10 בספטמבר 2024, קומה 14 במלון פארק הייט, ניו יורק סיטי.
שון "דידי" קומבס (פאף דדי), הממתין למאסר בעוון שורה של עבירות פליליות נראה משוחח מול המצלמה עם עורך דינו מרק אגניפילו, כחלק מתיעוד מובנה לסרט של נטפליקס.
הסצינה הזו תהפוך בסופו של דבר לאחד מימי החופש האחרונים שלו עד היום.
ב-5 ספטמבר 2024 קומבס שכר וידאוגרף לעקוב אחריו בניו יורק ולתעד כל פיפס שלו, וזה היה בזמן שהוא כבר היה תחת חקירה פדרלית מתקדמת.
קומבס (צורח): "אני רוצה להילחם על חיי. אני לא רוצה להילחם רק בשביל לצאת חף מפשע. אני רוצה שיהיו לי חיים. אני רוצה לחיות. יהיה לי קשה מאד לספוג עוד מהלומות מעבר למה שכבר ספגתי. חס וחלילה שאתייצב מול חבר מושבעים ואקבל הזדמנות. אז אני עושה שיחת חירום כי אי אפשר להמשיך ככה".
עו"ד אגניפילו (מוקלט בספיקר): "אנחנו צריכים שהנושא המרכזי יהיה: לא עשית שום דבר רע בשום חזית. באת לניו יורק כדי להתמודד עם האישומים. אם יש מישהו ששם לב למה שבאמת עשית, התמודדת עם זה בכבוד רב".
קומבס: "אני חוטף שמונה פצצות גרעיניות לראש ונמאס לי ללכת סחור סחור עם עורכי הדין. אני מנתק כרגע ונותן לכם, המקצוענים, לבחון את המצב ולחזור אליי עם פיתרון. לא מעניין אותי כלום. אתם לא עובדים בדרך הנכונה. אנחנו מפסידים".
במקביל להתייעצויות המשפטיות של קומבס עם עורכי דינו לקראת פתיחת משפטו, המחלקה לביטחון המולדת ביצעה פשיטה בבית השייך לאישה נוספת שהאשימה את קומבס בתקיפה מינית, בנוסף לעבירות בסחר בבני אדם, עבודות כפייה, חטיפה ועוד.
זאת כבר התביעה החמישית נגד קומבס במהלך שני עשורים.
ב-16 ספטמבר 2024 אישר חבר מושבעים הגשת כתב אישום נגד שון קומבס בשלושה סעיפים פליליים:
* קשירת קשר לסחיטה
* סחר בבני אדם בכוח בהונאה או בכפייה
* שידול לעסוק בזנות.
לפיכך, קומבס נעצר על ידי חוקרי ביטחון המולדת של ארה"ב במנהטן עוד באותו היום, ונכלא במרכז המעצר המטרופוליטן בברוקלין.
לקריאת כתבה מורחבת שפורסמה ב"פוסטה" על המעצר: "הנפילה של פאף דדי": הצד האפל של מלך ההיפ הופ"
איומים פוטנציאליים והפחדה
למחרת, ב-17 ספטמבר, קומבס כפר בכל האישומים נגדו.
רובין טרנופסקי, שופטת המחוז הדרומי של ניו יורק בטלה את שחרורו בערבות והורתה על כך שהנאשם יהיה במעצר פדרלי עד תום ההליכים נגדו.
בערר שהגיש נגד המעצר טענה ההגנה בין היתר, כי הסרטון המפורסם משנת 2016 שבו ניתן לראות את הנאשם במסדרון המלון ליד המעלית בועט וגורר את קאסי ונטורה, הוא תוצר של "מערכת יחסים אוהבת בת 10 שנים", שהתפרקה בגלל "קנאתה של ונטורה בבגידתו".
שופט בית המשפט המחוזי אנדרו ל. קרטר ג'וניור, דחה את ערעור ההגנה על ערבות, תוך ציטוט חששות של עדים מאיומים פוטנציאליים והפחדה.
בשלב מסוים של הדיון השופט אפילו שאל: "מה הקשר בין זה לבין אהבה?".
ב-5 מאי 2025 נפתח רשמית משפטו של קומבס בבית המשפט הפדרלי בדרום ניו יורק, בפני השופט ארון סוברמניאן.
ב-12 מאי 2025 נבחר פאנל המושבעים והתחילו ההצהרות הפתוחות ועדויות העדים.
ב-20 יוני 2025, התובעים הסכימו לבטל שלושה אישומים הקשורים להצתה, ניסיון חטיפה וסיוע לסחר בבני אדם למטרות מין.
האישומים שנותרו נגד קומבס כללו ניהול ארגון פשע על פי החוק הפדרלי למאבק בפשע המאורגן (rico).
בהקשר זה נטען כי קומבס ניהל, או היה חלק ממערכת עבריינית שיטתית שפעלה נגד ארגוני פשע, כנופיות קטנות, חברות עסקיות ואנשי ציבור, ובצעה עבירות סחיטה, סחר בסמים, הלבנת הון ועוד.
כמו כן כללו האישומים הסעה למטרות זנות לפי חוק מאן – החוק נגד סחר למטרות זנות אשר אוסר להסיע נשים או קטינים בין מדינות בארה"ב או לחו"ל, לצורך זנות, ניצול מיני, או כל פעילות מינית אחרת.
ב‑3 אוקטובר 2025 גזר בית המשפט הפדרלי על קומבס 50 חודשי מאסר (ארבע שנים וחודשיים), לצד קנס של חצי מיליון דולר ופיקוח למשך חמש שנים לאחר שחרורו.
הוא צפוי להשתחרר מהכלא במאי 2028 בגיל 59.
50 סנט נכנס לזירה
הצילומים לסרט התיעודי שאמורים היו להשתלב בסדרה שקומבס עצמו יפיק עבור נטפליקס, לא רק שלא התממשו, אלא הם התגלגלו לחזקתו של היריב המיתולוגי והאויב המר והמושבע ביותר בתעשיית ההיפ הופ: הראפר וטייקון המדיה 50 סנט (קרטר ג'קסון), שהפך שותף מלא בהפקת הסדרה.
הסיבה לכך היא כמובן סדרת האישומים החמורים והתביעות האזרחיות נגד קומבס, גורמים מתחום המשפטי וההפקה מנעו ממנו להחזיק בשליטה על החומרים שצילם, וזה כלל גם פירוק הסכמים קודמים וחוזים עם חברות הפקה, ובראשן נטפליקס. ההסתבכות הזו פתחה צוהר לחברות אחרות לרכוש את הזכויות ולהפיק סדרה חדשה עם זווית ביקורתית כלפיו, 50 סנט שמעורב בהפקת סדרות פשע מבוססות מציאות ניצל את הסיטואציה ראה גם ברמה הכלכלית וגם ברמה האישית, נקרתה בדרכו הזדמנות לחשוף את יריבו המר דרך עדויות וחומרים דוקומנטרים מוגנים היטב מהבחינה העיתונאית וזכויות היוצרים.
המהפך הזה בעמדת היוצר העניק לסדרה "שון קומבס: רגע האמת" מימד דרמטי חזק ומסקרן אף יותר, היא עלתה בנטפליקס ב-2 דצמבר 2025 וזנקה מיד לצמרת מצעד הצפייה הבינלאומי של נטפליקס.
50 סנט הוא אחד המפיקים בפועל (Executive Producers) של הסדרה, לצד הבמאית זוכת האמי אלכסנדרה סטייפלטון וצוות הפקה נוסף.
בתפקיד הזה 50 סנט הוא לא רק עוד שם ברולר של הקרדיטים, אלא שותף מלא בפיתוח הפרויקט, בתמיכה הכספית וביצירת המסר, הקונספט והרעיון הכללי כפי שהוא מוצג בדוקו.
על פי הראיונות איתו, 50 סנט עבד על הפרויקט במשך מספר חודשים בלבד, כולל איתור אנשים שיסכימו להעיד, הפקת החומרים וקידום סיפורים שלא סופרו קודם, כולל קטעי וידיאו שצולמו בימים האחרונים לפני מעצרו של קומבס.
50 סנט הוא ללא ספק אחד ממנועי היצירה, התכנון וההצגה של "דון קומבס: רגע האמת". מה שהופך את הסדרה ליותר מעוד דוקו, אלא לפרויקט עם הקשרים תרבותיים וחברתיים עמוקים ביותר בתעשיית המוזיקה.
סרטון תועבה על מסכים גדולים
בין הדמויות הנצרבות בזיכרון וקורעות את הלב שמופיעות בפרק הראשון של הסדרה: ג'ואי דיקרסון-ניל, הסיפור הפרטי שלה מתמצת בקליפת אגוז את הסיפור הגדול על כל הזרמים האפלים שזרמו ורחשו ללא הרף מתחת לאימפריה המוזהבת והמגלומנית שבנה קומבס.
"פגשתי אותו לראשונה ב-1989-1990", מספרת דיקרסון-ניל. קומבס תמיד ארגן את המסיבות הטובות ביותר ולאחת מהן הוא הזמין אותי. בסוף המסיבה קומבס אמר לי: 'יש אפטר פארטי בבית של אנדרה הארל (המפיק של קומבס), מה דעתך להצטרף?'".
המראיין: "האם שון קומבס תקף אותך מינית באפטר פארטי?".
דיקרסון ניל: "יס".
בנובמבר 2023, דיקרסון-ניל תבעה את קומבס תחת חוק הניצולים הבוגרים של מדינת ניו יורק.
התביעה, שבה נטען שקומבס סימם ותקף אותה ב-1991, היתה אחת הראשונות בין יותר מ-80 תביעות אזרחיות שהוגשו נגדו.
"סוממתי, הותקפתי מינית. הדבר הזה היה הרסני לגמרי למשפחה שלי. אמי עובדת סוציאלית. אין לנו כסף. הבסיס שלי היה כבוד עצמי".
המתלוננת מצטטת את המכתב שאמה כתבה להוריו של קומבס: "אני כותבת לכם כדי ליידע אתכם על משהו שבנכם עשה לבתי. בסוף שבוע אחד התעוררתי מהצרחות שלה באמצע הלילה. היא סיפרה לי שחלמה על פאפי. שאלתי אותה למה היא צרחה ומי זה הפאפי הזה שגורם לה לסיוטים. היא ספרה לי שכמה אנשים באו להודיע לה שהבן שלך צילם סרטון תועבה שלה, ללא ידיעתה, עושה לה משהו מיני. משגל. ככל הנראה בנך מקרין את ההקלטות האלה במסיבות על מסכים גדולים. אני מבינה שיהיה לך קשה להאמין, אבל אם לא הייתי שומעת את הסיפור הזה מהפה של בתי ומביטה בעיניה, הייתי מתקשה להאמין שאדם כלשהו יסכן את הכבוד של אדם אחר באופן כזה (בוכה). ביקשתי עזרה מאנשים רבים. שמעתי דברים כמו: 'מה את רוצה שאעשה בנדון? אם אעזור לך, לא אוכל להיכנס יותר למסיבות שלו'".
מראיין: "האם התעמתת עם שון על העניין הזה?".
דיקרסון-ניל: "כן, אחרי שהתחמקתי ממנו המון זמן. שאלתי את עצמי: למה הוא רצה לסמם ולאנוס בחורה, לצלם את זה ואחרי זה להקרין את זה על מסך? יום אחד נתקלתי בו והטחתי בו הכול בפנים. הוא כרע על ברכיו, נשבע שהוא לא עשה לי את הדבר הזה והכחיש. זאת היתה הפעם האחרונה שדיברתי איתו. זאת תחושה איומה של חוסר אונים. כשראיתי תמונה ענקית שלו ברחוב מניף אגרוף, הקאתי באמצע הרחוב. אתה מרים יד לאות ניצחון ואני חיה בטראומה ובתבוסה".
ויש בסדרה עוד דמויות מפתח השופכות אור על הצדדים החשוכים, הבעייתיים והפליליים שנקשרו לשמו של קומבס במהלך הקריירה הכביכול מזהירה שלו.
ליל רוד, שמדבר על הניסיון האישי שלו לעבוד עם קומבס, כולל תובנות על הרגלי עבודה, על שימוש בסמים קשים, על מקרים חריגים כמו ירי באמבטיה וההתנהלות סביב מסיבות ה-Frek-offs.
גרג קיידינג, בלש לשעבר במשטרת לוס אנג'לס, שמדבר על חלקו בחקירות המפורסמות של רצח הסלבריטאים טופאק שאקור ונוטוריוס ב.י.ג (ביגי), בהן נחשפה מעורבותו של קומבס בסצינת המוזיקה והפשע של שנות ה-90.
דריק פרקר, שוטר לשעבר במדינת ניו יורק, המכונה "השוטר של ההיפ-הופ ב-NYPD", הוא מספק פרספקטיבה משטרתית היסטורית על המהומה והקונפליקטים שהקיפו את שון קומבס, במיוחד בתקופות שבהן המוזיקאי עמד במרכז של סכסוכים, אלימות ואירועים שדרשו את מעורבות מערכת אכיפת החוק. החלק הזה מספק לקהל הבנה על קונטקסט רחב יותר על היחסים בין קומבס, עולם הפשע והמשטרה.
קירק בורוז, חבר אישי קרוב של שון קומבס שליווה אותו לאורך כל הדרך והיה שותפו בהקמת הלייבל "באד בוי". הוא טוען שהיה בקומבס משהו חזק, אבל לא בקטע של הרחוב, אלא בקטע של התעשייה. קוראים לזה גנגסטר של נייר. הוא ניסה להיות גנגסטר של רחוב, וככל שהוא התחזק עם המוזיקה, הוא הכניס לעצמו לראש שעכשיו הוא יכול להיות גם גנגסטר, בלי שיצטרך לירות באקדח בעצמו.
"עכשיו, כשאני כבר אדם בוגר", סיכם בורוז, "אני חושב ששון היה קשור למוות של טופאק שאקור".
לכתבות על סדרות וסרטי פשע >>
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
וויליאם לייסן, דודו של טופאק שאקור, טוען שקומבס הרגיש מאוים מאד מה"טופאקליפסה" שעורר שאקור.
"כשאני מהרהר בכל הדרך שבה הכל התפתח", מהרהר לייסן בקול רם, "אני רואה דרך: המופע בסיטי קולג' שקומבס ארגן בגיל 19, שם קיפחו תשעה חפים מפשע את חייהם; ואז זה התפתח ליכולת לחמוק מעונש על כל דבר; ואז אתה מצרף את העובדה שיש לו כסף חוקי; ואז אתה מוסיף את האנטגוניסט טופאק שאקור שעורר את קנאתו. כל המרכיבים האלה יצרו שרשרת אירועים שהתחילה בניו יורק והסתיימה ברצח המסתורי של טופאק שאקור ב-7 בספטמבר 1996 בלאס וגאס, רצח שלא פוענח עד היום".
ראוי לציין, שון קומבס הכחיש בתקיפות שוב ושוב כל מעורבות במותו של שאקור, והוא גם מעולם לא הואשם בפשע כלשהו שקשור למקרה הזה.
כך או אחרת, מדובר בסדרה מרתקת שמספקת הצצה פנימה לפרשה ידועה ועגומה, כמו שיודעים לעשות באמריקה.
לצד ההצלחה והרייטינג של הסדרה, ישנם גם מי שמבקרים את אופן הפקת הסדרה כחד צדדית.
עיקר הביקורת הוא על המעורבות של 50 סנט בהפקה, על רקע הטענות של קומבס לפיהן חומרים מצולמים שהופקו לבקשתו, נגנבו ממנו.
"שון קומבס: רגע האמת". Sean Combs: The Rockening.
במאית: אלכסנדרה סטייפלטון.
מפיק: קרטיס ג'קסון (50 סנט).
ארבעה פרקים. נטפליקס.
