ב-4 בנובמבר התקבלה במשטרת שפרעם תלונה מבני משפחתו של חלל צה"ל, על אדם שפרסם ברשתות חברתיות צילומים של חללי צה"ל בני העדה הדרוזית, לצד מלל גזעני. בין הצילומים שפורסמו על ידי אותו אדם היה זה של דניאל ראשד ז"ל, לוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני, שנפל ב-7 באוקטובר בקיבוץ נחל עוז, קרוב משפחתם של המתלוננים.
מחקירת המשטרה עלה, כי כאשר קרוב משפחתו של ראשד פנה לאותו אדם בבקשה שיסיר את תמונתו, החשוד איים לפגוע בו תוך שכינה את הדרוזים "בוגדים".
עם קבלת הדיווח החלו השוטרים בחקירה מואצת, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים, עד שהגיעו לזהות החשוד – אברהים קטוש (23), סטודנט לרפואה מהכפר הפלסטיני בתיר שבחברון.
ב-8 בנובמבר, לאחר שיתוף פעולה בין שוטרי המחוז הצפוני ומשטרת מחוז שי וצה"ל, החשוד נעצר בביתו בחברון והועבר לחקירה במשטרת שפרעם.
אתמול, עם סיום שלב החקירה, יחידת התביעות של המחוז הצפוני הגישה לבית משפט השלום בעכו כתב אישום ובקשה למעצרו של קטוש עד תום ההליכים (26 נובמבר).
כתב האישום מפרט כיצד קרוב משפחתו של דניאל ראשד ז"ל, פרסם באפליקציית סנאפ-צ'אט צילום לזכרו. בצילום נראים שני אנשים מאחור, כשגבו של אחד עטוף בדגל ישראל והשני בדגל העדה הדרוזית.
בתגובה, כך נטען, הנאשם הגיב על התמונה שפורסמה: "זה מה שיקרה למי שנכנס ונלחם בתושבי המדינה ואזרחי פלסטין. אינשאללה ימחקו אתכם וכל אחד שתומך בכיבוש".
לאחר שקרוב המשפחה ראה את תגובת הנאשם, הוא פנה לקרוב משפחה אחר של ראשד, גם הוא קטין, וזה פנה אל הנאשם ושאל מדוע הוא מתבטא כך. לפי כתב האישום, בתגובה הנאשם שלח לו תמונה בה נראה לוחם חמאס חמוש מחזיק בידו נשק כאשר על התמונה כתוב "הירגו אותם בעודכם מחנכים אותם".
עוד עולה מכתב האישום, כי בתכתובת של הנאשם עם קרוב משפחה נוסף (ר'), הוא כתב לו: "הבהרה לכל הדרוזים השרמיטים".
ר': "הם מתו בישראל לא בעזה מבקש ממך לא לרדת על הדרוזים ועל הצבא".
הנאשם "חביבי זה הלך לעזה להילחם".
ר': "הוא מת אלוהים ירחם עליו הוא קרוב שלי מה תעשה?".
הנאשם: "אתה נראה מכובד אבל כל אחד שירים נשק על הפלסטינים ארעיד את האדמה שלו לא מעניין אותי דרוזי או יהודי".
ר': "תגיד את האמת מאיפה אתה?".
הנאשם: "אני לא מבין איך בגדתם בערבים ועובדים אצל היהודים". אחר כך המשיך הנאשם: "אני משפרעם. אתה לא יודע שכולנו בפנים (מתכוון לערביי ישראל, ו.ג) חמאס פלסטינים".
בהמשך שלח הנאשם צילום של חייל ישראלי שכוב על הקרקע מתבוסס בדמו, כאשר אדם שזהותו אינה ידועה דורך על ראשו של החייל. בצילום נוסף ששלח נראה סגן אלוף סלמאן חבקה, מפקד גדוד 53 בעוצבת ברק, שנפל בקרב בעזה ב-2 בנובמבר, לצד הכיתוב: "דרוזים, קצין שנפטר יחד עם דניאל ראשד, אנחנו הורגים חיילים לא ילדים".
מכתב האישום עולה כי בצילום אחר נראים מחבלים רעולי פנים במדי חמאס עם סרט ירוק על הראש וכיתוב שמהלל את הלוחמים ומסתיים במשפט: "תנו לנו את עזה כולל מה שיש בה ואלו שבה".
בצילום אחר מחבלים חמושים נראים במנהרה לצד הכיתוב: "הסיפור שלי אתכם לא עדתי ולא כי אתם דרוזים, הבעיה שלי אתכם כי אתם בוגדים ובצבא הכיבוש".
בכתב האישום נטען, כי כאשר קרוב משפחה אחר פנה לנאשם וביקש ממנו לכבד את המנוח, הנאשם קילל אותו ואיים: "יא דרוזי שר*** יא כובש, מחר נתפוס אותך תכין את עצמך… וגם הכובש, יא דרוזי יא משת"פ".
כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ואיומים. תיק החקירה נשען על עדויות קטינים קרובי משפחתו של החייל המנוח שהתכתבו עם הנאשם באפליקציה, כמו גם פריקת הטלפון שלו וצילומי התכתבויות.
הנאשם שמיוצג על ידי עו"ד ראשד דראושה טען בחקירתו כי תחילה ניהל את השיחות אך בהמשך התכתב איתם אדם אחר.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל אשר שכלה במהלך מלחמת חרבות ברזל 59 שוטרים ולוחמי מג"ב מבינה את כאבם של בני משפחות החללים ופועלת כנגד כל אדם אשר פוגע בזכר החללים".
ברית הדמים
אומץ הלב של הלוחמים מהעדה הדרוזית ונפילתם בקרבות הקשים, לא רק העלה לכותרות מאז פרוץ המלחמה את "ברית הדמים" המפורסמת אלא גם הדהד שוב את השאלות על מקומה של החברה הדרוזית במדינת ישראל, ומעמד בני העדה על רקע חוק הלאום.
במלחמה שילמו בחייהם מספר לוחמים: סא"ל סלמאן חבקה, סא"ל עלים סעד, רב סרן ג'מאל עבאס, סמל ראשון עדי חרב, וסמ"ר דניאל ראשד.
יש לציין כי בכל מערכה של צה"ל, ברשתות החברתיות מתנהלות מלחמות אחרות – בין דרוזים לערבים, בעיקר תושבי שטחים שנוהגים לכנות את הדרוזים "בוגדים".
במקרים האלה הדרוזים לא נותרים חייבים, ודואגים להדגיש את נאמנותם למדינה בה נולדו ואותה הם משרתים.
"מלחמות הרשת" מביאים לא פעם את ראשי העדה הדרוזית להזהיר את הציבור הדרוזי בישראל שלא להיגרר אחר תגובות או פרסומים.
מצד שני, הלוחמים הדרוזים הפכו לאחד מסמלי מלחמת חרבות ברזל, וזכו לאהבה רבה ממדינת ישראל ואזרחיה, בסדר גודל אחר מכפי שהיה במערכות או מלחמות קודמות. ניתן להסביר זאת בתפקיד הגדול יותר של הרשתות החברתיות, והשימוש ההולך ומתעצם בהן ככלי לגיטימי במלחמה.
"חוק הלאום אולי רואה באזרחים והחיילים הדרוזים כאזרחים סוג ב', אך העם היהודי מקבל ומעניק לדרוזים המון אהבה בתקופה זו, אפילו בדברים קטנים ועם המון משמעות", נוהגים לומר ברשת בעדה הדרוזית.
דוגמאות לא חסר. בבית קפה "ארנולד" בתל אביב תלו בכניסה בגאווה את דגל ישראל מצד אחד ודגל העדה הדרוזית מצד שני. במקרה אחר, יואב אליאסי "הצל", לו יש עוקבים רבים ברשתות חברתיות, דואג להדגיש כמעט תמיד, שעל מדי כיתת הכוננות דגל העדה הדרוזית לצד דגל המדינה.
בשבת האחרונה בתל אביב, נציגים דרוזים בראשות ראש העדה שייח' מואפק טריף, השתתפו בעצרת תמיכה למען שחרור החטופים. השייח' טריף נאם, וזכה לכבוד רב והערכה מהנוכחים במקום.
