צעירה בת 22 תושבת הפזורה הבדואית הותקפה על ידי אביה בשני מועדים שונים על רקע פגיעה בכבוד המשפחה ונגרמו לה חבלות משמעותיות. שוטרים שהגיעו לבית האב נאלצו לחלץ את הצעירה תוך התנגדות פעילה של בני המשפחה.
נגד האב הוגש כתב אישום והוא עדיין עצור עד תום ההליכים. לאחר אירוע התקיפה האחרון נכנסה הצעירה למקלט מוגן בהסכמה. כעבור חודשיים פנתה לעובדת סוציאלית מטעם הרווחה, וביקשה לעזוב את המקלט על מנת להינשא לבחיר ליבה. אלא שאז התקבל מידע קונקרטי במשטרה, לפיו יש סכנה ממשית, ברורה ומיידית לחייה של הבחורה, ועולה חשש שיציאתה מהמקלט לטובת חתונה הינה סיפור כיסוי על מנת שיתאפשר לשים סוף לחייה.
המשטרה, באמצעות היועץ המשפטי עו"ד שלומי שוחט, עתרה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע וביקשה צו הגנה עבור הצעירה. מדובר בבקשה שמכל בחינה משפטית היא חריגה ומורכבת, מאחר שעל פי מה שנפסק בהליכים דומים – לבית המשפט אין סמכות לכפות על אדם צו הגנתי ואין אפשרות לכפיית שהייה של הצעירה במקלט לנשים מוכות או בכל מקום מוגן אחר, אף אם המעשה הוא לטובת המוגן. זאת, אלא אם קיימת אינדיקציה לפגם בכשרותו המשפטית. במקרה הזה לא היתה מחלוקת שלא נפל כל פגם ביכולת של הצעירה להביע את עמדתה או לבחור בחירות ביחס למהלך חייה.
הדיון הראשון התקיים במהלך הפגרה בפני סגנית הנשיא, השופטת רותם קודלר עיאש (28 אוגוסט).
לאחר שהורתה ללשכה לסיוע משפטי למנות לבחורה עורכת דין דוברת השפה הערבית, נציג המשטרה איפשר לבית המשפט לעיין בחומרי החקירה, חלקם סודיים ביותר, מהם עלה כי אכן יש ממש בחשש המשטרה לפיו הצעירה נמצאת בסכנת חיים ברורה ומידית.
הדבר הוסבר לצעירה, שהשתכנעה והסכימה להישאר במקלט מוגן וחסוי עד לדיון נוסף שייקבע תוך שבוע. השופטת קודלר עיאש הציעה לה כי ככל שיש בני משפחה שיכולים לערוב לשלומה הנפשי והגופני, שיגיעו לדיון הבא.
לדיון הנוסף התייצבה הצעירה בליווי באת כוחה, עורכת דין אבו שרהב. מחוץ לאולם בית המשפט המתינו ארבעה מבני משפחתה וכן שניים מזקני השבט. אחד מהם טען שבני המשפחה נתנו את ברכתם לחתונה המתוכננת, והבהיר שאינו יודע מי הם הגורמים שרוצים להפריע להסכמות המשפחתיות ולסכן את שלומה.
הערבים מטעם הבחורה הסכימו להצעת בית המשפט להפקיד סכום כספי של 100 אלף שקל, אשר יוחזר להם בחלוף מספר שנים, כאשר יוכיחו כי הם מצליחים להבטיח את שלומה של הצעירה.
נציג המשטרה ועובדת סוציאלית התנגדו וטענו שערבות מסוג זה לא תגן על חייה.
משכך נאלצה השופטת קודלר עיאש להכריע.
"התרשמתי מטיפול משטרת ישראל במקרה", ציינה השופטת בהחלטתה, "טיפול יסודי, מקצועי, ברגישות הנדרשת, תוך לימוד הרקע התרבותי, הפעלת מערכי מודיעין זהירים וכן באופן שבו טענו באולם, הן החוקר רס"ב חן אלפסי וכן היועץ המשפטי עו"ד שלומי שוחט, אשר עשו כל שלאל ידם לפעול להגנתה של המשיבה, תוך הפעלת מאמצים הן במהלך ההליך המשפטי והן מאחורי הקלעים, כל הללו ראויים לציון. כן מצאתי לציין את פועלה של עו"ס התחנה בצורה רגישה ומקצועית".
"יובהר כי הגם שאכן התרשמתי כי גורמי משטרת ישראל פעלו במקצועיות ופעלו להגנתה של המשיבה מתוך חשש מבוסס כי היא מצויה בסכנת חיים אמיתית ומיידית, הרי שלא ניתן לכפות על המשיבה הגנה במסגרת המשך שהותה במקלט מוגן, בהעדר הסכמה מצדה", המשיכה השופטת.
השופטת סברה כי הדרך לאזן בין החשש המבוסס מחד ובין זכויותיה של הצעירה מאידך, היא לקבוע שהערבים יפקידו ערבויות לצורך הבטחת שלומה וחייה של הצעירה. "בית המשפט ער לכך שכללי וחוקי התרבות ממנה מגיעה המשפחה, קובעים כי בני משפחתה הקרובים ביותר הם גם המחויבים להגנה על כבודה, לעתים גם במחיר פגיעה בחייה, כאשר ערך חייה לעיתים נסוג בפני כבוד המשפחה. יחד עם זאת, מספר אנשים מכובדים ביותר התייצבו בפניי ומסרו את התחייבותם לקחת על עצמם את האחריות על שמירת חייה של המשיבה", נימקה השופטת את החלטתה והוסיפה כי קיבלה אותה בלב כבד.
בסופו של דבר נקבע, כי הצעירה תוכל לשוב לשטח מגורי השבט אליו היא משתייכת, בכפוף להפקדת ערבון כספי בסך 100 אלף שקל על ידי הערבים. בנוסף יחתמו זקני השבט על התחייבות אישית בסך 400 אלף שקל.
בתוך כך נקבע גם דיון מעקב ל-8 באוקטובר, בו יעדכנו הצעירה ומי מטעמה את בית המשפט האם היא התחתנה והיכן היא מתגוררת. בנוסף, המשטרה תעדכן האם בוצעו פעולות חקירתיות נוספות שקשורות בסוגיית ההגנה עליה והערכה ביחס למידת הסכנה שבה היא מצויה.
*הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
