לבית המשפט המחוזי מרכז הוגש כתב אישום נגד שבעה תושבי טייבה, המייחס להם, כל אחד לפי חלקו, עבירות סחר בנשק, ניסיון סחר בנשק, וניסיון לרכישת נשק ותחמושת.
אחד הנאשמים הוא ראפי ג'אבר (47) ויחד איתו נאשמים שני בניו – טאלב (21) ופואד (18) ג'אבר, כמו גם חברם הטוב של שני הבנים – איהאב ג'באלי (25). מכתב האישום עולה כי בשלב מסוים התעורר סכסוך על ירושה וקרקע בין ראפי לבין אחיו, במהלכו נרשמו אירועי אלימות וכתוצאה מכך הצטיידו הנאשמים בכלי נשק ותחמושת שונים. כמו כן נטען כי פואד סחר בכלי נשק מסוגים שונים עם שני נאשמים נוספים – כרם מצארוה (18) וסאף עבד אל קאדר (20).
לפי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד אורי רינצקי מפרקליטות מחוז מרכז, האב ובניו לבית משפחת ג'אבר, יחד עם ג'באלי ונאשם נוסף בשם אמיל חאג' יחיא (18), הצטיידו ב-30 באפריל בשלושה אקדחים, אחד מהם מסוג גלוק, והסתירו אותם בביתו של טאלב. באותו יום, כך נטען, סמוך לביתו של חאג' יחיא נסע רכב מסוג מאזדה בפראות, ולאחר מכן עזב את המקום.
חאג' יחיא, כך נטען, יצא מביתו, רץ לחניה שלא בשימוש והוציא מהמסתור אקדח. לפי האישום, החמישה קבעו להצטייד בנשק ולהתכנס ליד ביתו של חאג' יחיא, משם נסעו עם כלי נשק ברחבי הכפר וניסו לאתר את המאזדה. לאחר שלא מצאו את הרכב, החלו בדרכם חזרה הביתה, אלא שאז נודע להם כי כוח משטרה הגיע לביתו של חאג' יחיא, ולכן – בשל החשש להיתפס עם כלי נשק – הנאשמים החליטו לברוח. לפי האישום, כוח משטרה שערך חיפוש בבית איתר בתוכו אקדח גלוק, אך לא את שני האקדחים הנוספים.
הנאשמים נעצרו כחודשיים לאחר תפיסת האקדח, בעיצומה של חקירה סמויה. בבדיקת הטלפונים הסלולריים של הנאשמים עלו חשדות לעבירות נשק נוספות, שבאו אף הם לידי ביטוי בכתב האישום. כתב האישום מפרט מסרונים ותכתובות שבהם פורטו כלי נשק וסכומים שנדרשו עבורם.
כך למשל טוענת כי הפרקליטות כי לפנות ערב ה-25 בינואר שלח פואד למצארוה מסרון ובו תמונת אקדח ולידו מחסנית, תוך ציון שהמחיר הוא 27 אלף שקל. יומיים לאחר מכן הציע מצארוה לג'אבר לקנות אקדח שחור תמורת 5,000 שקל, בתוספת רכב שברולט ששוויו מוערך ב-10,000 שקל.
ב-8 בפברואר המשיכו הנאשמים להתכתב ביניהם במסרונים תוך ציון של שמות של אקדחים ושוחחו על מחירו של אקדח FN.
ב-6 בפברואר שלח פואד ג'אבר לעבד אל קאדר מסרון עם תמונה של רובה M-16 והודעה עם מחיר – 50 אלף שקל.
לפי האישום, ב-18 בפברואר ביקש פואד לקנות אקדח מסוג FN ועבד אל קאדר איתר עבורו סוחר נשק. באותו יום המשיכו להתכתב ביניהם על המשך רכישת כלי הנשק. עבד אל קאדר אמר לפואד כי מחיר אקדח FN הוא 38 אלף שקל, בעוד שפואד אמר מנגד כי המחיר הריאלי הוא 33-34 אלף שקל.
למחרת, כך נטען, המשיכו השניים להתכתב אודות האקדח, ופואד מסר לעבד אל קאדר כי ברשותו תת מקלע שמיועד לכך "שמישהו ייקח עוד היום משהו אש". השניים סיכמו כי עבד אל קאדר יקנה את התת מקלע תמורת 33 אלף שקל.
בימים לאחר מכן התכתבו השניים על סחר בכלי נשק ושלחו תמונות ומחירים. בין היתר הסכימו כי המחיר הריאלי של רובה M16 הינו 30 אלף שקל.
ב-16 באפריל התכתבו פואד ועבד אל קאדר על קידום עסקה למכירת שלושה אקדים שהיו בחזקתו של פואד. עבד אל קאדר דחק בפואד וביקש לדעת מתי יוכל להגיע ולאסוף את כלי הנשק.
בימים שלאחר מכן התכתבו שוב על סחר בנשק. בין היתר נטען כי עבד אל קאדר התעניין ברכישת אקדח גלוק, אך פואד טען שהמלאי נגמר לו. "ראית בעיניים שלך שזה מהניילון מהקרטון וזה אחרון", כתב לו.
מכתב האישום עולה כי ב-20 במאי ניסה פואד למכור כלי נשק למכרים שלו, תוך כתיבת מסרונים והודעות קוליות על סוגי כלי הנשק שברשותו. כמו כן הוא התכתב עם אדם בשם עודאי והציע לו לקנות אקדחי גלוק ו-FN תמורת 25-35 אלף שקל. לחבר אחר הציע למכור M16.
במקביל לכתב האישום הוגשה כנגד הנאשמים בקשה להארכת מעצרם עד תום ההליכים. מהבקשה ניתן ללמוד כי הראיות נגדם הושגו ממצלמות אבטחה באזור ומחקרי תקשורת. כמו כן נטען כי חלק מהנאשמים שמרו על זכות השתיקה בחקירותיהם.
בדיון בפני השופטת מיכל ברנט ביקשו הסנגורים – עו"ד דוד בוחבוט שמייצג את בני משפחת ג'אבר ואת חאג' יחיא, ועו"ד עומר מסארווה שמייצג את חלק מהנאשמים – לשחרר אותם בתנאים מגבילים. לבסוף הסכימו הצדדים על הארכת מעצרם של הנאשמים למשך 30 יום. ארבעה מהנאשמים יוצגו על ידי עורכי הדין שי טובים ואמיר נאטור ממשרדו.
עו"ד טובים מסר בתגובה: "כתב האישום מבוסס על ראיות שהופקו מהטלפון של מספר נאשמים, ובהם תמונות – שההגנה תטען שיכול ויופקו מכל מאתרי אינטרנט, כך שהרפרנס אינו בהכרח נשק אמיתי".
עכשיו אתם מבינים למה הם הכי חזקים בארץ.
יש להם נשק של צבא שלם.
וכל העאלק פושעים מפחדים מהם פחד מוות.
שקרן גדול