 |
| תת אלוף אופק בוכריס |
לתת אלוף אופק בוכריס אין סיכוי לזיכוי.
התקשורת שפטה והוקיעה אותו על עמוד הקלון, צלבה אותו על צלב. למערכת השיפוט הצבאית אין רצון או יכולת לבצע חקירה יסודית, ממצה; לעמת את הנאשם והמורשע עם המאשימות והמרשיעות. הצגתו בתקשורת באופן רשלני, מוטה ומגמתי, שולל מראש כל אפשרות למשפט דעת הקהל ובית המשפט באופן נקי וענייני, על הבסיס המוצק של העובדות ולא על בסיסן הרעוע של גרסאות. שתי המערכות הן בבחינת כלים שלובים.
ה"עליהום" התקשורתי, כפי שניתן להיווכח במהדורות העיתונים, בחדשות הרדיו ובאתרי האינטרנט בסוף השבוע, לא מותיר כל ספק: בוכריס אשם. בוכריס פושע. לבית הדין הצבאי לא נותר אלא לחתום על פסק הדין ולגזור את עונשו.
הקלות הבלתי נסלחת של הטחת אשמה, שנייה אחת בלבד לאחר הגשת תלונה של חיילת, גם אם קיימות סתירות מהותיות בגרסתה, בטרם ניתן למואשם באינוסה להפריך את האשמה ולהציג ראיות העשויות להוכיח את חפותו – או לכל הפחות להאשימו בסעיף שחומרתו פחותה באופן מהותי ומשמעותי מהאשמתו ומהרשעתו באונס – בהחלט מקוממת.
דמו של הנאשם כבר שפוך. שמו הטוב קועקע. העתיד שלו מאחוריו. האופק שלו חסום. קריירה צבאית מזהירה, שנמצאה במגמת נסיקה, התרסקה באחת.
העצמת עדותה של חיילת בבית הדין הצבאי, באמצעות עדות ספוגת דמעות, משפיעה על בית הדין, שלא יכול ולא יודע להבחין בין דמעות של צער, כאב ומצוקה, לבין דמעות תנין, שאינן אלא מצג שווא של בכי.
כאשר התקשורת חורצת את דינו של חשוד, מרשיעה אותו ואף גוזרת את דינו, יש בכך השפעה, גם אם מוכחשת, על השופטים; הם לא יכולים לאטום אוזניהם מההד הרם והצורם של התקשורת. משפיטתה. משחיטתה.
 |
| עו"ד נוגה ויזל |
הנאשם, מושא התלונה, תמיד ייחשב שקרן. יגידו: בידיו הכוח. הסמכות. מיקומו הגבוה בסולם הדרגות. הוא ניצל מרות. מה יגידו השופטים חסרי הניסיון בשיפוט בנושא עבירות מין, כאשר כדור שלג לוהט מתגלגל לפתחם? יש להם ניסיון בהגעה להסדרי טיעון, אשר לא בהכרח נותנים תוקף לביטוי משפט צדק; על פי רוב, הסדרים אלה נועדו להסיר את הנושא מעל סדר היום התקשורתי ומשולחנה של מערכת התביעה הצבאית.
בשל חשיבות הנושא וההשלכה העצומה, הדרמטית, שעשויה או עלולה להיות לו על המשך הקריירה הצבאית המזהירה והמפוארת של תת אלוף בוכריס בכלל ועל המשך חייו התקינים שלו ושל משפחתו בפרט, יש להפקיע את הנושא מבית הדין הצבאי. אם הוא יידון ויתברר בו – אין לאופק בוכריס שום סיכוי. הרשעתו ודאית.
באווירה רוויית "רחש חשדות ודבר אשם", כמאמר המשורר, תת אלוף אופק בוכריס לא יכול ליהנות מחזקת החפות עד שלא הוכחה אשמתו. אפילו מהספק הוא אינו יכול ליהנות, כאשר תווית אנס מוטבעת כאות קין על מצחו ודימוי כל אנס דובק בו ככתם בל יימחה.
יש לומר לממהרים לערוף את ראשו: הניחו את המאכלת מידכם והניחו לאיש להיאבק על שמו ועל חפותו במה שהוא הגדיר כ"קרב חייו".
