מנתוני שב"ס עולה כי 8,573 חשודים שהועברו מחקירה למעצר לילה במשמורת שב"ס בשנת 2021, שוחררו בתוך 24 שעות ממעצרם.
כ-6,000 מהם שוחררו על ידי בית משפט, וקרוב ל-2,000 שוחררו בהוראה של קצין משטרה לאחר לילה במעצר, אף מבלי להביאם בפני שופט.
נתון זה מצביע על שיעור גבוה של מעצרים בלתי מוצדקים.
כך נכתב בדו"ח הביניים של הוועדה הציבורית אשר מונתה לבחון את נושא המעצרים לצורכי חקירה ("מעצרי ימים"). הוועדה בראשות נשיאת בית משפט השלום בירושלים בדימוס, השופטת שולמית דותן, הוקמה בשנת 2019, בהשתתפות נציגי פרקליטות, משטרה, סנגוריה ציבורית, לשכת עורכי הדין, שב"ס, הנהלת בתי המשפט והאקדמיה. בימים האחרונים הגישה הוועדה דו"ח ביניים לשר המשפטים יריב לוין ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
הוועדה מציינת כי בביקור שקיימה באבו כביר עלה כי שליש מהעצורים שנקלטים בבית המעצר משתחררים בתוך 24 שעות – בין אם בהעברת אסמכתה לשחרור על ידי קצין, ובין אם בהחלטת בית משפט. במקרים רבים, קצין החקירות מורה על שחרור בשעות הבוקר המוקדמות, בזמן שהעצורים עוד ממתינים ל"פוסטה", רכב העברת האסירים שיוביל אותם ממתקן המעצר לבית המשפט.
"בהיבט הערכי", כתבה הוועדה, "אין לקבל מציאות שבה חשודים בתוך 24 שעות למן מעצרם מטולטלים במהלך הלילה מתחנת המשטרה לבית מעצר, וחווים חוויית מעצר בבית הכלא, בזמן שכלל לא התקבלה החלטה על הארכת מעצרם – ולעתים אפילו לא התקבלה החלטה לבקש את הארכת מעצרם, וכאשר בסופו של דבר רבים מהחשודים משוחררים בבוקר המחרת".
לפי הערכת הוועדה, המשטרה מבצעת מאות מעצרי שווא "לא מחוייבים" מידי שנה, כלומר מעצרי לילה שבסופם החשוד משוחרר.
לפי הדו"ח, המשטרה טוענת כי הסיבה העיקרית לכך נעוצה בסמכויות השחרור המוגבלות שמוקנות בחוק לקציני המשטרה, ולכן – לא מעט עצורים מובאים בפני שופט רק כדי לקבוע תנאי שחרור.
בנוסף, גם סירוב של עצורים להסכים לתנאי שחרור שקבע קצין, מחייב הבאתם בפני שופט.
הוועדה הגישה את ההמלצות הבאות:
-חוק המעצרים יתוקן, כך שסמכות קצין לקבוע תנאי שחרור לא תהיה תלויה בהסכמת החשוד.
קצין יהיה מוסמך להורות על שחרור, גם במקרה שהחשוד לא נתן את הסכמתו לתנאים, ובתנאי שיינתן ייצוג של סנגור לפני קביעת תנאי השחרור. ככל שיוגש ערר על התנאים, בית המשפט ידון בערר בתוך 24 שעות.
-המשטרה תשחרר חשודים בתחנה (לפי התנאים שבסמכות קצין על פי החוק), ותימנע ממעצרם לצורך הבאתם לבית משפט במטרה לשחררם בתנאים מחמירים יותר.
לצורך דוגמה, קצין משטרה מוסמך להורות על מעצר בית עד חמישה ימים, על איסור כניסה למקום עד 15 יום, על איסור קיום קשר עד 30 יום ועל איסור יציאה מהארץ עד שלושה חודשים. במקרים שהמשטרה מבקשת לקבוע תנאים לתקופות ארוכות יותר, שחרור החשוד לא יתעכב, והמשטרה תפנה לבית המשפט בבקשה להארכת תנאים עד 24 שעות לפני המועד בו הם אמורים לפוג. גם החשוד ממעצר הבית למשל, יוכל להגיש ערר על החלטת הקצין.
– ככלל, תנאי השחרור שבסמכות קציני משטרה יישארו דומים להיום, למעט הרחבה אחת חשובה – קציני משטרה יוכלו לקבוע תנאי של מינוי מפקח לחשוד למשך חמישה ימים לאחר השחרור, בהם המפקח ישגיח ויהיה ערב לכך שהחשוד ממלא את התנאים. בשלב זה ההמלצה היא כי הסמכות תוגבל לעבירות אלימות.
– מניעת העברת חשודים שטרם התקבלה החלטה על מעצרם למתקני שב"ס.
לפי הוועדה, במקרים רבים, חשוד מועבר לבית מעצר אף לפני שהקצין הממונה קיבל החלטה אם להגיש בקשה להארכת מעצרו ביום המחרת.
חלק מחברי הוועדה דרשו לבטל את החלטת הממשלה משנת 2007, שהעבירה את האחריות על מערך העצורים מידי המשטרה לשב"ס, וממליצים לחדש את מערך מתקני המעצר באחריות המשטרה במהלך 24 השעות הראשונות למעצר עד להבאת העצורים בפני שופט. הוועדה החליטה שתבחן עניין זה בדוח הסופי.
– הוועדה ממליצה לקבוע חובת זמינות של קציני החקירות בשעות הלילה, ובכל עת. זאת מאחר ובמקרים רבים, חשודים נשארים במעצר לילי רק משום שהקצין התורן בתחנה אינו קצין חקירות ומעדיף לחכות עם ההחלטה לקצין החקירות בבוקר.
– דרישה אחרת מהמשטרה היא הקדמת העברת תיק החקירה לתביעות, כאשר החקירה מתקרבת לסיום. נמצא כי בשל היעדר זמינות של תובעים בשעות הערב, חשודים מבלים לא פעם לילה נוסף במעצר, כאשר בבוקר שלמחרת תובע מחליט על שחרורם כי אין הכרח להגיש את כתב האישום ביחד עם בקשה למעצר עד לתום ההליכים. הוועדה ממליצה כי קצין החקירות יעדכן את יחידת התביעות זמן קצר לפני סיום החקירה.
– על פי ממצאי ביקורת מעצרים ארצית שערכה המשטרה עצמה לפני כמה שנים, 17 אחוז מהמעצרים אינם מוצדקים כלל, ואחת הסיבות לכך היא "לחץ פיקודי" – מדיניות ודרישת יעדי מעצרים על ידי הפיקוד המקומי, מפקד התחנה או המחוז. הלך הרוח הזה מוביל לריבוי מעצרי שווא של 'חשודים' גם ללא עילת מעצר לפי חוק.
הוועדה ממליצה כי מפכ"ל המשטרה יגביר את הפיקוח והבקרות ויקבע קווים מנחים של אחידות.
הצעת חוק רביבו: לתת יותר כוח למשטרה
לפני 10 ימים אישרה הוועדה לביטחון לאומי בכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק פרטית של ח"כ אליהו רביבו (ליכוד), שהיא קיצונית יותר ואף מסוכנת.
הצעת החוק שהובאה לוועדה כמה ימים לפני פרסום המלצות השופטת דותן מציעה לתת לקציני המשטרה סמכויות מפליגות בחומרתן.
לפי ההצעה, קציני המשטרה יהיו רשאים להורות על שחרור חשוד למעצר בית של 15 ימים במקום חמישה ימים כסמכותם היום.
כמו כן, קצין יוכל לקבוע תנאי הרחקה ממקום מסוים למשך שלושה חודשים במקום 15 יום, ולהורות על איסור קיום קשר בין חשודים למשך שלושה חודשים במקום חודש אחד, וכן הלאה.
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת צביקה פוגל מסיעת עוצמה יהודית, סיעתו של השר בן גביר, תמך בהצעה לתת לקציני המשטרה סמכויות קיצוניות, המוקנות כיום רק לבית משפט, ואמר כי "זכות האזרחים לקיים חיים נורמליים, ולהרחיק את אלה שמפריעים לחיי השגרה שלנו, לא פחות חשובה (מזכויותיהם של חשודים)".
ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה הזהיר כי "מדובר בהצעת חוק קיצונית. אין בה פרט אחד שעונה לקריטריונים של מידתיות בהפעלת כוח משטרתי וזכויות חשודים. רוצים לתת לקציני המשטרה כוח בהיקפים דרמטיים".
עו"ד נתנאל לגאמי מהסנגוריה הציבורית אמר כי הטענה שחוק כזה (של ח"כ רביבו) יסייע בלחימה בפשיעה החמורה היא מטעה. חוק כזה יפגע דרמטית באזרחים נורמטיביים, כי רוב השחרורים בתחנות (ללא דיון שופט) וסמכות קביעת תנאים בידי קצין נועדה לעבירות קלות – וכאן נותנים בידי קציני משטרה כלים אנטי דמוקרטיים, למשל אפשרות הרחקה לשלושה חודשים מהבית.
גם נציגי הפרקליטות והיועמ"ש מתנגדים להצעה של ח"כ רביבו בגיבוי יו"ר הוועדה פוגל, והבהירו כי מדובר במתן סמכויות חריגות למשטרה "אשר לא יעברו מבחן בג"ץ".
נכון לעכשיו, כאמור ההצעה הקיצונית יותר של רביבו אושרה לקראת קריאה ראשונה בקולות חברי הכנסת של הליכוד, אך בינתיים היא אינה זוכה לתמיכת הממשלה.
משרד המשפטים המליץ לקדם דווקא את המלצות ועדת דותן, המאוזנות יותר.
יש לציין כי ועדת דותן הוקמה במקור על ידי שרת המשפטים איילת שקד והשר לבטחון פנים גלעד ארדן.
השרים לוין ובן גביר הודיעו כי יבחנו את המלצות השופטת בדימוס.
שר המשפטים לוין: "ריבוי המעצרים המיותרים ותנאי המעצר הקשים מחייבים שינוי מקיף במדיניות המעצרים ובתנאי המעצר. מסקנות ועדת דותן הן צעד ראשון וחשוב בכיוון זה".
השר לביטחון לאומי בן גביר: "האתגר שלנו הוא לערוך את האיזון הרצוי בין מניעת מעצרים מיותרים לבין מתן כלים למשטרה כדי להילחם בפשיעה ובעבריינים. נבחן את מסקנות ועדת דותן בבואנו לתקן את חוק המעצרים".
