איזה מין עונש

טרנסג'נדריות. הדבר הבא במאבק זכויות אדם באמריקה

חבורה צעירה של בחורים שסיימו בילוי וישבו בקיוסק במרכז תל אביב פגשו שם שתי צעירות בנות 23 ו-20, והתחילו איתן. אחד הבחורים עלה עם אחת הבנות לביתה הסמוך. כשגילה שמדובר בטרנסג'נדרית, יצא מהבית והתחיל לקלל ולצעוק: "זונות", "קוקסינלים". התפתח ויכוח. בינתיים, בחור אחר מהחבורה דיבר עם הבחורה השנייה, טרנסג'נדרית אף היא, וקיבל גם הוא הזמנה לבוא לדירה. שם, לטענתו, שתי הטרנסיות ביצעו בו אקט מיני ו"נתנו לו טיפול" שהוא לא היה מעוניין בו, בניגוד לרצונו, בזמן שהיה שתוי.

לפי כתב האישום שהוגש נגדן, אחת הטרנסג'נדריות דחפה אותו למיטה, חשפה את שדיה וניסתה לנשק אותו על פיו. הוא הסיט את פניו, ניסה לקום וביקש ממנה להפסיק, אבל אז התיישבה לידו על המיטה גם הצעירה השנייה. בעוד הראשונה פותחת את מכנסיו, השנייה אמרה לה לבצע בו מין אוראלי. לפי כתב האישום, הבחור שב וביקש מהן להפסיק, אבל הן התעלמו, והצעירה שעודדה את חברתה להמשיך, חשפה את שדיה ואמרה לו: "אתה לא יוצא מפה עד שאתה גומר".

חלפו להן עוד מספר דקות עד שהן נתנו לו לקום מהמיטה, ואחת הצעירות באגרסיביות דחפה אותו אל מחוץ לדירה כשמכנסיו עדיין מופשלים – כך לפי כתב האישום.

בית משפט המחוזי בתל אביב גזר על השתיים שמונה חודשי מאסר בפועל בגין מעשה מגונה בצוותא, לאחר שהודו במסגרת הסדר טיעון ושילמו כל אחת פיצוי של 10,000 שקל לצעיר.

עו"ד נאוה בירנבוים-דהאן

עסקת הטיעון לא כללה עונש מוסכם. התביעה ביקשה 15 חודשי מאסר, בעוד שהסנגורית, עו"ד נאוה בירנבאום דהאן, הפנתה לתסקירי שירות המבחן, שהמליץ על פיקוח לשנה ללא עונשי מאסר בפועל עקב נסיבות חייהן והחשש הרב שהן הביעו מפני ריצוי מאסר כטרנסג'נדריות בכלא.

שופטי בית המשפט המחוזי – גלעד נויטל, מאיר יפרח וגיליה רביד – כאמור, לא קיבלו את עמדת גורמי הטיפול להסתפק בעבודות שירות, והדגישו את חומרת מעשיהן המחייבים הרתעה בגלל "הפגיעה המשמעותית והקשה באוטונומיה של המתלונן בכך שביצעו בו מעשה מגונה בוטה ומסליד חרף בקשותיו כי יניחו לו".

עם זאת, לאור גילן הצעיר של השתיים, העובדה כי הן סבלו בעצמן מדחייה והתעללות בשל זהותן המגדרית, העובדה שעברן נקי ושתנאי מאסרן צפויים להיות קשים, בחר בית המשפט בקצה הנמוך של "מתחם הענישה ההולם", שנקבע כבין 8 ל- 15 חודשי מאסר.

עו"ד דהאן ערערה לבית משפט העליון בטענה שהשופטים שגו בהתעלמותם מהמלצת שירות המבחן, ומכך שלמעשה המגונה קדם קינטור מצד חברו של המתלונן, שגידף את הנאשמות והתגרה בהן. הסנגורית טענה גם, כי הצעיר עלה לדירה מרצונו וכי הנאשמות לא הפעילו כלפיו אלימות או כוח פיזי.

הערכת מסוכנות שהוגשה לבית המשפט בעניינן של הצעירות קבעה, כי הן מתמודדות עם קשיים וטראומות מן העבר ומתקשות להבדיל בין מיניות בריאה למיניות מנצלת ופוגענית. גורמי הטיפול שיבחו את התהליך השיקומי שהן עוברות, אבל העריכו כי הן זקוקות עוד ל"הליך טיפול אינטנסיבי לחיזוק דימויין העצמי".

כלא נווה תרצה (צילום: אתר שב"ס)

שופטי בית המשפט העליון – אסתר חיות, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל – הכריעו כי הנאשמות לא ייכלאו למאסר בפועל, והמתיקו את עונשן ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. זאת אף שהדגישו כי "העבירה אכן קשה ומעוררת סלידה ואין להקל בה ראש". השופטים ציינו כי "מינו של הפוגע אינו נושא משקל, וברי כי גם עבירות מין שמבצעות נשים כלפי גברים, כפי שאירע במקרה דנן, יש בהן כדי לגרום פגיעה קשה וחמורה בגופו ובנפשו של נפגע העבירה". בית המשפט אף מתח ביקורת על טענת הסנגורית, לפיה "לא הוכח כי מעשיהן הסבו למתלונן נזק של ממש". "מעשים מגונים הם מסוג העבירות שהנזק טבוע בהן, וקיומו הוא בבחינת הנחה שאינה צריכה הוכחה", כתבו.

עם זאת, הם גם קבעו כי "שיקולים כבדי משקל" מטים את הכף לטובת הקלה בעונשן, ובהם "מצבן המגדרי הייחודי אשר בגינו יאלצו לרצות את המאסר מאחורי סורג ובריח בתנאי הפרדה קשים", הקשיים שחוו לאורך חייהן, עברן הנקי והשיקול השיקומי.

בשיחה עם "פוסטה אמרה עו"ד דהאן: "השתיים נמצאות בתהליך שינוי מין שהחל בגילאי העשרה, והן עצמן חוו פגיעות מיניות לא אחת בגלל שהן היו בחורים שנראים כבחורות. הסטוריית החיים שלהן קשה, וגם האירוע הזה התחיל בהערות סקסיסטיות ובפרובוקציה כלפיהן בגלל שהן נתפסו  כחריגות בעיני הבחורים. המעשה שלהן הוא מעשה פלילי, אך גם החבורה התנהגה אליהן בצורה פזיזה וגסת רוח.

"לעובדה שהן טרנסג'נדריות יש משמעות – עונש מאסר עבורן הוא חמור יותר פי כמה. מדובר היה במאסר ב'נוה תרצה', אך כאשר הן אינן שייכות בצורה מלאה לקבוצת האסירות, ואמורות היו להיות מוחזקות בתנאי הפרדה ובידוד כדי 'לא להתערבב' באוכלוסיית האסירות הרגילות. לכן בית המשפט לקח בחשבון שהעונש יהיה  קשה מאוד, בשעה שמדובר בבחורות צעירות שהן לא עברייניות ועם צפי לשיקום".