הצעתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' לפיה יפעל הוא לאחר הבחירות הקרובות לבטל ולמחוק מספר החוקים את עבירת מרמה והפרת אמונים, מפנה את שימת הלב הציבורית למהותה של עבירה פלילית זו.
סעיף 284 לחוק העונשין העוסק בעבירה הפלילית של מרמה והפרת אמונים קובע, כי עובד ציבור העושה במילוי תפקידו מעשה של מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה נגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים.
עוד בשנת 2001 כתב הפרשן המשפטי המיתולוגי של עיתון "הארץ", פרופ' זאב סגל המנוח, מאמר בו הוא קבע כי עבירת מרמה והפרת אמונים מקנה לבית המשפט סמכות לפרש מושגים סתומים דוגמת, תום לב, תקנת הציבור והדרך המקובלת. לפי הפרשן המוערך, מדובר במושגים משפטיים שעמימותם עלולה להוביל את בית המשפט לקיצוניות אשרה אינה ידועה מראש.
בפסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן בדיון נוסף בעניינו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לשעבר, שמעון שבס, הגדיר נשיא בית משפט העליון דאז, השופט אהרן ברק, שלושה ערכים המוגנים באמצעות עבירת מרמה והפרת אמונים והם:
אמון הציבור בעובדי הציבור
טוהר המידות של עובדי הציבור
הגשמת האינטרס הציבורי באמצעות פעולה תקינה של המינהל הציבורי.
עוד נקבע בפסק דין זה, כי אחד מיסודות העבירה – הרכיב הנסיבתי של פגיעה בציבור – מושפע במישרין מהערכים שעליהם מגינה הגדרת עבירה זו.
ההלכה המשפטית הנוהגת מאז פסק דין שבס הינה, כי אין צורך להוכיח שעובד הציבור פגע באינטרס ציבורי ממשי, אלא די בכך שעובד הציבור היה מצוי בניגוד עניינים חריף כאשר קיבל את החלטותיו בעניין מסוים שבו יש לו עניין פרטי או פוליטי. הפגיעה בערכים המוגנים הנ"ל הינה מהותית קבע השופט ברק בתיק שבס, והדגיש, כי עבירת מרמה והפרת אמונים עשויה להתקיים גם כאשר הנאשם לא קיבל טובות הנאה לכיסו, וגם אם פעל "למען מה שנראה לו כאינטרס הציבור".
יצוין, כי אהוד אולמרט (שהורשע בהפרת אמונים בפרשת טלנסקי ובפרשת מרכז ההשקעות) אשר קיבל כסף מזומן מאיש עסקים ולא דיווח עליו כדין, היה גם מעורב בקבלת החלטות הנוגעות למקורבו האישי בלי לגלות כי הוא נמצא במצב של ניגוד העניינים.
גם שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן הודה והורשע בעבירה של הפרת אמונים, על כך שהתערב וניסה להשפיע על חוות דעת פסיכיאטרית מקצועית בעניינה של מלכה לייפר.
ברור לגמרי איפה, כי ביטול העבירה של מרמה והפרת אמונים, ומחיקתה מספר החוקים יהפוך התנהגויות ממין אלה למותרות.
למעשה, ככל שהעבירה של מרמה והפרת אמונים תבוטל יוכל כל שר להתערב כרצונו בהחלטות מקצועיות.
לפיכך, מבלי להתייחס דווקנית לעניין זה או אחר, אין חולק על כך כי ביטולה של עבירת מרמה והפרת אמונים ומחיקתה מספר החוקים תשפיע באופן מיידי על כל ההליכים הפליליים המתנהלים שבהם כלולה בכתב האישום עבירת מרמה והפרת אמונים. במצב דברים זה, ככל שתבוטל ותימחק עבירה זו מספר החוקים, הרי כלל הנאשמים המואשמים בעבירה זו, ומשפטם מתנהל עדיין, יהיו זכאים למחיקתה של עבירה זו מכתבי האישום נגדם, משמע, הם יזוכו מהכללת עבירה זו בתיק הפלילי נגדם, וכידוע בנימין נתניהו הוא אחד מהם.
לדעתי, הדרך הנכונה והראויה להתנהל בעניינה של עבירת מרמה והפרת אמונים הוא לתקן את הגדרת עבירה פלילית זו, כדי למנוע את המשך עמימותה.
ביטול גורף של עבירת מרמה והפרת אמונים ומחיקתה מספר החוקים, כפי שמציעים סמוטריץ' ושות' שכוחם רק גובר והולך, יותיר חלל של ממש באכיפה הפלילית הנדרשת ויהפוך מקרים של שחיתות ציבורית שבגינה מוגשים כיום כתבי אישום נגד עובדי ציבור ופוליטיקאים – להתנהגות מותרת שאין כל סנקציה פלילית קיימת נגדה.
הכותב עו"ד ד"ר חיים שטנגר הוא מנוי באינדקס עורכי הדין של אתר פוסטה
חבל שכותב המאמר אינו מציע כיצד לתקן את העבירה. בנוסף, מכיוון ש"אנשי הממלכה" יהיו אלו שיכתבו את הצעת החוק המתוקנת, היא כנראה תשאיר שיקול דעת רחב לתביעה ולבתי המשפט, דבר אשר ככלל אינו רצוי במסגרת הדין הפלילי במסגרת עיקרון החוקיות.
ההצעה של סמוטריץ' היא חשובה ולו רק בגלל המסר שמועבר למערכת המשפט: עמימות ופרשנות רחבה בדין הפלילי אינה מקובלת. מכיוון שהמערכת לא השכילה להבין זאת בעצמה, על המחוקק להתערב. המערכת הביאה זאת על עצמה, וחבל.
אם הייתה בנמצא הנחייה של היועמ"ש או פרקליט המדינה שקובעת גבולות גזרה ברורים להעמדה לדין בגין עבירה זו, כל הסיפור לא היה קורם עור וגידים.