בכתב אישום שהוגש נגד נהג משאית (65) מרמלה נטען, כי ב-27 באוגוסט 2019 הוא נהג במשאיתו, לא ציית לתמרור "תן זכות קדימה" וחסם את דרכו של רוכב אופנוע. הרוכב, שהיה קטין בעת האירוע, התנגש במשאית ונפצע. בין היתר נגרמו לו שברים בעצמות הפנים.
הנאשם, באמצעות עו"ד אשר ארבל (שופט תעבורה בדימוס), כפר באחריותו לתאונה ולכן המשפט נקבע להוכחות.
בדיון שנערך בבית המשפט לתעבורה בבת ים העידו בוחנת תנועה, רוכב האופנוע, וגם הנאשם עצמו. הסנגור טען כי הנאשם לא יכול היה לראות את רוכב האופנוע בשדה הראייה כאשר נכנס לצומת, ולכן מדובר שלא ניתן היה למנוע.
בחקירה נגדית לרוכב האופנוע אמר זה לסנגור, כי באותו יום מיהר לעבודה. עו"ד ארבל שאל אותו האם הוא מודע לכך שהמהירות המרבית באזור שבו התרחשה התאונה הינה 50 קמ"ש, וגם האם יתכן שנסע במהירות של 60 קמ"ש. בתגובה השיב הרוכב: "לעיתים מתפקשש לך".
סגן הנשיא בית המשפט, השופט עופר נהרי, החליט לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק וגרימת חבלה של ממש.
"לאחר שבחנתי את הראיות והעדויות הגעתי לכלל מסקנה כי נותר ספק המגיע כדי ספק סביר באשר לשאלת אחריותו של הנאשם לתאונה", ציין השופט והוסיף כי לא ניתן לשלול אפשרות לפיה בשל נהיגה במהירות גבוהה מהמותר – הרוכב עדיין לא היה מצוי בשדה הראייה של נהג המשאית בעת שזה נכנס לצומת. במצב כזה, אם אכן קרה, מדובר בתאונה בלתי נמנעת.
"מתקיים לאור כל אלה קושי לקבוע, ברמה שמעבר לספק סביר, שאף לו היה הנאשם, לאחר צאתו לדרכו כבר ובתוך הצומת, מבחין ברוכב האופנוע, אזי היה בידו לעצור עד בלימה מלאה".
השופט התייחס גם לעדות הבוחנת המשטרתית, שציינה בחקירה נגדית כי לא נעשה ניסיון לתזמן או לשחזר את הזמן שלקח למשאית "לבצע את המסלול שעשתה עד לנקודת האימפקט".
עו"ד ארבל מסר בתגובה: "מדובר בתיק שנחקר באופן גרוע ביותר על ידי המשטרה שהתעלמה מהנחות בסיסיות. כלומר לא די שיש תמרור 'תן זכות קדימה' לכיוונו של אדם. ברגע שמשאית יצאה לדרך היא לא יכולה לעצור, וגם אם היתה עוצרת זה לא היה משנה את התוצאה. מדובר ברוכב אופנוע שאיחר שעתיים לעבודתו ונסע במהירות גבוהה מאוד, עד כדי כך שכתוצאה מההתנגשות קדמת המשאית הוסתה ממסלולה".
