גרושה, היזהרי: צו עיכוב יציאה נגדו עלול לעלות לך ביוקר

הוא היא והטרמינל (צילום: keoni cabral עפ"י cc)

הנה סיפור שבמרכז לזכויות הגבר ישמחו לקרוא: גבר, איש עסקים, התגרש מאשתו הבזבזנית וחתם איתה על הסכם גירושין נדיב למדיי. אבל שלושה ימים לפני שהיה צריך לטוס לפגישה עסקית קיבל צו עיכוב יציאה מהארץ, שנסמך על שקרים וחוסר תום לב של האישה. הוא תבע אותה בחצי מיליון שקל על נזקים, טרטורים ועוגמת נפש. בבית המשפט לא הוכחו הנזקים, אבל על השאר היא חויבה ועוד איך. מה שמשמח: 72.5 אלף שקל הוא שווי הטרטורים והעוגמה. מה שמתסכל: היא לא תוציא שקל מכיסה. למה? כי במסגרת הגירושין הוא התחייב לשלם לה רבע מיליון שקל, אז הוא רק יקזז.

ולחדשות בהרחבה: לפני שנתיים התגרשו האדון והגברת (א' ו-ג', לקיצור). הוא התחייב לקנות לה ולבנם דירה, ולתת לה 250 אלף שקל – הכל תוך שנה. חתמו על הסכם, ניסו שלום בית וחזרו לגור יחד, אבל זה לא עבד וחמישה שבועות אחרי החתימה נפרדו סופית. חודש אחרי כן התחילו הצרות. עוה"ד שלו ביקשה מעוה"ד שלה שג' תואיל ותחזיר לו 24 אלף שהוציאה עבור הבן המשותף והבת שלה, קניות שעשתה בכרטיס האשראי שלו ועוד. עברו חודשיים, וג' ביקשה וקיבלה צו עיכוב יציאה נגדו בגלל חוב של 13 אלף ובגלל שהוא איים שיברח מהארץ. הכל, כמו שאומרים, לטענתה.

הרשמת קבעה שג' תעביר לא' את הצו תוך שלושה ימים, אבל לה זה לקח חמישה ימים – כלומר, שמונה ימים לפני שא' היה אמור לטוס לסין לפגישה עסקית חשובה. משום מה, אולי מההלם, את הבקשה לביטול הצו ג' הגיש רק יום אחרי מועד הטיסה המתוכנן. כדי להוכיח שאין לו חוב, סיפר שג' גנבה לו צ'קים, תוך זיוף החתימה שלו, בסכום כולל של 37.5 אלף שקל. ג' גם הודיע שהתלונן עליה במשטרה, וסיפר שבגלל ביטול הנסיעה שלו לסין נגרם לחברה שבה הוא שותף נזק במאות אלפי דולרים.

לאחר כמה חודשים א' הגיש נגד ג' תביעה בסך כ-540 אלף שקל: על 22.5 אלף בצ'קים שהיא לקחה לו והפקידה בחשבון שלה, 16.4 אלף על כל מיני תשלומים וקניות שעשתה בכרטיס שלו, ו-500 אלף על נזקים שגרמה לו בגלל הצו ושעות העבודה שאיבד כדי לטפל בביטול הצו. הכל לטענתו, כמובן. ג', להגנתה, טענה שאת ה-16.4 אלף א' נתן לה במתנה והיא לא הבטיחה שתחזיר לו אותם. על השאר אמרה שא' לא הוכיח שנגרם לו נזק, ושבזה הוא רק מנסה להתחמק מתשלום רבע מיליון השקלים.

על ה-22.5 אלף לא היה ויכוח שג' צריכה להחזיר ולכן – עוד לפני שהתחיל לפרט מי יקבל מה בסוף – קבע בשבוע שעבר השופט נפתלי שילה, סגן הנשיאה של ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב, שהסכום יקוזז מהרבע מיליון שא' חייב לג'. בקשר ל-16.4 אלף החליט השופט שא' לא הוכיח – ולפעמים גם לא ניסה – שום רכיב מכל ההוצאות שנכללו בסכום, ולכן דחה את התביעה לגביו. כשהגיע השופט שילה לדיון על חצי המיליון, הוא כבר לא חסך מג' את שבט לשונו:

"האישה הודתה כי לא היתה כל הצדקה לפתיחת תיק הוצל"פ בגין חוב מזונות", אמר, "שעה שהיא כבר גבתה באמצעות המחאה של האיש סך של 15,000 שקל. תיק ההוצל"פ נפתח, אם כן, בחוסר תום לב משווע. האישה הודתה בחקירתה כי לקחה המחאות אלו 'בטעות' ולכן לא היתה קיימת יתרת חוב במועד פתיחת התיק.  בדבריה אלו, מודה האישה כי לא הצהירה אמת. זאת ועוד: לא היתה כל הצדקה לבקש את עיכוב יציאתו מהארץ, שעה שידעה היטב כי האיש  שותף בחברה, משתכר היטב ויש בבעלותו בית השווה בין שבעה לשמונה מיליוני שקלים".

באשר לנזקים שג' טען שגרמה לו, קבע השופט שילה כך: "האישה ידעה כי לצורך עסקיו, האיש מרבה לנסוע לחו"ל וכי הנסיעות חשובות לו לצורכי עבודתו. האישה אישרה בחקירתה כי לא שמעה מהאיש שהוא מתכוון לעזוב את הארץ לצמיתות והיא טענה כי 'הוא מסוגל לעשות הכל. הוא אדם לא צפוי'. דהיינו, האישה מודה כי לא אמרה אמת, שעה שטענה בבקשתה כי הוא אמר לה שיעזוב את הארץ לצמיתות". וסיכם: "התנהלות האישה היתה שלא כדין".

במיוחד התקומם השופט על צו עיכוב היציאה נגד א'. "לא היתה כל הצדקה להגשת הבקשה לעיכוב יציאה, והיא הוגשה תוך שימוש לרעה בהליכים משפטיים", קבע שילה, "זכות היציאה מן הארץ היא זכות יסוד חוקתית. יש לעשות שימוש באמצעי קיצוני וחריף זה, רק כאשר לא ניתן לעתור לסעד חמור פחות. האישה יכולה היתה ללא קושי לעקל את משכורתו, את חשבונות הבנק שלו  או את ביתו. על זוכה המבקש בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, לקחת בחשבון שאם יתברר כי לא היתה הצדקה להגשת הבקשה ונגרמו לחייב נזקים, הוא יישא בתשלום  הנזקים ויפצה את הנפגע".

ועוד הוסיף השופט, בהתייחסות לעובדה שא' הוא איש עסקים, ש"הטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד איש עסקים, שיש לו עסק פעיל בישראל, בית בישראל ואף שתי בנות ובן, היא מעשה שלא יעשה בנסיבות מקרה דנן. מאחר והאיש מחזיק במחצית ממניות החברה, ניתן לומר כי  בעקיפין ובעקבות 'הרמת מסך הנזק', אם החברה ניזוקה אף הוא ניזוק". אבל עם כל זה, השופט קבע שא' לא הוכיח שנגרם נזק לחברה בגלל הצו, ולכן את הרכיב הזה בתוך תביעת חצי המיליון דחה.

מצד שני, שילה לא התעלם כלל מעוגמת הנפש שנגרמה לא' – רכיב שבתי-משפט נוטים לרוב להמעיט מערכו. "אני מקבל את טענתו של האיש כי נגרם לו נזק כספי עקב  'הריצות' והפניות להוצל"פ בגין הגשת הבקשה לעיכוב יציאה, שכאמור לא היה לה כל בסיס. יש לזכור כי מדובר באיש עסקים, ואיהגעה לפגישה עסקית שנקבעה מראש גורמת לעוגמת  נפש ואי-נעימות רבה במיוחד".

בסיכום החלטתו פסק השופט שילה לא' את 22.5 אלף השקלים, כאמור; עוד 20 אלף שקל עבור אובדן שעות עבודה ושכר הטרחה שהוא נאלץ שילם לעורך הדין לצורך ביטול הצו הלא מוצדק; ועוד 30 אלף שקל פיצוי בגין עוגמת נפש שג' גרמה לו בגלל הצו הלא מוצדק. את כל הסכומים, כמו שאמרנו בהתחלה, הוא יקזז מ-250 האלפים שהוא חייב לה.