האם אגודה שיתופית, שמוסמכת להכריע מי יתקבל ליישוב שאותו היא מנהלת, יכולה גם לאלץ את מי שכבר החל להתגורר בישוב לעזוב?
הכרעה מעניינת שיצאה השבוע מכותלי בית משפט השלום בירושלים מראה שלא בהכרח.
תחילת הסיפור בנובמבר 2017, אז רכשו בני הזוג גלית ורחמים ישראל בית בכפר אדומים, התנחלות ויישוב קהילתי בצפון מדבר יהודה צפונית למעלה אדומים, ולכביש מירושלים אל ים המלח.
רכישת נכס בישובים מסוג זה יכולה להתאפשר רק אחרי שהרוכשים מתקבלים כחברים באגודה השיתופית.
במקרה הזה, בכפר אדומים החליטו להפוך את הסדר, כדי שבני הזוג ישראל יוכלו להסדיר את ענייניהם הפרוצדורליים ולקבל משכנתא.
עד להשלמת תהליך קבלת המשכנתא היה על בני הזוג להסדיר את ענייניהם גם מול ההסתדרות הציונית העולמית, המיישבת קרקעות ביהודה ושומרון.
אחרי שהאגודה התנתה את המגורים העתידיים של הרוכשים בישוב בכך שיתקבלו לחברות באגודה בעתיד, הרוכשים חתמו על התחייבות לפיה אם יפרו את תקנות האגודה הם יסכימו למכור את הבית שרכשו ולעזוב את הישוב.
במרוצת השנים התרחשה סדרת אירועים שגרמה לחברי האגודה לבקש ממשפחת ישראל לעזוב: עימותים מול משפחות שכנות, כמו גם מחלוקת על החלטת המשפחה לבנות בריכה בחצר הבית.
לפיכך, בספטמבר 2020 החליטה האגודה להורות למשפחת ישראל לעזוב.
במשפחת ישראל סירבו וטענו כי שכניהם התנכלו להם ואף השפיעו על ועדת הקבלה להצביע נגד קליטתם ביישוב.
לנוכח ההתתפחויות, באמצעות עו"ד יפית אופק, החליטו באגודה להגיש תביעה נגד משפחת ישראל. "התנהלות התובעים לוותה בעימותים שונים מול משפחות שכנות ובחוסר התאמה לחיים בקהילה", נטען בכתב התביעה שהוגשה לבית משפט השלום בירושלים, "התברר (לאגודה) שהנתבעים בנו בחצר בית המגורים בריכה ללא היתר כדין וללא קבלת אישור מהגורמים התכנוניים".
השופט אלעד לנג לא קיבל את נימוקי האגודה ופסק שהזוג ישראל יוכל להמשיך להתגורר ביישוב, אף על פי שלא התקבל לאגודה.
השופט קבע, שהחלטת ועדת הקבלה לא ניתנה בהתאם לתקנון מאחר והרכב החברים בוועדה לא קיים את החובה לנמק את החלטתו בכתב ולאפשר למועמד להגיש השגה על ההחלטה שהתקבלה בענייננו. עוד פסק השופט, כי ההתחייבות שבני הזוג נטלו על עצמם בעת שרכשו את הדירה – להסכים למכור אותה אם בעתיד לא יתקבלו לאגודה – נעשתה תחת אילוצים. "בני הזוג נאלצו לחתום על כתב ההתחייבות כתנאי לקבלת אישור הקליטה מהאגודה שאותו דרשה ההסתדרות הציונית כתנאי למתן כתב ההתחייבות לרישום משכנתא. אם הנתבעים לא היו חותמים על כתב ההתחייבות, הם לא היו יכולים ליטול משכנתא מהבנק ולהשלים את תשלום היתרה למוכר הנכס", נכתב בפסק הדין.
השופט לנג חייב את האגודה השיתופית בהוצאות משפט של 12 אלף שקל.
