אחיות בתי חולים ועו"סים מכרו לחברות סיעוד מידע על חולים

החולים יהיו נוחים לשכנוע (אילוסטרציה: FREEPIK)

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים סיימה לאחרונה חקירת פרשה של סחר נרחב במידע רפואי רגיש על חולים ומטופלים. במסגרת החקירה נחקרו 10 מעורבים, ביניהם עובדים סוציאליים, אחים ואחיות בבתי חולים, עובד קופת חולים, מנהלים וסוכנים בחברות שירותי סיעוד וטלרפואה וסוחרים במידע. על פי החשד, כל אלו היו שותפים למכירת מידע רפואי על מטופלי בתי החולים וקופת החולים. חברות הסיעוד ושירותי הטלרפואה רכשו את המידע על מנת לבצע שיווק ממוקד למטופלים.

ממצאי החקירה הועברו למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לצורך בחינה וגיבוש המלצה להגשת כתבי אישום.

החקירה נפתחה בעקבות תלונת מטופל שהגיע לבדיקה בבית חולים, ובעקבותיה קיבל שיחות טלפון מחברות המציעות שירותים לקראת ניתוח שאמור היה לעבור.

בעת קבלת טיפול במוסד רפואי נוצר מידע אישי רגיש אודות המטופלים, הכולל פרטי קשר, המחלקה בה הם מקבלים טיפול, קופת חולים בה הם חברים, היקף הביטוח, גילם, פרטי האשפוז והטיפול שניתן, סוג הניתוח ועוד. למידע זה משמעות כלכלית רבה עבור חברות המציעות שירותי סיעוד לקשישים לאחר ניתוח. המטופלים זכאים לשירותי סיעוד אלו בחינם מהמוסד לביטוח לאומי, ועל כן מתקיים "מירוץ" בין החברות להגיע אל המטופל ראשונות, כדי לזכות בעסקה שהשכר בצידה ודאי.

על פי החשדות, עובדים בבית החולים או קופת החולים, בעלי גישה למערכות מידע, מסרו למתווכים מידע חסוי ופרטי אודות מטופלים. המתווכים התקשרו עם חברות שירותי סיעוד ושירותי טלרפואה, והעבירו אליהן רשימות פרטי קשר של לקוחות פוטנציאליים ("לידים"). חברות אלה פנו לאותם אנשים על מנת לשווק להם את שירותיהן, תוך שהם מנצלים מידע פרטי רפואי רגיש אודות הקשישים.

ערכם של "לידים" אלו בשוק גבוה, משום שהם "לידים חמים" המהווים מידע אישי עדכני על אדם בזמן שהוא נדרש לטיפול רפואי או מגיע למצב סיעודי וזקוק לשירותי סיעוד, ואז סיכויי ההצלחה של החברה הפונה למכירת השירות הם גבוהים. במצב זה החולים לא בהכרח יקבלו את ההצעה הטובה ביותר, והם יהיו נוחים יותר לשכנוע. הסחר ב"לידים" באופן הזה גם פוגע ביכולת התחרות של החברות שלא מפרות את החוק.

המעורבים בפרשה פעלו לפי החשד במשך כשלוש שנים עד לגילוי המעשים בחקירה, אשר לוותה על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. מנהלת החקירה – הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים היא הרגולטור האחראי להגנת מידע אישי בישראל. רמו"ט מקיימת פיקוח על גופים ציבוריים ופרטיים המנהלים מאגרי מידע, מטפלת בתלונות, מטילה קנסות מינהליים וחוקרת עבירות פליליות בתחום של דליפת מידע מסווג ופגיעה בפרטיות. בין החקירות הבולטות שניהלה – דליפת מרשם האוכלוסין של ישראל והפצתו ברשת באמצעות תוכנת "אגרון".

נכון לעכשיו, רמו"ט אינה מוסרת פרטים על החשודים בפרשה הנוכחית.

עו"ד אלון בכר, ראש רמו"ט: "רמו"ט רואה בחומרה רבה סחר במידע אישי רפואי וניהלה חקירה מקיפה בנושא. שוב גילינו, כי הוצאת מידע פרטי ממאגרי מידע נעשית פעמים רבות על ידי אדם שהינו מורשה לגשת אל המידע לצרכי עבודתו. ישנה רגישות מיוחדת בסיטואציה הרפואית, כשהחולים מפקידים את בריאותם ואת אמונם בידי המערכת. חובת השמירה על פרטיות החולים מצד עובדי הממסד הרפואי הינה מהחשובות שישנן, ויש לעשות מאמצים רבים על מנת שמידע זה לא ייחשף לגורם חיצוני שאינו מורשה לקבלו".

עו"ד אפרת חשן-מנדל, מנהלת החקירה, הדגישה: "חוק הגנת הפרטיות חל גם על החברות המסחריות, וחברות שייקנו מידע רפואי שהושג ללא הסכמת החולה צפויות גם הן להליכי אכיפה כנגדן מצד רמו"ט".