הראיות הנסיבתיות שלא הועילו בתיק המעצר של דין קסנטיני

שתף כתבה עם חברים

בערר נגד השחרור פירטו נציגי הימ"ר את כל החשדות והראיות שאספו, אבל גם לבית המשפט המחוזי לא הספיקה התזה המשטרתית שקושרת את קסנטיני לרצח ליאור גרינברג, מעצם השהות המשותפת עם הנאשם חנוני בדובאי במועד הרצח

דין קסנטיני (צילום: רשתות חברתיות) ודובאי (צילום: Darcey Beau מאתר unsplash)

אחרי 18 ימי מעצר בחשד למעורבות ברצח ליאור גרינברג בחולון, עלו בתוהו הניסיונות של חוקרי ימ"ר תל אביב להשאיר את דין קסנטיני במעצר. חוקרי הימ"ר קיוו שקסנטיני יועמד לדין לצד "שותפיו" לתיק, נגדם כבר הוגש כתב אישום, והגישו לבית המשפט המחוזי ערר על החלטת בית משפט השלום לשחררו.

בערר שהגישה היחידה לבית משפט המחוזי בתל אביב שטחו החוקרים את כל הראיות שברשותם, אך זה לא הספיק להוכיח את התזה המרכזית, שקסנטיני היה ליד הנאשם אבי חנוני בדובאי בשעה שזה הפעיל לכאורה את הרוצחים באמצעות הטלפון שלו אשר שלט על מצלמות האבטחה בביתו שבחולון, מתחתיו בוצע הרצח.

כבר בפתח הערר חזר וטען מפקח אליסף ביתן כי קסנטיני עומד בראש התארגנות פלילית שהוציאה לפועל תוכנית רצח מתוחכמת, שחלקה בוצע בדובאי וחלקה הושלם בארץ, והדגיש כי באותה תקופה קסנטיני קבע את מקום מושבו בדובאי יחד עם אחיו שון.

נציג המשטרה חזר ותיאר כי לפי כתב האישום שהוגש כבר נגד ארבעה אחרים, הרצח של ליאור גרינברג בוצע כחלק מסכסוך בין ארגון הפשע של ערן חייא שכלל אז את האחים קסנטיני לבין ארגון מוסלי אליו השתייך גרינברג.

לפי חומר הראיות, השליטה במצלמות האבטחה בחולון נעשתה על ידי שם המשתמש שמוגדר לחנוני בטלפון שלו, ומיד לאחר הרצח הוא גם ביצע מרחוק הורדה של הסרטון וצפייה בו.

במסגרת הערר פירט נציג המשטרה את ציר הזמנים שקושר את קסנטיני לחשדות.
תחילה, ב-25 באפריל הגיע חנוני לדובאי על מנת לחבור לקסנטיני, היה זה יומיים לאחר רצח ברוך בורכוב, חברם הקרוב של האחים קסנטיני שחוסל מאחר ולפי החשד הוא זה אשר הטמין את מטען החבלה שנתפס ברכב של אלי מוסלי בכפר שלם.

רצח גרינברג בוצע  יממה בלבד לאחר שחנוני הגיע לקסנטיני בדובאי. חנוני, נטען, הודה שהוא שהה עם קסנטיני בפרק זמן של מספר שעות לפני ואחרי הרצח. חנוני גם אישר בחקירתו כי הוא התעורר בביתו של קסנטיני בליל הרצח ולכך יש תימוכין בהודעות וואטסאפ שהוא שלח לאחרים. "אני נמצא אצל דין בבית", כתב לחבר לפני הרצח, ובתשע בערב הוא כתב לחבר אחר, "אני יוצא עם שון לסיבוב". למחרת הרצח חנוני שלח הודעה נוספת לאדם אחר בה כתב: "שתיתי כל הלילה, אני גמור. אני אצל דין בבית".

עוד עולה מהראיות במשטרה, שבמהלך כל אותו הערב והלילה חנוני הפעיל והזיז מרחוק את המצלמות בביתו עד לביצוע הרצח בשעה 00:49. שתי דקות לאחר מכן, כך נטען, חנוני ביצע ניגון/הורדה של הסרטון המתעד את הרצח, ושלח אותו למספר אנשים שחברים לכאורה במה שהמשטרה מכנה כ"ההתארגנות הפלילית של חייא-קסנטיני".

במשטרה מדגישים, כי בימים שלאחר ביצוע הרצח חנוני שהה באופן קבוע עם האחים קסנטיני ויחד הם הצהירו בפני אנשים שונים שהם "נמצאים במלחמה". עוד ציינה המשטרה כי בעת מעצרו של דין קסנטיני נמצא בכיס מכנסיו פתק עם רשימת יעדים של אנשי מוסלי, בתוספת כתובות של בתיהם.

על פי הפרטים החדשים שנחשפו בערר, מספר שעות לאחר הרצח שלח חנוני לחבר אחר בהתארגנות הפלילית, בעודו נמצא עם קסנטיני, כתבה על "מסע החיסולים של קסנטינים נגד מוסלי (בעקבות הרצח של בורוכוב)".

במשטרה טוענים בערר כי בתיק החקירה נאספו מספר רב של ראיות בנושא הסכסוך בין שני הארגונים ורצונם של אנשי ארגון חייא-קסנטני לחסל את יריביהם בארגון מוסלי. זאת לרבות הודעות מקבוצת "האחים" שהקים קסנטיני בוואטסאפ, ממנה ניתן ללמוד לכאורה על המניע לרצח.

במשטרה ציינו בערר כי קסנטיני שמר על זכות השתיקה ורק בשלהי החקירה נתן לראשונה גרסה לגבי מקום הימצאו בשעת הרצח. עם זאת, כאשר הוטחו בו ראיות לכך שהוא קשר להביא לחיסולם של חברי ארגון מוסלי, קסנטיני שמר על זכות השתיקה.

לטענת המשטרה, בית משפט השלום החליט לשחרר את קסנטיני לא בשל העובדה שקיימת חולשה בראיות או היעדר חשד סביר, אלא מפני שהחקירה מוצתה בשלב הנוכחי ולא התקדמה מאז הארכת המעצר האחרונה.

במשטרה טענו בהקשר זה כי בית משפט השלום שגה בכך שקבע שהחקירה לא התקדמה. "בית משפט קמא התעלם מראיות חדשות ומבוססות המצביעות על הסכסוך הקיים בין ארגון הפשיעה חייא-קסנטיני לבין ארגון מוסלי ומביסוס קשירת הקשר לביצוע רצח בחברי ארגון מוסלי, שנאספו בתיק החקירה.

"אמנם, טרם בוצעו פעולות החקירה המצומצמות שהתבקשו אך יש בכוחן פוטנציאל גבוה לחזק את החשדות בהן נחשד קסנטיני שכן פעולות אלה מעבות באופן משמעותי את ביסוס החשד שהחשוד עמד בראש ההתארגנות הפלילית אשר שמה לה למטרה לחסל את חברי ארגון מוסלי".

במהלך הדיון בערר טענו סנגוריו של קסנטיני, עורכי הדין אייל אוחיון ויצחק איצקוביץ', כי התזה המשטרתית מתבססת על השערות, תחושות וניחושים, ולא על ראיות. עוד טענו הסנגורים כי כל הראיות שמציגה המשטרה הן מאוחרות ולא רלוונטיות. לגבי הקלטות שהושמעו לבית המשפט, הסנגורים טענו כי קסנטיני וחנוני לא משוחחים ביניהם אלא אנשים אחרים.
בסופו של דבר, השופט רענן בן יוסף קבע שאין מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום והותיר את החלטת השחרור על כנה.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *