"יועצת משפטית לממשלה ופרקליט מדינה עצמאיים, מקצועיים ובלתי פוליטיים הם אבן יסוד במדינת חוק דמוקרטית… לצד הניסיונות לעכב ולהרתיע, אני והיועצת המשפטית לממשלה רתומים למאבק בשחיתות השלטונית. יהא החשוד אשר יהא". כך אמר פרקליט המדינה עמית איסמן בכנס חיפה למשפט, שמתקיים באוניברסיטת חיפה בשיתוף לשכת עורכי הדין (3 אפריל).
איסמן מנה את שלושת האתגרים המקצועיים המרכזיים של מערכת אכיפת החוק כיום: המאבק בפשיעה בחברה הערבית והגברת תחושת הביטחון האישי, ההתמודדות עם שחיתות שלטונית של עובדי ונבחרי ציבור, ואתגרי הפשיעה במרחב הדיגיטלי.
המאבק בשחיתות השלטונית
"לעיתים יש נטייה להמעיט בחומרתן של עבירות השחיתות, משום שלרוב אין בהן קורבן מזוהה או מתלונן שמגיע לתחנת המשטרה. היעדר קורבן ישיר אינו שולל קיומו של נזק – נהפוך הוא", אמר איסמן. "השחיתות אולי אינה נראית לעין – אך היא מכלה את המערכות הציבוריות מבפנים".
פשיעה במרחב הדיגיטלי
"המרחב מייצר זירות חדשות של עבריינות: הלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים; סוגים חדשים של הונאות מקוונות שמניבות רווחים עצומים; שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית לצורך ביצוע פעולות של זיוף, הונאה, ולאחרונה אף לצורך ביצוע עבירות מין ותועבה; יישומונים ורשתות חברתיות שהפכו כר פורה לסחר בסמים, בנשק ואמל"ח, להפצת תמונות מיניות ללא הסכמת המצולמים, להסתה לאלימות, לטרור ולגזענות, ועוד ועוד".
הפשיעה בחברה הערבית
איסמן גילה כי בשנת 2024 הוגשו על ידי הפרקליטות כ-500 כתבי אישום בתיקי אמל"ח, רק במגזר. לצד זה מנה פרויקטים מיוחדים שפרקליטות המדינה מובילה:
פרויקט "עוצרים את הדימום" פועל בשבעה יישובים. מדובר בבניית תוכנית אכיפה ממוקדת כלפי יעדי פשיעה, והתמקדות ב'נקודות חמות' ביישובים נבחרים.
תוכנית 'פרקליטים יישוביים' מיושמת כיום בשישה יישובים. מדובר בפרקליטים המפתחים מומחיות ליישוב מסוים, מקיימים קשר שוטף עם תחנת המשטרה המקומית, משפרים את ממשקי העבודה עם כל הגורמים, מסירים חסמים ובוחרים תחומי מיקוד ממוקדים.
פרקליטים ייעודיים ומנוסים מונו לטיפול בארגוני פשיעה ויעדי ימ"ר. התוכנית פועלת כפיילוט בשלושה מחוזות: חיפה, צפון ומרכז.
עצמאות המשטרה והפרקליטות
"לצד כל האתגרים המקצועיים הכבדים, האתגר המרכזי – אולי הגדול מכולם – הוא השמירה על עצמאות רשויות אכיפת החוק", אמר איסמן. "היועצת המשפטית לממשלה ואני שותפים מלאים לדרך. כל החלטה שלנו מבוססות על חוק, ראיות והאינטרס הציבורי. הערעור על הלגיטימיות שלנו היא דה-לגיטימציה של מערך התביעה כולו – פרקליטות ופרקליטים".
לטענת איסמן, חלק מה"רפורמות במערכת המשפט" נועדו להחליש את המערכות ואת אמון הציבור בהן. למשל, הוא ציין הצעת חוק של ח"כ חנוך מילביצקי שמציעה "תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט". לפיה, לא יתמנה לשופט שלום או מחוזי מי שכיהן כפרקליט או תובע, במהלך שלוש שנים מסיום כהונתו בתפקיד. בדברי ההסבר נכתב כי תקופת הצינון "תאפשר לשופט לכהן באופן מקצועי ואובייקטיבי יותר, ללא הטיה אינטואיטיבית לטובת המדינה בהליך".
איסמן: "הצעת החוק אומרת לפרקליטים – אתם פשוט לא רצויים בשיפוט. לפיה, הפרקליט נדרש לעבור תקופת 'רהביליטציה' מהטיות שדבקו בו – כאילו היה נגוע בווירוס או חיידק. אין מדובר בהצעת חוק שנועדה לשפר את איכותם של שופטי מדינת ישראל או לחזק את אמון הציבור במערכות, אלא להרתיע עורכי דין טובים ומסורים מלהצטרף לפרקליטות המדינה, שעה שדרכם לשפיטה תחסם לפחות למשך שלוש שנים. זהו ניסיון לצבוע את אנשיה המסורים הישרים והמקצועיים של פרקליטות המדינה, כולם מקטן ועד גדול. אם אכן קיים חשש להטיה מקצועית – מדוע רק פרקליט? במה שונה הוא מסניגור?".
איסמן תקף גם את ההליכים המתחדשים בהצעת החוק של ח"כ משה סעדה, לשעבר סגן ראש מח"ש במשך עשר שנים, בנוגע לרפורמה במח"ש. ההצעה מבקשת להוציא את מח"ש מהפרקליטות, להכפיף אותה מנהלית לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד, ולהעניק לה סמכויות לחקור ולהעמיד לדין פרקליטים ותובעים.
לטענת איסמן, "ההצעה לא נועדה לייעל ולשפר. המטרה אחת, החלשת התביעה, החלשת הפרקליטות ודה לגיטימציה של אנשיה והחלטותיהם. החלטותיהם בעבר, בהווה ובעתיד בכל התחומים ובפרט בתחום אכיפת החוק כנגד שחיתות שלטונית. הכפפת יחידת חקירה ותביעה לדרג פוליטי (יהא השר הממונה אשר יהא), ומתן אפשרות לאותה יחידה לחקור ולהעמיד לדין חוקרים ותובעים, מגלמת בתוכה סיכון ממשי לפוליטיזציה של חקירות, ואפקט מצנן על פרקליטות ופרקליטים מעיסוק בתיקים מורכבים, ובתיקי שחיתות שלטונית בעניינם של נבחרי ציבור בפרט".
פרקליט המדינה תקף גם את התופעה החדשה והמגונה של נבחרי ציבור שמסרבים להתייצב לחקירות (למשל, ח"כ טלי גוטליב). "זו לא רק התנהלות אישית פסולה. זו פגיעה ישירה בשלטון החוק. המסר לציבור חמור: יש מי שהחוק עבורו הוא המלצה… אי התייצבות לחקירה מצד נבחר ציבור איננה רק זלזול במערכת אלא שלילה של עקרון היסוד שלפיו כולם שווים בפני החוק".
נשיא אוניברסיטת חיפה: אי ציות לבג"ץ – קו אדום
נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי, אמר בדברי הפתיחה לכנס: "אם ממשלת ישראל לא תציית לפסיקת בג"ץ – וכלל לא חשובה העתירה – אמליץ לסגל האקדמי ולסטודנטים להתייצב באופן קטגורי לצד שלטון החוק. כקהילה אקדמית נשמיע קול צלול וברור שאי ציות לבית המשפט הוא קו אדום. אנחנו ננקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו, מלבד אלימות, אם לא תקיים הממשלה את צווי בית המשפט. מה הם האמצעים העומדים לרשותנו? אני סבור שטקטית לא נכון לציין אותם בשלב הזה. אם תגיע השעה, נשב ונחשוב. השבתה היא רק פעולה אחת מני רבות".
בכנס שכותרתו היא "הדמוקרטיה הישראלית במלחמה" משתתפים עוד בכירי אקדמיה ומשפט, בהם פרופ' טל ז'רסקי, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; השופט אבי לוי, נשיא בית משפט מחוזי חיפה; עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין; עו"ד שאדי סרוג'י, ראש לשכת עורכי הדין במחוז חיפה; ועו"ד מוחמד נעאמנה, יו"ר הלשכה במחוז צפון.
שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון דיבר על הביקורת השיפוטית בסוגיות ביטחוניות, ואמר כי היא "אינה מתבצעת כאילו מדובר בניסוי מעבדתי. עליה לקחת בחשבון את תנאי השטח, נסיבות האירוע ותחושות הכוחות בשטח בזמן אמת. אין להפעיל חוכמה שלאחר מעשה, אך גם לא לתת הכשר אוטומטי לכל פעולה. בזמן מלחמה, לבית המשפט אין את הכלים, הרצון או הלגיטימציה להחליף את שיקול דעתם של מפקדי הצבא.
"לא ניתן לכפות את כללי המשפט האזרחי על לחימה, ואין זה תפקידו של בית המשפט לקבוע עבור המפקדים כיצד לנהל את הקרב. על בית המשפט לנהוג בריסון שיפוטי, תוך הבנה שמאפיין יסודי של מלחמה הוא חוסר ודאות".
ראש הלשכה, עו"ד בכר: "ממשלת ישראל מצויה במסלול לפגוע במהות המשטר הדמוקרטי. גם פולין והונגריה היו בעבר דמוקרטיות. אקדמיה חופשית ותקשורת חופשית זה לא אלמנטים נפרדים. אם המגמה בישראל תימשך בדהרה לא יהיה מי שיגן עלינו".
