ארבע שנים מנסה המשטרה לסגור בכל דרך את עסקי הירקות של אריה חמו בשוק הסיטונאי הגדול בצריפין, בטענה שחמו עם חברת "אמצע השוק" שלו הוא איש קש של ארגון מוסלי.
לחמו ניתן רישיון עסק קבוע בשוק על ידי הרשות המקומית לפני 15 שנים, ואין לו עבר פלילי, אבל אחד העובדים המקבלים תלוש שכר מהעסק, בגלוי, הוא אלי מוסלי. ניסיון של להב 433 לסגירת עסקי הסיטונאות של חמו עבר דרך הפעלת הליכי רישוי עסקים והליכים מנהליים שבהם ניסתה המשטרה לסגור את החנויות ולשלול מחמו את הרישיון לעסק שמגלגל מיליונים, על בסיס מידעים מודיעיניים חסויים, בהיעדר מידע ראייתי ממשי כזה שניתן להשתמש בו להליך פלילי.
המשטרה והפרקליטות האזרחית ניהלו הליכים נגד חמו בכל הערכאות מאז 2019, מלחמת חורמה בשלל אמצעים משפטיים, אבל הם נדחו בבית משפט שלום, בית משפט מחוזי, שוב מחוזי ולאחרונה נדחתה עתירת המדינה גם בבית משפט העליון.
כל הערכאות העדיפו את בקשת פרקליטיו של חמו, עורכי הדין רצון דרחי ושרון זלינגר, להשארת העסקים "חיים" ולדחיית ההתקפה של המשטרה והפרקליטות על רישיון העסק.
זה התחיל בפשיטה על החנויות בשוק ביולי 2019, ואחריה בקשה לבית משפט שלום רמלה, להפעלת סעיף דרקוני בחוק רישוי עסקים, ומתן צו סגירה קבוע לחנויות של חמו על בסיס מידעים "על הסינרגיה בין העסק לארגון מוסלי" ללא כתב אישום. בפראפרזות נטען כי "החנויות מתנהלות ללא רשיון ומהוות פלטפורמה לפעילות של ארגון פשע והלבנת הון", וכי "הכסף הלבן אותו מקבל מוסלי משמש כהסבר לרמת חיים גבוהה ולתשלום ל'חיילים' בארגון".
השופטת רבקה גלט מבית משפט השלום ברמלה דחתה את עתירת המשטרה בהחלטה ש"קרעה לגזרים" את המידע המודיעיני וקבעה כי אינו מעגן ברף ההוכחה הנדרש את הטענה למימון הארגון ואין עילה להפסקת עסקיו של חמו בכסות של "ביטחון הציבור".
בלהב 433 לא אמרו נואש ובאמצעות הפרקליטות הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי. גם שם התקבלה ההתנגדות של עו"ד דרחי, בא כוחו של חמו. השופט אברהם יעקב קבע כי הצו המבוקש לסגירת החנויות בשוק "פוגע קשות בזכות חופש העיסוק של חמו". השופט הוסיף גם כי "לחוק רישוי עסקים אין כל עניין בתחום המלחמה בפשיעה. המחוקק לא סבר שסעיף זה (ברישוי עסקים) הוא כלי נוסף בניהול המלחמה".
כאשר המסלול הזה כשל, פנו במשטרה למסלול ב': "המלצה" לעיריית באר יעקב לשלול את רישיון העסק שנתנה הרשות לחמו בשל "סיכון לשלום הציבור". לחלק מההאנגרים של חמו בשוק יש רישיון, כאשר חמו הרחיב בשנים האחרונות את העסק וסיפח האנגר חדש שאינו כלול ברישיון הישן. במשטרה הגיעו למסקנה שגויה כי אם יבוטל הרשיון המנהלי הקיים בחלק מהמחסנים, ייקל עליהם בהמשך לחזור לבית משפט ולאכוף הפסקת פעילות.
אולם העיריה סירבה לציית.
באופן יוצא דופן, הייעוץ המשפטי בעיריית באר יעקב הפנה עורף לדרישת המשטרה. לאחר שימוע לחמו ועו"ד דרחי נקבע ברישוי עסקים בעירייה שאין בסיס לפסילת רישיון העסק על בסיס "פראפרזות מודיעיניות משטרתיות" שמזהירות מסכנה בעסק, לאחר שאותו מידע בעצם כבר נבחן ונדחה בבית משפט.
באורח נדיר, הפרקליטות הגישה עתירה נגד החלטת העירייה לבית המשפט המחוזי מרכז, אך גם הניסיון הזה נדחה לפני שנה על ידי השופט שמואל בורנשטין. בפסק הדין במחוזי נקבע כי המשטרה לא מצליחה לבסס באמצעות המידע המודיעיני קשר פלילי של ממש בין חמו והחנויות הסיטונאיות שלו לבין ארגון מוסלי.
גם הפעם הוגש ערעור על ידי הפרקליטות שהגיעה לבית משפט עליון.
בסוף חודש מאי התקיים דיון עם עורכי הדין דרחי וזלינגר מטעם חמו, עו"ד מתן גרינגר בשם העיריה ועו"ד ערין ספדי-עטילה מפרקליטות המדינה, שנאלצה לקבל את המלצת השופטים עופר גרוסקופף, גילה שטייניץ ויחיאל כשר, לרדת מהערעור ולהסכים לדחייתו. חמו נשאר בשוק, ברישיון, לאחר שניצח בכל הערכאות.
העניין של יוסי ורחלי מוסלי
בניצחון של חמו יש עוד בעלת עניין שצופה מהצד. זוהי רחלי מוסלי, אשתו של העבריין יוסי מוסלי. על שמה של רחלי יש עוד עסק של חנויות נפרד בשוק הסיטונאי בצריפין, פעיל מאז 2013, משלם מסים ועל פי דיווחיו מגלגל מחזור של 33 מיליון שקל בשנה.
המשטרה כמובן טוענת שרחלי מוסלי היא כיסוי לבעלה יוסי המוגדר ראש ארגון פשע. בשנים האחרונות ניסו בלהב 433 לסגור את המחסנים והחנויות על שם רחלי מוסלי, באותו מתווה בו ניסו לסגור את העסקים של אריה חמו שעובד עם אלי מוסלי.
הבקשות לצו סגירה נגד החברה של רחלי מוסלי נדחו על ידי השופט גלט בבית משפט שלום והשופט יעקב במחוזי בשנת 2020, בדיוק כמו הבקשות נגד חמו. אולם במקרה של רחלי המצב מורכב יותר, מפני שלחברה של רחלי לא ניתן אף פעם רישיון עסק.
השופט יעקב במחוזי דחה את בקשת המדינה לסגירת העסק, מפני שהעירייה מעולם לא הודיעה לרחלי מוסלי שבקשתה לרישיון נדחתה. אחרי פסק הדין הזה, העירייה הודיעה לרחלי רשמית שהיא מסרבת לרישיון עקב המלצת המשטרה. בניגוד לחמו, לרחלי אין גם רישיון קודם.
לאחר הודעת העירייה, רחלי מוסלי עתרה למחוזי באמצעות עורכי הדין טל ליטן ואביעד קשקש. בדיון שהתקיים בחודש ינואר השנה אמר השופט רמי אמיר ש"צריך להמתין ולראות מה יקבע העליון בעניין חמו, מפני שקיימת זיקה בין שני העסקים: לטענת המשטרה גם חמו וגם רחלי מוסלי פועלים בסינרגיה ומשולבים בארגון מוסלי, על בסיס מידעים מודיעיניים".
הפרקליטות התנגדה להמתין להחלטה בעניין חמו, וטענה שיש הבחנה: בחמו היה ניסיון של המדינה לבטל רישיון קיים, ובעניין רחלי מוסלי הבקשה היא לא לתת רישיון חדש, שזו החלטה "קלה" יותר. השופט אמיר לא השתכנע, ודחה את הדיון בעניין רחלי מוסלי מינואר לחודש יולי – החודש הבא. בינתיים ניתנה בעליון כאמור ההחלטה בעניין חמו, והיא שלילית מבחינת המדינה.
