בת-זוגה של סרסורה מבקשת לבטל את עיקול דירתן המשותפת

אילנית יהב-בלילה הורשעה בהסדר טיעון בעבירות שונות, ביניהן סרסרות למעשה זנות, החזקת מקום לשם זנות, עבירות מס והלבנת הון בשל הפקת הכנסה אסורה בסך של כ-22 מיליון שקל. במסגרת ההסדר, יהב-בלילה הודתה כי השתמשה בכסף אסור ברכישת הדירה שלה ושל א"י, בת הזוג שלה. החזר הלוואה שנלקחה על ידי א"י מחשבון הבנק המשותף שלהן, כיסתה יהב-בלילה בכסף מזומן, שהוא בחלקו כסף אסור.

הדירה של השתיים, יש לציין, רשומה על שם א"י. ביולי 2020 הדירה נתפסה על ידי המדינה ונרשמה לה הערת אזהרה לטובת המדינה. באוגוסט 22 נתבקשה יהב-בלילה להפקיד ערובה לתשלום חוב המס שנוצר לכאורה מפעולותיה, אך לא עשתה זאת – והדירה עוקלה כפי שהוסכם בהסדר הטיעון.

א"י הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לביטול העיקול באמצעות עו"ד אורי קינן. נציג פקיד שומה תל אביב 4, עו"ד ערן פיירשטיין, טען כי במסגרת הסדר הטיעון השתיים הסכימו על עיקול הדירה וכי לפי כתב האישום – הדירה נרכשה באמצעות כסף אסור.

א"י טענה מנגד כי לא הסכימה בהסדר לעיקול הדירה, אלא הסכימה שתשמש בטוחה לתשלום סכום החילוט המוסכם.
השופטת ירדנה סרוסי דחה את טענתה של א"י, לפיה מלוא הזכויות על הדירה שייכות לה – וקבעה כי לפחות מחצית מהזכויות שייכות ליהב-בלילה. היא הוסיפה כי אם נפל פגם בהודאת יהב-בלילה בהסדר, מצופה ממנה לטעון כך בעדותה בבית משפט. "מסקנתי מתחזקת לאור הימנעותה של א"י מזימון אילנית לעדות", ציינה השופטת ולא קיבלה גם את הטענה לפיה יהב-בלילה לא הסכימה לעיקול הדירה במסגרת ההסדר: "אין כל ראיה לכך, ואם אכן כך… מדוע הדבר לא בא לידי ביטוי בכתב במסגרת הסדר הטיעון או במסמך נפרד?".

מנגד, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות המדינה, בהתבסס על טענת השתיים לפיה לא ידעו במפורש על עיקול דירתן. "ראוי היה כי כבר במועד החתימה על הסדר הטיעון היה מובהר לאילנית כי יתכן שזרוע אחרת של המדינה, רשות המסים, תבקש להטיל עיקול על הדירה ואף לציין זאת מפורשות בהסדר הטיעון", ציינה השופטת, והחליטה לקבל חלקית את בקשתה של א"י, כך שהורתה על עיקול מחצית מזכויות הדירה בלבד, וחייבה אותה בהוצאות משפט בסך 7,000 שקל (27 דצמבר).
עו"ד קינן מסר כי "לגבי החצי השני של העיקול, שלא הוסר, יוגש ערעור לעליון".