של 50 מיליון שקל לאלי עקנין – אחד החשודים שנעצר בפרשת "ההנדסה החברתית", הונאות ועוקצים כנגד חברות בחו"ל. בית המשפט דחה ערר שהגישה המדינה על החזרת התפוסים וקבע כי אין חשד סביר למעורבות עקנין בפרשה, על אף שנעצר בחודש שעבר לצד 20 חשודים נוספים בעבירות מרמה, זיוף, התחזות והלבנת הון, במסגרת ארגון פשע כביכול.
עקנין עלה עם משפחתו מצרפת בשנת 2006, ורכש בארץ נכסים בעשרות מיליוני שקלים. במהלך החקירה בחודש שעבר ועם מעצרו בחשד להונאות בחו"ל, ביקשה המדינה להקפיא ולרשום עיקולים על רכוש שלו, בשווי 52 מיליון שקל. הרכוש שהוקפא כלל שלושה נכסי נדל"ן – בהם ביתו ברעננה בשווי 22 מיליון שקל ובית במגדלי יו בשווי תשעה מיליון שקל. עוד נתפסו מידי עקנין מכוניות יוקרה: אסטון מרטין שרכש לפני שלושה חודשים בשני מיליון שקל במזומן, מכונית פרארי אדומה, וכן אופנועים, שלוש יאכטות וכלי שיט, שעונים בשווי שלושה מיליון שקל, כסף מזומן וכספים בחשבון הבנק. לאחר שבוע במעצר, שוחרר עקנין ונדרש להפקיד עוד כ-800 אלף שקל.
סנגורו של עקנין, עו"ד יניב שגב, ביקש החודש לבטל את תנאי השחרור, להסיר עיקולים ולהשיב לעקנין את כל רכושו, מאחר שאין חשד סביר לעבירות אליהן נקשר. שופט בית משפט השלום בראשון לציון, עמית מיכלס, קיבל את הבקשה ושיחרר את כל הרכוש, למעט מכונית אחת שנרכשה לאחרונה.
נציג היחידה לחקירות הונאה בלהב 433, רפ"ק יניב שמול, הציג מסמכים בניסיון לבסס טענה כי עקנין הוא האדם המכונה "הקטן", המעורב לכאורה בהונאות בינלאומיות, ואשר כינויו "הקטן" מוזכר בשיחה מוקלטת בין עד המדינה בפרשת ה"הנדסה החברתית" לחשודים אחרים.
בתמיכה לטענה כי עקנין הוא "הקטן", הציגה המשטרה פתק שנתפס באחת היאכטות שלו, בו מופיעה המילה "קטן", מוקפת במלבן. עקנין לא התכחש לאותה פיסת נייר, אך טען כי מדובר בשרטוט של פאנל (אריח רצפה). השופט מיכלס ציין כי לפי נתונים נוספים שנרשמו בפתק (מידות ומספרים), לא ניתן לסתור את טענתו – ומכאן שהחשד כי הוא "הקטן" המוזכר בהאזנות הסתר "נשען על כרעי תרנגולת".
מעניינת עוד יותר דחיית טענת המדינה בעניין עבירות הלבנת ההון שיוחסו לעקנין. "במסגרת החקירה התברר שלמשיב נכסים ב-50 מיליון שקל. לא ברור כיצד נכסים אלה הוכנסו ארצה, אנו רוצים להבין כיצד הם הוחדרו לישראל", טען רפ"ק שמול. עו"ד שגב הזכיר מנגד: "כעולה חדש, עקנין קיבל פטור במשך 10 שנים מדיווח על הכנסות מחו"ל, והוא לא חייב לספר כלום על הכסף שלו. המדינה מתקוממת על כך שהוא שמר על זכות השתיקה לגבי נכסיו", אמר הסנגור, "מדובר ב-50 מיליון שקל שלא 'נצמחו' בארץ".
הסבר קצר: משנת 2007, לצורך עידוד העלייה לישראל, נקבע בפקודת מס הכנסה "מקלט מס" לעולים חדשים למשך עשור, שאכן זכה לביקורת כפתח חוקי המאפשר הלבנת הון זר בישראל. הפקודה קבעה פטור ממס ומדיווח לתקופה של 10 שנים, על כל סוגי ההכנסות שמפיק העולה החדש מחוץ לישראל: הכנסות עבודה, עסק, ריבית, דיווידנד, שכירות ואף רווחי הון ממכירת נכסים בחו"ל.
 |
| עו"ד יניב שגב |
המשטרה חושדת כי מקור העושר של עקנין נצבר בחלקו בעבירות הונאה, וציינה כי בשנת 2012 הוגש נגדו בצרפת כתב אישום בגין עבירות כלכליות ב-10 מיליון אירו. סנגורו טוען כי העבירות בגינן נשפט הן מתחום המס ופשיטת הרגל. המדינה מנהלת מגעים עם צרפת לקבלת החומרים, אולם בשלב זה טענתה היתה כי החשוד עבר על חוק איסור הלבנת הון בישראל עקב אי-דיווח על הכספים שהכניס למדינה (לפי סעיף 3ב'). "זה שהוא עולה חדש, לא מאפשר לו להעלים את הונו ולבצע עבירות של קניית נכסים במזומן או רישום נכסים על שמות בני משפחה וחברות זרות", טען רפ"ק שמול. לדבריו, החשד להלבנת הון מתחזק לאור העובדה שרכישת נכסי הנדל"ן והרכבים על ידי החשוד בוצעה במזומן. המדינה סבורה שהכסף אינו כשר, או הוכנס לארץ בדרכים לא כשרות – אך בית המשפט קבע כי נציגי המדינה לא הצליחו לבסס ראיות לכך.
השופט מיכלס כתב כי "נוכח העובדה שמדובר בעולה חדש, והעובדה שמדובר בנכסים שנקנו לפני כ-10 שנים עם עלייתו לארץ, והעובדה שהוא לא חויב להצהיר על נכסיו, אין חשד סביר להלבנת הון".
בעקבות ערר המדינה לבית משפט מחוזי, קבע גם השופט אברהם יעקב: "לא הונחה בפניי תשתית ראייתית לביצוע עבירות הלבנת הון. לא הוצגה כל ראיה המלמדת על כך שהמשיב דיווח כך או אחרת, או נמנע מדיווח שהיה חייב בו כאשר עלה לארץ". עוד ציין השופט כי "הרוב הגדול של העסקאות הן עסקאות מקרקעין שלצורך ביצוען בוצעו העברות בנקאיות מבנקים בחו"ל לישראל. במקרה כזה חובת הדיווח אינה על המשיב, אלא על הבנק אליו הועברו הכספים".
עו"ד שגב מסר בתגובה: "כסף סופרים במדרגות".
